מבחינה מדינית היה אסימוב ספקן בקשר ליכולת של הממשלה או ההמון לקחת החלטות חכמות. הוא תאר בסדרת המוסד כיצד החברה לוקה ב[[קללת קסנדרה]] ואינה מסוגלת להמנע מהאסון המתרגש אליה ואף לא להבחין בו בשל היותו [[תהליך ארוך טווח]] ועקב לחצים קצרי טווח המכוונים את המחשבות והמעשים של מקבלי החלטות שונום. הוא תאר את המתחים בין הרעיון הדמוקרטי שבו לכל אדם יש קול ולכל אחד יש דעה, מול הרעיון של מדע או של החלטה מושכלת המסוגלת להתעלם מדעות פופלאריות אך לא נכונות. קבלת ההחלטות הנוגעות לכלל האנושות נלקחת על ידי מחשבי-על שפועלים בשירות האנושות או על תודות למוסדות הפועלות ברוח הומניסטית לטובת כלל האנושות בשילוב של מדע ופעולות חשאיות. כמו כן הוא תאר תופעות כמו [[הכחשת מדע]] והתנגדות למדע על ידי פוליטיקאים או בני אדם רגילים כאשר המדע מאיים על הכוח שצברו או על הנוחות שלהם. | מבחינה מדינית היה אסימוב ספקן בקשר ליכולת של הממשלה או ההמון לקחת החלטות חכמות. הוא תאר בסדרת המוסד כיצד החברה לוקה ב[[קללת קסנדרה]] ואינה מסוגלת להמנע מהאסון המתרגש אליה ואף לא להבחין בו בשל היותו [[תהליך ארוך טווח]] ועקב לחצים קצרי טווח המכוונים את המחשבות והמעשים של מקבלי החלטות שונום. הוא תאר את המתחים בין הרעיון הדמוקרטי שבו לכל אדם יש קול ולכל אחד יש דעה, מול הרעיון של מדע או של החלטה מושכלת המסוגלת להתעלם מדעות פופלאריות אך לא נכונות. קבלת ההחלטות הנוגעות לכלל האנושות נלקחת על ידי מחשבי-על שפועלים בשירות האנושות או על תודות למוסדות הפועלות ברוח הומניסטית לטובת כלל האנושות בשילוב של מדע ופעולות חשאיות. כמו כן הוא תאר תופעות כמו [[הכחשת מדע]] והתנגדות למדע על ידי פוליטיקאים או בני אדם רגילים כאשר המדע מאיים על הכוח שצברו או על הנוחות שלהם. |