שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תקלדה
שורה 107: שורה 107:     
===מעגלי תנועה===
 
===מעגלי תנועה===
מעגלי תנועה הם אחד השיפורים העיקרים שנולדו מחזון אפס. עגלי תנועה מדגימים מדוע חזון אפס מתמקד בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים ולא בהפחחת כמות התאונות.  בצמתים מרומזרים יש פחות תאונות אבל התאונות האלה חמורות יותר לעומת מעגל תנועה [https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/Key-innovations-based-on-Vision-Zero/roundabouts/]  כזה תאונה שמתרחשת בין שני כלי רכב מסתיימת בתאונת חזית-צד שהיא תאונה מסוכנת מאוד בגלל היכולת הנמוכה של הגוף לספוג מכת כזו ונזק גבוה לצוואר ולראש. גם פגיעה בהולך רגל היא במהירות גבוה ותגרום לפגיעה קשה. לעומת זאת גישת חזון אפס מתמקדת בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים הקשים, מעגלי תנועה גורמים לנהגים להאט לפני הצומת, ואם יש תאונה היא בדרך כלל תאונת צד-צד ובדך כללת תהיה ללא נפגעים קשים. אימוץ של מעגלי תנועה במקום צמתים אומץ במדינות מערביות לרבות בישראל והוביל לירידה בכמות ההרוגים והפצועים הקשים. יישום רב של פתרון זה בוצע ב[[הולנד]], שם מעגלי תנועה רבים החליפו צמתים מרומזרים. הפתרון אומץ גם על ידי העיר כרמל , אינדינאנה, "בירת" מעגלי התנועה בארה"ב. הדבר הוביל לירידה חדה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים בעיר ובהשוואה לערים אחרות בארצות הברית. [https://freakonomics.com/podcast/roundabouts/]
+
מעגלי תנועה הם אחד השיפורים העיקרים שנולדו מחזון אפס. עגלי תנועה מדגימים מדוע חזון אפס מתמקד בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים ולא בהפחתת כמות התאונות.  בצמתים מרומזרים יש פחות תאונות אבל התאונות האלה חמורות יותר לעומת מעגל תנועה [https://www.trafikverket.se/en/startpage/operations/Operations-road/vision-zero-academy/Key-innovations-based-on-Vision-Zero/roundabouts/]  כזה תאונה שמתרחשת בין שני כלי רכב מסתיימת בתאונת חזית-צד שהיא תאונה מסוכנת מאוד בגלל היכולת הנמוכה של הגוף לספוג מכת כזו ונזק גבוה לצוואר ולראש. גם פגיעה בהולך רגל היא במהירות גבוה ותגרום לפגיעה קשה. לעומת זאת גישת חזון אפס מתמקדת בהפחתת כמות ההרוגים והפצועים הקשים, מעגלי תנועה גורמים לנהגים להאט לפני הצומת, ואם יש תאונה היא בדרך כלל תאונת צד-צד ובדך כללת תהיה ללא נפגעים קשים. אימוץ של מעגלי תנועה במקום צמתים אומץ במדינות מערביות לרבות בישראל והוביל לירידה בכמות ההרוגים והפצועים הקשים. יישום רב של פתרון זה בוצע ב[[הולנד]], שם מעגלי תנועה רבים החליפו צמתים מרומזרים. הפתרון אומץ גם על ידי העיר כרמל, אינדינאנה, "בירת" מעגלי התנועה בארה"ב. הדבר הוביל לירידה חדה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים בעיר ובהשוואה לערים אחרות בארצות הברית. [https://freakonomics.com/podcast/roundabouts/]
    
===שליטה במהירות בעיר ומחוץ לעיר===
 
===שליטה במהירות בעיר ומחוץ לעיר===
 
{{הפניה לערך מורחב|מיתון תנועה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מיתון תנועה}}
אנשים רבים חושבים שמהירות אינה גורם משמעותי בתאונות דרכים. זהו מיתוס נפוץ אבל שגוי. כמו עוד מיתוסים הקשורים למהירות. מומחים מעריכים כי [[מהירות ובטיחות בדרכים|לפחות 30% מהתמותה בתאונות דרכים קשורה למהירות עודפת]][https://www.youtube.com/watch?v=eri6wa8wsYU&t=1058s] וכנראה שהיא תרומת לעוד מקרי מוות ותאונות בשל השפעה שלה על גורמי תאונות אחרים (לדוגמה חוסר רצון של נהגים לעצור במעברי חצייה כשהם נוסעים מהר). מחקרים מראים על כך שעליה שעליה באחוזים בודדים במהירות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון למוות בתאונה. במדינות כמו הולנד ושבדיה נעשו מחקרים רבים בנסיון להבין מה המהירות המתאימה בהקשרים שונים כמו רחוב עירוני קטן ,רחוב עירוני עורקי, דרך בין עירונית ללא פס הפרדה ועוד. נעשו גם מחקרים בקשר ליעילות אמצעים שונים להפחתת מהירות התנועה ועל מיתוסים הקשורים בכך - לדוגמה חוקרים טוענים כי הפחתת המהירות המירבית אינה גורמת להאטת זמן הנסיעה באופן משמעותי - במיוחד בעיר - שכן המהירות העודפת לא מקצרת את זמן הנסיעה עקב קיום של פקקים ורמזורים רבים - כך שנהג שנוסע מהר יותר פשוט מגיע קודם לעומס תנועה ומחכה בו יותר זמן. מיתוני תנועה יכולים להועיל לכלכלה עקב הפחתת תאונות, [[זיהום רעש]], שיפור יעילות מנוע המכונית ומתן הרגשה טובה יותר ברחובות העיר. כמו כן התברר כי בניגוד לדעה הקדומה רוב הציבור מתנגד למהירות עודפת ובעד חוקי תנועה בטוחים יותר. [https://www.youtube.com/watch?v=eri6wa8wsYU&t=1058s]   
+
אנשים רבים חושבים שמהירות אינה גורם משמעותי בתאונות דרכים. זהו מיתוס נפוץ אבל שגוי. כמו עוד מיתוסים הקשורים למהירות. מומחים מעריכים כי [[מהירות ובטיחות בדרכים|לפחות 30% מהתמותה בתאונות דרכים קשורה למהירות עודפת]][https://www.youtube.com/watch?v=eri6wa8wsYU&t=1058s] וכנראה שהיא תרומת לעוד מקרי מוות ותאונות בשל השפעה שלה על גורמי תאונות אחרים (לדוגמה חוסר רצון של נהגים לעצור במעברי חצייה כשהם נוסעים מהר). מחקרים מראים על כך שעליה שעליה באחוזים בודדים במהירות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון למוות בתאונה. במדינות כמו הולנד ושבדיה נעשו מחקרים רבים בניסיון להבין מה המהירות המתאימה בהקשרים שונים כמו רחוב עירוני קטן, רחוב עירוני עורקי, דרך בין עירונית ללא פס הפרדה ועוד. נעשו גם מחקרים בקשר ליעילות אמצעים שונים להפחתת מהירות התנועה ועל מיתוסים הקשורים בכך - לדוגמה חוקרים טוענים כי הפחתת המהירות המירבית אינה גורמת להאטת זמן הנסיעה באופן משמעותי - במיוחד בעיר - שכן המהירות העודפת לא מקצרת את זמן הנסיעה עקב קיום של פקקים ורמזורים רבים - כך שנהג שנוסע מהר יותר פשוט מגיע קודם לעומס תנועה ומחכה בו יותר זמן. מיתוני תנועה יכולים להועיל לכלכלה עקב הפחתת תאונות, [[זיהום רעש]], שיפור יעילות מנוע המכונית ומתן הרגשה טובה יותר ברחובות העיר. כמו כן התברר כי בניגוד לדעה הקדומה רוב הציבור מתנגד למהירות עודפת ובעד חוקי תנועה בטוחים יותר. [https://www.youtube.com/watch?v=eri6wa8wsYU&t=1058s]   
    
חלק מהמדינות המערביות, כולל מדינות מערב אירופה, וכן יפן, אוסטרליה, וניו זילנד הגבילו את מהירות הנסיעה של מכוניות בעיר, במיוחד באיזורים מרובי הולכי רגל. דבר זה בוצע על ידי [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] למהירות מטרה של 30 קמ"ש או פחות ברחובות שקטים. האמצעים לכך הם על ידי תמרור וכן על ידי אמצעי ריסון תנועה כמו "שערים" צמתים מוגבהים או פסי האטה. {{הערה|1=ראו דוגמאות לאיזורי מיתון תנועה ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם] בשכבה של תשתיות להולכי רגל.}} המגמה של מיתון תנועה החלה להתקיים בשנים האחרונות גם בערים שונות בארצות הברית כמו ניו יורק, ניו ג'רזי ועוד {{הערה|ראו במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם}}. בישראל קיימת הנחיות לאיזורי מיתון תנועה משנת 2002, אבל היישום העיקרי של דבר זה בוצע ב[[תחבורה בתל אביב|תל אביב]], ועיריות רבות לא מיישמות אותו בצורה נרחבת אלא בעיקר בצורה ספורדית. בחלק ממדינות המערביות יש גם מיתון תנועה ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש, בישראל דבר זה אינו מקובל כלל.  
 
חלק מהמדינות המערביות, כולל מדינות מערב אירופה, וכן יפן, אוסטרליה, וניו זילנד הגבילו את מהירות הנסיעה של מכוניות בעיר, במיוחד באיזורים מרובי הולכי רגל. דבר זה בוצע על ידי [[מיתון תנועה]] ו[[איזורי מיתון תנועה]] למהירות מטרה של 30 קמ"ש או פחות ברחובות שקטים. האמצעים לכך הם על ידי תמרור וכן על ידי אמצעי ריסון תנועה כמו "שערים" צמתים מוגבהים או פסי האטה. {{הערה|1=ראו דוגמאות לאיזורי מיתון תנועה ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=42.69179464248643%2C12.489788259942657&z=5 מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם] בשכבה של תשתיות להולכי רגל.}} המגמה של מיתון תנועה החלה להתקיים בשנים האחרונות גם בערים שונות בארצות הברית כמו ניו יורק, ניו ג'רזי ועוד {{הערה|ראו במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם}}. בישראל קיימת הנחיות לאיזורי מיתון תנועה משנת 2002, אבל היישום העיקרי של דבר זה בוצע ב[[תחבורה בתל אביב|תל אביב]], ועיריות רבות לא מיישמות אותו בצורה נרחבת אלא בעיקר בצורה ספורדית. בחלק ממדינות המערביות יש גם מיתון תנועה ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש, בישראל דבר זה אינו מקובל כלל.  
שורה 117: שורה 117:  
אחד הכלים לשינוי הוא "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים. איזור מיתון תנועה יכול להפריעה לנהגים שנוהגים במהירות מופרזת, לאורך קטע-דרך של כמה מאות מטרים. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים כהולכי רגל מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.
 
אחד הכלים לשינוי הוא "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים. איזור מיתון תנועה יכול להפריעה לנהגים שנוהגים במהירות מופרזת, לאורך קטע-דרך של כמה מאות מטרים. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים כהולכי רגל מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.
   −
ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש. שליטה על המהירות ובקרת מהירות הם כלים חשובים עבור מתכננים גם בכבישים בין עירוניים. חשוב כי הישום של מצלמות יעשה בצורה גלויה - לדוגמה שיהיה ברור לציבור כי המלצמות ממקומות במקומות שבהם יש סיכון גבוה לתאונות עקב מהירות עודפת. וכן כי הכספים מקנסות על מהירות עודפת יופנו לשיפור בטיחות בדרכים. באירופה יש אכיפה נוקשה על מהירות עודפת במרחב עירוני ובין עירוני וסטייה של מעל 3 קמ"ש מעל המהירות המותרת עלולה לגרור קנס של אלפי יורו.  
+
ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש. שליטה על המהירות ובקרת מהירות הם כלים חשובים עבור מתכננים גם בכבישים בין עירוניים. חשוב כי הישום של מצלמות יעשה בצורה גלויה - לדוגמה שיהיה ברור לציבור כי המצלמות ממקומות במקומות שבהם יש סיכון גבוה לתאונות עקב מהירות עודפת. וכן כי הכספים מקנסות על מהירות עודפת יופנו לשיפור בטיחות בדרכים. באירופה יש אכיפה נוקשה על מהירות עודפת במרחב עירוני ובין עירוני וסטייה של מעל 3 קמ"ש מעל המהירות המותרת עלולה לגרור קנס של אלפי יורו.  
    
===שיפור התחבורה הציבורית===
 
===שיפור התחבורה הציבורית===
שורה 181: שורה 181:     
===שיפורים טכנולוגיים במכוניות===
 
===שיפורים טכנולוגיים במכוניות===
נוסף לשינויים טכניים בעיצוב הדרכים, התקדמות משמעותית הושגה בהפחת הרוגים ופצועים קשים על ידי שיפורים בטכנולוגיה של כלי רכב, בעיקר בכלים בעלי 4 גלגלים. שיפור משמעותי הושג באמצעות הכנסת חגורות בטיחות והכנסת חוקים לחובת לבישת חגורות בטיחות. שיפור משמעותי נוסף הושג על ידי כריות אוויר. EuroNCAp הוא תאגיד בטיחות בו חברות שמונה מדינות מערב-אירופיאיות שבהן יש תעשיות רכב והוא מקדם היבטים שונים של בטיחות כלי רכב. בין היתר הוא מקדם מערכת דרוג לכלי רכב, ומשתמש בשורת ממחני ריסוק שונים כדי למדוד בטיחות של דגמי מכוניות פופלאריים. מכונים דומים קמו בהמשך גם במדיניות אחרות שהן מרכזי ייצור למכוניות כמו ארצות הברית, יפן, סין ודרום קוריאה. לאוך השנים חלה ירידה משמעותית בבטיחות נוסעי רכב. לאורך השנים רואים ירידה משמעותית של של 88% בקרב הרוגים בנוסעים ברכב נוסעים, וכן וירידה של 73% בהקשר של נכות- בין  שנות ה-1980 לבין 2010-2014. [https://youtu.be/yBWQPX7Xj_E?t=301]
+
נוסף לשינויים טכניים בעיצוב הדרכים, התקדמות משמעותית הושגה בהפחת הרוגים ופצועים קשים על ידי שיפורים בטכנולוגיה של כלי רכב, בעיקר בכלים בעלי 4 גלגלים. שיפור משמעותי הושג באמצעות הכנסת חגורות בטיחות והכנסת חוקים לחובת לבישת חגורות בטיחות. שיפור משמעותי נוסף הושג על ידי כריות אוויר. EuroNCAp הוא תאגיד בטיחות בו חברות שמונה מדינות מערב-אירופאיות שבהן יש תעשיות רכב והוא מקדם היבטים שונים של בטיחות כלי רכב. בין היתר הוא מקדם מערכת דירוג לכלי רכב, ומשתמש בשורת ממחני ריסוק שונים כדי למדוד בטיחות של דגמי מכוניות פופולריים. מכונים דומים קמו בהמשך גם במדיניות אחרות שהן מרכזי ייצור למכוניות כמו ארצות הברית, יפן, סין ודרום קוריאה. לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בבטיחות נוסעי רכב. לאורך השנים רואים ירידה משמעותית של של 88% בקרב הרוגים בנוסעים ברכב נוסעים, וכן וירידה של 73% בהקשר של נכות- בין  שנות ה-1980 לבין 2010-2014. [https://youtu.be/yBWQPX7Xj_E?t=301]
   −
נכון לשנת 2020, כ 75% מהדגמים המיוצרים באירופה זכו לדרוג של חמישה כוכבים. כ-70% מבין הדגמים שנמכרו באירופה היו בעלי דרוג של חמישה כוכבים.[https://www.youtube.com/watch?v=yBWQPX7Xj_E&t=3464s] בדגמים אלה יש סיכון מופחת של כ40% למוות של נוסעים בתאונות לעומת דגמי 2 כוכבים. יצרנים רבים מקדמים מערכות שונות לשיפור הבטיחות בכלי הרכב. הדבר כולל מערכות ABS למניעת החלקת גלגלים בעת בלימה, מערכות מתקדמות יותר של כריות אויר, מערכות זיהוי נתיבים ומערכות בלימת חירום. מבקדי המכוניות כוללים כיום מעל 30 מבחינם שונים המתמקדים בארבע קטגוריות מרכזיות - בטיחות נוסע רכב מבוגר, בטיחות נוסע ילד, בטיחות של משתמשי דרך פגיעים שנפגעו מהמכוניות, ומערכות טכנולגיות לשליטה במכונית למניעת תאונות.[https://youtu.be/yBWQPX7Xj_E?t=400]  בשנים האחרונות יש מערכות מתקדמות יותר לבלימת חירום - שהחלו מזיהוי מצבים של התנגשות חזית-אחור - ונכון לשנת 2020 יש פיתוח מערכות המשך כמו מניעת התנגשות בהולך רגל שחוצה כביש, מניעת התנגשות בילד שרץ בין מכונית, מניעת תאונה בעת ביצוע פניה, מניעת דריסה בביצוע רברס, מניעת התנגשות ברוכב אופנוע ועוד.[https://www.youtube.com/watch?v=yBWQPX7Xj_E&t=3464s] בהדרגה מערכות אלה הופכות נפוצות יותר. בישראל קיים מיסוי מופחת למערכות בטיחות שונות במטרה לעודד את הציבור לקנות אותם כשהן וולנטריות. בהמשך המערכות הופכות להיות תקן שנמצא ברוב המכוניות.  
+
נכון לשנת 2020, כ 75% מהדגמים המיוצרים באירופה זכו לדירוג של חמישה כוכבים. כ-70% מבין הדגמים שנמכרו באירופה היו בעלי דירוג של חמישה כוכבים.[https://www.youtube.com/watch?v=yBWQPX7Xj_E&t=3464s] בדגמים אלה יש סיכון מופחת של כ40% למוות של נוסעים בתאונות לעומת דגמי 2 כוכבים. יצרנים רבים מקדמים מערכות שונות לשיפור הבטיחות בכלי הרכב. הדבר כולל מערכות ABS למניעת החלקת גלגלים בעת בלימה, מערכות מתקדמות יותר של כריות אויר, מערכות זיהוי נתיבים ומערכות בלימת חירום. מבקדי המכוניות כוללים כיום מעל 30 מבחינם שונים המתמקדים בארבע קטגוריות מרכזיות - בטיחות נוסע רכב מבוגר, בטיחות נוסע ילד, בטיחות של משתמשי דרך פגיעים שנפגעו מהמכוניות, ומערכות טכנולוגיות לשליטה במכונית למניעת תאונות.[https://youtu.be/yBWQPX7Xj_E?t=400]  בשנים האחרונות יש מערכות מתקדמות יותר לבלימת חירום - שהחלו מזיהוי מצבים של התנגשות חזית-אחור - ונכון לשנת 2020 יש פיתוח מערכות המשך כמו מניעת התנגשות בהולך רגל שחוצה כביש, מניעת התנגשות בילד שרץ בין מכונית, מניעת תאונה בעת ביצוע פניה, מניעת דריסה בביצוע רברס, מניעת התנגשות ברוכב אופנוע ועוד.[https://www.youtube.com/watch?v=yBWQPX7Xj_E&t=3464s] בהדרגה מערכות אלה הופכות נפוצות יותר. בישראל קיים מיסוי מופחת למערכות בטיחות שונות במטרה לעודד את הציבור לקנות אותם כשהן וולונטריות. בהמשך המערכות הופכות להיות תקן שנמצא ברוב המכוניות.  
    
===תובלה===
 
===תובלה===

תפריט ניווט