30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 123:
שורה 123: − + שורה 144:
שורה 144: − + − +
תקלדה
===הפחתת שכר הבנקאים הבכירים===
===הפחתת שכר הבנקאים הבכירים===
ב-16 מארס 2016 החליטה כנסת ישראל לקצץ את שכר הבכירים במערכת הבנקאות, ולאפשר להם לקבל שכר שגבוה פי 35 לכל היותר מהעובדים העניים ביותר בארגון (המקבלים שכר מינימיום) דבר זה הגביל את שכר הבכירים לעד 2.5 מיליון ש"ח בשנה. שכר זה הוריד את שכר העובדים הבכירים (כמו מנכ"לים, סמנכ"לים וכו') מסכומים של 10 מיליון ש"ח. החלטה זו לוותה בביקורת מקצועית מצד כלכלנים, עיתונאים, ועוד אנשי מקצוע שטענו כי היא מהווה התערבות גסה בשוק , שכן השכר הגבוה של הבכירים ניתן להם כביכול בזכות הערך הגבוה של תועלת שהם הביאו לבנקים, לבעלי המניות ולחברה כולה. מנגד טענו תומכי החוק כי השכר ייצג בעיקר את היכולת של מנהלים בכירים לנצל את כוחם של חברות מונופליסטיות בשוק, ואת היכולת שלהם לקבל הקלות מהממשלה, קשרים עם המפקחים על הבנקים וקושי של הדירקטורים לפעול למען טובת בעלי המניות בארגון. ארבע חוקרים ישראלים {{הערה| ד״ר מני עבודי מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' דן עמירם מאוניברסיטת תל אביב, ד״ר עודד רוזנבאום מאוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון וד״ר אפרת שוסט מהאוניברסיטה הפתוחה.}} בדקו את השפעת החוק על מגוון היבטים. לדוגמה נמצא כי ככל שהורדה בשכר היתה משמעותית יותר , כך גדלו ההשקעות בבנקים מצד החוסכים בבורסה. הממצאים הצביעו על כך ששכר הבכירים היה מנופח (לא יעיל פארטו). החוקרים מצאו גם כי ברוב המוסדות חל שיפור פיננסי לאחר החוק, במגוון מדדים כמו תשואה על ההון העצמי, תשואה על הנכסים, יחס שווי שוק לשווי בספרים, שיעור רווח נקי, ועוד. בנוסף היתה גם ירידה בשיעור העזיבה של מנהלים בכירים. [https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.10254951]
ב-16 מארס 2016 החליטה כנסת ישראל לקצץ את שכר הבכירים במערכת הבנקאות, ולאפשר להם לקבל שכר שגבוה פי 35 לכל היותר מהעובדים העניים ביותר בארגון (המקבלים שכר מינימום) דבר זה הגביל את שכר הבכירים לעד 2.5 מיליון ש"ח בשנה. שכר זה הוריד את שכר העובדים הבכירים (כמו מנכ"לים, סמנכ"לים וכו') מסכומים של 10 מיליון ש"ח. החלטה זו לוותה בביקורת מקצועית מצד כלכלנים, עיתונאים, ועוד אנשי מקצוע שטענו כי היא מהווה התערבות גסה בשוק , שכן השכר הגבוה של הבכירים ניתן להם כביכול בזכות הערך הגבוה של תועלת שהם הביאו לבנקים, לבעלי המניות ולחברה כולה. מנגד טענו תומכי החוק כי השכר ייצג בעיקר את היכולת של מנהלים בכירים לנצל את כוחם של חברות מונופוליסטיות בשוק, ואת היכולת שלהם לקבל הקלות מהממשלה, קשרים עם המפקחים על הבנקים וקושי של הדירקטורים לפעול למען טובת בעלי המניות בארגון. ארבע חוקרים ישראלים {{הערה| ד״ר מני עבודי מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' דן עמירם מאוניברסיטת תל אביב, ד״ר עודד רוזנבאום מאוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון וד״ר אפרת שוסט מהאוניברסיטה הפתוחה.}} בדקו את השפעת החוק על מגוון היבטים. לדוגמה נמצא כי ככל שהורדה בשכר היתה משמעותית יותר , כך גדלו ההשקעות בבנקים מצד החוסכים בבורסה. הממצאים הצביעו על כך ששכר הבכירים היה מנופח (לא יעיל פארטו). החוקרים מצאו גם כי ברוב המוסדות חל שיפור פיננסי לאחר החוק, במגוון מדדים כמו תשואה על ההון העצמי, תשואה על הנכסים, יחס שווי שוק לשווי בספרים, שיעור רווח נקי, ועוד. בנוסף היתה גם ירידה בשיעור העזיבה של מנהלים בכירים. [https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.10254951]
==קשרי הון-שלטון==
==קשרי הון-שלטון==
===קשרים לאקדמיה===
===קשרים לאקדמיה===
אקדמאים במחלקות לכלכלה ובמנהל עסקים עובדים בבנקים, מקבלים מהם מענקים מחקר ותלויים באנשים בבנקים בצורות אחרות (לדוגמה כנסים מקצועיים). במצב זה רבים מהם נמעים מלמתוח ביקורת על התנהלות הבנקים. [https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.10254951]
אקדמאים במחלקות לכלכלה ובמנהל עסקים עובדים בבנקים, מקבלים מהם מענקים מחקר ותלויים באנשים בבנקים בצורות אחרות (לדוגמה כנסים מקצועיים). במצב זה רבים מהם נמנעים מלמתוח ביקורת על התנהלות הבנקים. [https://www.themarker.com/opinion/.premium.HIGHLIGHT-1.10254951]
===השפעה דרך פירמות גדולות אחרות===
===השפעה דרך פירמות גדולות אחרות===
השפעה חשובה של הבנקים היא דרך השפעתם על בעלי הון גדולים - לדוגמה השפעה וקשרים שלה הבנקים לאנשים כמו דנקנר ודרכו לפרמידות עסקיות שיש לו. לחברות אלה יש [[לובי פוליטי]] משל עצמן וקשרים משלהם לחברי כנסת, שרים, פקידים עיתונאים - כך שבנק יכול להפעיל השפעה שלו דרך חברה גדולה שחייבת לבנק כסף או שנמצאת איתו בתאום אינטרסים מסיבות אחרות כמו שותפות או בקבלת מימון לפורייקטים גדולים.
השפעה חשובה של הבנקים היא דרך השפעתם על בעלי הון גדולים - לדוגמה השפעה וקשרים שלה הבנקים לאנשים כמו דנקנר ודרכו לפרמידות עסקיות שיש לו. לחברות אלה יש [[לובי פוליטי]] משל עצמן וקשרים משלהם לחברי כנסת, שרים, פקידים עיתונאים - כך שבנק יכול להפעיל השפעה שלו דרך חברה גדולה שחייבת לבנק כסף או שנמצאת איתו בתאום אינטרסים מסיבות אחרות כמו שותפות או בקבלת מימון לפרוייקטים גדולים.
==ראו גם==
==ראו גם==