שינויים

בשנת 2005 היה על אירוע "כמעט ונפגע" של אונייה באילת שפלטה 4,000 טון דלק נוזלי שהיו במיכלי הדלק שלה. {{הערה|שם=amir2011}}  

בשנת 2005 היה על אירוע "כמעט ונפגע" של אונייה באילת שפלטה 4,000 טון דלק נוזלי שהיו במיכלי הדלק שלה. {{הערה|שם=amir2011}}  

בשנת 2015 התרחשה [[דליפת הנפט בשמורת עברונה]] - דליפת נפט עקב פיצוץ בצינור של חברת קצא"א בערבה. אלפי קוב נפט גולמי דלפו וגרמו ל[[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] נרחב. פקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה טען כי זהו "אחד מאירועי הזיהום החמורים בתולדותינו". הנזק מניקוי הדליפה הוערך במעל חצי מיליארד ש"ח. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3661787,00.html]

בשנת 2014 התרחשה [[דליפת הנפט בשמורת עברונה]] - דליפת נפט עקב פיצוץ בצינור של חברת קצא"א בערבה. אלפי קוב נפט גולמי דלפו וגרמו ל[[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] נרחב. פקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה טען כי זהו "אחד מאירועי הזיהום החמורים בתולדותינו". הנזק מניקוי הדליפה הוערך במעל חצי מיליארד ש"ח. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3661787,00.html] אף בשנת 2021 השמורה לא התאוששה מנזקי הדליפה. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001384341]

לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית הזאת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית הזאת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה], ב[[וועדת צמח]], 19.12.2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל 11 פקידים.  

{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה], ב[[וועדת צמח]], 19.12.2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון ש"ח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל 11 פקידים.  

לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל. [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]  

לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל. [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]