שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 24: שורה 24:  
בספר [[חברת השפע]] טען גלבריית שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה.
 
בספר [[חברת השפע]] טען גלבריית שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה.
   −
העדפות אנדוגניות יכולות גם לערער תוצאות הנוגעות ל[[כלכלה רווחה]] ו[[יעילות פארטו]] שכן בהגדרות של יעילות פארטו קיימת הנחה משתמעת שהעדפות השחקנים אינן משתנות תוך כדי [[תהליך|התהליך הכלכלי]]. לדבר זה יש השלכות נרחבות על התאוריה של [[כלכלת רווחה]]. כלכלנים טוענים שהשוק וקיום של מוצרים משפרים את הרווחה של הציבור בגלל שהם מספקים מענה לצרכי הציבור, אבל אם חלק מהצרכים האלה בעצם יוצרו או חוזקו על ידי תאגידים, הדבר מערער את כלכלת הרווחה. דוגמה בולטת לדבר זה נוגעת ל[[כלכלת התמכרות]], וניתן לתאר אותה דרך [[תעשיית הטבק]]. בעבר אנשים מעטים מאד עישנו. במהלך המאה ה-20, [[חברות הטבק]] הצליחו להגדיל מאד את צריכת הטבק בקרב גברים בחברות מערביות, בהמשך התברר כי הטבק הוא חומר ממכר מאד וכי חברות הטבק מבצעות [[מניפולציה בניקוטין]] כדי להגדיל את התמכרות הצרכנים. עם הגילוי של [[נזקי העישון]] החלו צרכני טבק רבים להתחרט על העישון, ורבים מהם הצטערו שהחלו לעשן בכלל. הבעיה של תאור הטבק כמענה לצורך של החברה התברר כבעתי עוד יותר כאשר התברר כי חברות הטבק משווקת את אותו במיוחד לילדים ולנוער כדי לנצל תמימות של ילדים ונערים וכדי לגרום להם להתמכר בשלב מוקרם ככל האפשר. במצב זה קשה להגיד ששוק הטבק אכן נותן מענה לצרכנים והוא גם משנה את העדפות של הצרכנים. היכולת של חברות הטבק להגדיל את המכירות תלויה מאד ביכולת שלהן לשמור על מוצר ממכר ככל האפשר ועל היכולת לשווק (גם בצורה לא חוקית) טבק לילדים ולבני נוער.
+
העדפות אנדוגניות יכולות גם לערער תוצאות הנוגעות ל[[כלכלה רווחה]] ו[[יעילות פארטו]] שכן בהגדרות של יעילות פארטו קיימת הנחה משתמעת שהעדפות השחקנים אינן משתנות תוך כדי [[תהליך|התהליך הכלכלי]]. לדבר זה יש השלכות נרחבות על התאוריה של [[כלכלת רווחה]]. כלכלנים טוענים שהשוק וקיום של מוצרים משפרים את הרווחה של הציבור בגלל שהם מספקים מענה לצרכי הציבור, אבל אם חלק מהצרכים האלה בעצם יוצרו או חוזקו על ידי תאגידים, הדבר מערער את כלכלת הרווחה. דוגמה בולטת לדבר זה נוגעת ל[[כלכלת התמכרות]], וניתן לתאר אותה דרך [[תעשיית הטבק]]. בעבר אנשים מעטים מאד עישנו. במהלך המאה ה-20, [[חברות הטבק]] הצליחו להגדיל מאד את צריכת הטבק בקרב גברים בחברות מערביות, בהמשך התברר כי הטבק הוא חומר ממכר מאד וכי חברות הטבק מבצעות [[מניפולציה בניקוטין]] כדי להגדיל את התמכרות הצרכנים. עם הגילוי של [[נזקי העישון]] החלו צרכני טבק רבים להתחרט על העישון, ורבים מהם הצטערו שהחלו לעשן בכלל. הבעיה של תאור הטבק כמענה לצורך של החברה התברר כבעתי עוד יותר כאשר התברר כי חברות הטבק משווקת את אותו במיוחד לילדים ולנוער כדי לנצל תמימות של ילדים ונערים וכדי לגרום להם להתמכר בשלב מוקרם ככל האפשר. במצב זה קשה להגיד ששוק הטבק אכן נותן מענה לצרכנים והוא גם משנה את העדפות של הצרכנים. היכולת של חברות הטבק להגדיל את המכירות תלויה מאד ביכולת שלהן לשמור על מוצר ממכר ככל האפשר ועל היכולת לשווק (גם בצורה לא חוקית) טבק לילדים ולבני נוער. אבל במצב זה ייתכן כי הרווחה של כלל הצרכנים תהיה גדולה יותר אם שוק הטבק יחזור לגודל אפסי, בלי התמכרות ובלי שיווק לילדים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט