47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − − שורה 41:
שורה 39: + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''השמנה בישראל''' מתייחסת לתופעה ול[[תהליך]] של [[השמנה]] בישראל.
'''השמנה בישראל''' מתייחסת לתופעה ול[[תהליך]] של [[השמנה]] בישראל. יותר מחצי מהישראלים (50.9%) סובלים מ[[עודף משקל]] ו-27% מהם סובלים מהשמנה חולנית (מפתחים מחלות כתוצאה מההשמנה). אחד מכל שלושה ילדים בישראל (כ־35%) סובל מהשמנה או מקדם־השמנה - נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD. בעשורים האחרונים יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. דוגמה אחת לכך היא מדידות משקל בקרב המתגייסים לצה"ל המצביעות על [[תהליך ארוך טווח]] של עליה במשקל. ההשמנה נפוצה יותר בקרב שכבות חלשות ועניות יותר. העליה במשקל נובעת מתהליכים שונים - עליה בצריכה של [[מזון מעובד]] ושל [[שתייה ממותקת]] שגורמים לצריכת של יותר [[סוכר]] ו[[שומן]] ו[[מלח]] (מגביר תאבון) וגורם לשיבושים שונים במנגנונים שובע ורעב במוח ובגוף, כן יש ירידה של מזון לא-מעובד כמו ירקות ופירות. במקביל יש ירידה ב[[אורח חיים פעיל]]. תהליכים אלו קשורים לתהליכים חברתיים-כלכליים פוליטיים המכונים [[כלכלת השמנה]] - כמו [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון]], עליה בהכנסה הכספית, ירידה בזמן המשפחתי ועליה ב[[אורח חיים יושבני]] עקב [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]. לעליה במשקל יש מחיר בריאותי וכלכלי. על פי דוח ה־OECD שפורסם ב-2019, עודף משקל מקצר את תוחלת החיים של הישראלים בשלוש שנים וארבעה חודשים.על פי הדו"ח מגפת ההשמנה תגבה מחיר כלכלי עולמי כבד שיגיע בממוצע לכ־3% מהתמ"ג, כאשר בישראל מדובר באובדן של כ־39 מיליארד שקלים בשנה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5608729,00.html] העליה בהשמנה גוררת גם מחיר נפשי וחברתי - ילדים מתבגרים וצעירים רבים בעלי משקל יתר מקבלים יחס לעגני ודחייה חברתית בגלל משקלם ומראם. רבים פונים ל[[דיאטות]] ושיטות הרזיה שונות שחלקן עלולות לגרום נזקים נוספים לדוגמה "דיאטות כאסח" או צריכה של חומרים שונים במטרה לרזות.
בעשורים האחרונים יש עליה באחוזי ההשמנה ומשקל היתר בקרב ילדים נוער ומבוגרים כאחד. דוגמה אחת לכך היא מדידות משקל בקרב המתגייסים לצה"ל המצביעות על [[תהליך ארוך טווח]] של עליה במשקל. יש מספר סיבות לעליה בהשמנה. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]] ו[[מזון מעובד]]. לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. יש גם עליה בצריכת הבשר. העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכווון של [[חבורת מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה. במקביל יש גם עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" שגורמת לתופעות לוואי שונות כמו שיבוש מנגונינם במוח ובגוף, דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]]. לעליה במשקל יש מחיר בריאותי וכלכלי. ההשמנה גוררת בעיות בריאות - על פי דוח ה־OECD שפורסם ב-2019, עודף משקל מקצר את תוחלת החיים של הישראלים בשלוש שנים וארבעה חודשים. יותר מחצי מהישראלים (50.9%) סובלים מעודף משקל ו-27% מהם סובלים מהשמנה חולנית (מפתחים מחלות כתוצאה מההשמנה). אחד מכל שלושה ילדים בישראל (כ־35%) סובל מהשמנה או מקדם־השמנה - נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD. על פי הדו"ח מגפת ההשמנה תגבה מחיר כלכלי עולמי כבד שיגיע בממוצע לכ־3% מהתמ"ג, כאשר בישראל מדובר באובדן של כ־39 מיליארד שקלים בשנה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5608729,00.html] ילדים מתבגרים וצעירים רבים בעלי משקל יתר מקבלים יחס לעגני ודחייה חברתית בגלל משקלם ומראם. רבים פונים ל[[דיאטות]] ושיטות הרזיה שונות שחלקן עלולות לגרום נזקים נוספים לדוגמה "דיאטות כאסח" או צריכה של חומרים שונים במטרה לרזות.
==מגמות ההשמנה==
==מגמות ההשמנה==
;משקל נמוך בקרב ילדים ונוער בישראל:
;משקל נמוך בקרב ילדים ונוער בישראל:
במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].
במקביל לעודף משקל יש בעיה אחרת של משקל נמוך. שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].
==גורמים תהליכים וסיבות==
יש מספר סיבות לעליה בהשמנה בישראל. סיבה מרכזית היא ש[[מזון בישראל|התזונה בישראל]] הופכת בשנים האחרונות לפחות [[תזונה בריאה|בריאה]] - צריכה של יותר [[מזון מעובד]] שהוא לרוב [[מזון שמן]] מזון עתיר [[סוכר]] לדוגמה בתוך 7 שנים בלבד, בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ב-100. המזון המעובד הוא מזון עתיר [[מלח]] וכן לעיתים קרובות הוא מתובל וחריף - היבטים אלה הם מגבירי תאבון הגורמים לצריכה רבה יותר של מזון. חשוב יותר מנקודת המבט של חברות מזון מסעדות וחברות [[מזון מהיר]] -המלח והתבלינים גורמים המגבירים את הצמא ומעודדים את הקניה של שתייה בכלל ושל [[שתייה ממותקת]] בפרט - שבה שולי הרווח הם גבוהים יותר. בשתייה ממתוקת וכן במזון מעובד בכלל יש כמות גבוהה של [[סוכר סמוי]] - תרכובות דומות לסוכר בעלות השפעות דומות אבל ללא סימון זהה לדוגמה שימוש ב"סירוף תירס". בחלק מהמזון המעובד - כמו משקאות ממותקים כמו [[קולה]] יש כמות גבוה של חומצה, החומציות הגבוה מסווה את המתיקות הגבוה של המשקה. היבט דומה קיים בקרב חטיפים שונים מלוחים או חריפים המכילים גם סוכר. ממתיקים מלאכותיים לכאורה משפרים את המצב, אלא שבשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על אפשרות שמזון "אולטרה מעובד" וחלק מהממתיקים המלאכותיים עלולים לגרור שיבושים במנגנוני השובע והרעב במוח ובגוף, ויחד עם מזונות אחרים לגרור השמנה במגנונים אחרים. לדוגמה יש חשד כי צריכה משותפת של צי'פס ודיאט קולה גורמת למסרים סותרים לגוף ולמוח הגורמים לשיבוש במנגנון השובע. עליה בצריכת מזון "סופר מעובד" גורמת לתופעות לוואי שונות (לא רק השמנה) כמו שיבוש מנגונינם במוח ובגוף, בעיות שינה, ועוד דבר שיכול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ולתופעות דומות ל[[התמכרות]]. במקביל יש גם עליה בצריכת הבשר (כולל בצריכה של [[בשר מעובד]], וירידה בצריכת ירקות ופירות. מזון לא מעובד מכיל בדרך כלל סיבים רבים יותר הגורמים לתחושת שובע גבוה יותר ובעל מדד [[אינדקס גליקמי]] נמוך יותר.
העליה בצריכת המזון המעובד אינה מקרית ונובעת עקב [[כלכלת השמנה]] - תוצר של מאמץ מכווון של [[חבורת מזון]] לקדם צריכה של עוד [[מזון מעובד]] במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] בישראל של חברות המזון מנסה למסמס יוזמות של [[סימון מזון]]. גורם נוסף שמשפיע על העליה של צריכת מזון מעובד הוא עליה בהכנסות הכספיות של אנשים, במקביל לשינוים במשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של [[מזון מעובד]] קל להכנה.
גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]].
היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים. לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]].
==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==
==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==