47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''משחק האולטימטום''' הוא ניסוי כלכלי שמורכב משני שלבים. בשלב הראשון, שחקן אחד מחליט כיצד יחולק סכום כסף ...
'''משחק האולטימטום''' הוא ניסוי כלכלי שמורכב משני שלבים. בשלב הראשון, שחקן אחד מחליט כיצד יחולק סכום כסף בינו ובין שחקן אחר. בשלב השני השחקן השני מחליט אם להסכים או לסרב. במקרה של סירוב שני הצדדים לא מקבלים דבר. חוקי המשחק ידועים לשחקנים, הם אינם מכירים זה את זה (ולפעמים גם לא רואים זה את זה), והם משחקים במשחק פעם אחת בלבד (כך ששיקולים של תגמול במשחקים עתיידיים או אינטראקציה בעבר או בעתיד לא אמורה להוות שיקול לאדם ראציונלי).
==משחק לדוגמה==
יש שני שחקנים, אבי ובני. החוקר מציע לאבי לחלק סכום בן 100 ש"ח בינו לבין בני. אבי מחליט על חלוקה, לדוגמה 70 ש"ח עבורו, ו-30 ש"ח עבור בני, תוך שהוא מודע לתנאי המשחק. בני מחליט האם להסכים לחלוקה זו או לא. אם בני הסכים לחלוקה הוא יקבל 30 ש"ח, ואבי יקבל 70 ש"ח. אם הוא בני מסרב, הוא מקבל 0 ש"ח ואבי מקבל 0 ש"ח.
==ניבוי תוצאות המשחק על פי הדגם הקלאסי והנאו קלאסי==
לפי ההגיון של [[האדם הראציונלי]] של ה[[כלכלה נאו קלאסית]], השחקן השני אמור להסכים לכל חלוקה שתיתן לו סכום גדול מ-0. אם לדוגמה החלוקה המוצעת היא 1 ש"ח עבורו, ו-99 ש"ח עבור השחקן ההראשון, זה עדיין טוב יותר (לאדם ראצונילי שנהנה מכסף), מאשר לקבל 0 ש"ח. השחקן הראשון מודע לדבר זה, ולכן הוא אומר להציע חלוקה שתיתן לו סכום מקסימלי, ופיצוי קטן ככל האפשר לשחקן השני.
==תוצאות המשחק בפועל==
בפועל המשחק שוחק בניסויים רבים ברחבי העולם. נדיר מאוד שאנשים מסכימים לחלוקה "ראציונלית" ואנשים גם לא מציעים חלוקה כזאת, אלא חלוקה קרובה ל"חלוקה הוגנת" (50:50). ההסכמה לחלוקה והצעת החלוקה היא דבר שמתשנה על פני ארצות בתרבויות שונות, ועל פני אנשים עם השכלה בכלכלה (כלכלנים נוטים יותר להציע ולקבל חלוקה "ראציונלית".
==פרשנות==
אפשר להסביר את התוצאות בדרכים שונות, אבל כל הדרכים מובילות לכך שהתאור של "האדם הכלכלי" אינו מדוייק, והתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית נמצאת בבעיה בהקשרים של [[יעילות פארטו]] של השוק.
פרשנות אחת היא שיש ערך להוגנות בחברה, וכי אנשים שמשחקים במשחק זה רוצים להרגיש הוגנים או שהם "בסדר". מכאן שחברה שבה ההוגנות נפגעת, יש הפסד לרווחה של השחקנים.
פרשנות אחרת ודומה היא שאנשים לא רוצים להרגיש "פראיירים" ולהרגשה ש"דפקו" אותך מהווה תמריץ שלילי. בטבע ובחברה המשחקים הם כן חוזרים ויש תגמול פעמים רבות, ולכן יש חשיבות למתן תגמול שלילי למישהו שמנצל מישהו אחר באופן לא הוגן. השחקן הראשון יודע שהצעה לא הוגנת מצידו תתקל בסירוב (בגלל נסיונו בחברה) ולכן הוא מספק הצעה הוגנת.
עוד אפשרות היא שהשיפוט לגבי המצב העצמי מושפע לא רק מהמצב המוחלט (כמה כסף היה לי מול כמה יהיה לי) אלא מהשוואת מצב האדם כלפי אחרים ("השחקן השני הרוויח הרבה ואילו אני הרווחתי מעט - ולכן למעשה, הפסדתי").
אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).
כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של האדם הכלכלי הנאו קלאסי. אם הוא אכן ראציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.
לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה.
[[קטגוריה:תורת המשחקים]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
==משחק לדוגמה==
יש שני שחקנים, אבי ובני. החוקר מציע לאבי לחלק סכום בן 100 ש"ח בינו לבין בני. אבי מחליט על חלוקה, לדוגמה 70 ש"ח עבורו, ו-30 ש"ח עבור בני, תוך שהוא מודע לתנאי המשחק. בני מחליט האם להסכים לחלוקה זו או לא. אם בני הסכים לחלוקה הוא יקבל 30 ש"ח, ואבי יקבל 70 ש"ח. אם הוא בני מסרב, הוא מקבל 0 ש"ח ואבי מקבל 0 ש"ח.
==ניבוי תוצאות המשחק על פי הדגם הקלאסי והנאו קלאסי==
לפי ההגיון של [[האדם הראציונלי]] של ה[[כלכלה נאו קלאסית]], השחקן השני אמור להסכים לכל חלוקה שתיתן לו סכום גדול מ-0. אם לדוגמה החלוקה המוצעת היא 1 ש"ח עבורו, ו-99 ש"ח עבור השחקן ההראשון, זה עדיין טוב יותר (לאדם ראצונילי שנהנה מכסף), מאשר לקבל 0 ש"ח. השחקן הראשון מודע לדבר זה, ולכן הוא אומר להציע חלוקה שתיתן לו סכום מקסימלי, ופיצוי קטן ככל האפשר לשחקן השני.
==תוצאות המשחק בפועל==
בפועל המשחק שוחק בניסויים רבים ברחבי העולם. נדיר מאוד שאנשים מסכימים לחלוקה "ראציונלית" ואנשים גם לא מציעים חלוקה כזאת, אלא חלוקה קרובה ל"חלוקה הוגנת" (50:50). ההסכמה לחלוקה והצעת החלוקה היא דבר שמתשנה על פני ארצות בתרבויות שונות, ועל פני אנשים עם השכלה בכלכלה (כלכלנים נוטים יותר להציע ולקבל חלוקה "ראציונלית".
==פרשנות==
אפשר להסביר את התוצאות בדרכים שונות, אבל כל הדרכים מובילות לכך שהתאור של "האדם הכלכלי" אינו מדוייק, והתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית נמצאת בבעיה בהקשרים של [[יעילות פארטו]] של השוק.
פרשנות אחת היא שיש ערך להוגנות בחברה, וכי אנשים שמשחקים במשחק זה רוצים להרגיש הוגנים או שהם "בסדר". מכאן שחברה שבה ההוגנות נפגעת, יש הפסד לרווחה של השחקנים.
פרשנות אחרת ודומה היא שאנשים לא רוצים להרגיש "פראיירים" ולהרגשה ש"דפקו" אותך מהווה תמריץ שלילי. בטבע ובחברה המשחקים הם כן חוזרים ויש תגמול פעמים רבות, ולכן יש חשיבות למתן תגמול שלילי למישהו שמנצל מישהו אחר באופן לא הוגן. השחקן הראשון יודע שהצעה לא הוגנת מצידו תתקל בסירוב (בגלל נסיונו בחברה) ולכן הוא מספק הצעה הוגנת.
עוד אפשרות היא שהשיפוט לגבי המצב העצמי מושפע לא רק מהמצב המוחלט (כמה כסף היה לי מול כמה יהיה לי) אלא מהשוואת מצב האדם כלפי אחרים ("השחקן השני הרוויח הרבה ואילו אני הרווחתי מעט - ולכן למעשה, הפסדתי").
אפשרות נוספת היא שהאדם הראשון לא בטוח לגבי מערכת השיקולים של האדם השני. ("אני הייתי מקבל הצעה כזו, אבל אולי הוא לא יקבל"). הסבר כזה לא מסביר בפני עצמו מדוע השחקן השני לא יקבל את ההצעה, אבל נותן שולי טעות שבה האדם הראשון ירצה לרצות את האדם השני (ולכן יתן לו הצעה נדיבה יותר ממה שהיה נותן לאדם שהוא בטוח בערכיו).
כל האפשרויות האלו לא עומדות בקנה אחד עם התאוריה של האדם הכלכלי הנאו קלאסי. אם הוא אכן ראציונלי ולא אכפת לו מרגשות, עדיין מושג כמו הוגנות או חוסר הרצון להתפס כפראייר לא אמורים להיות שיקול אצל האדם הכלכלי, ושילוב של אחד ההסברים האפשריים להתנהגות בפועל היה מניב ניתוח כלכלי שונה מאשר המקובל.
לדוגמה צורות חלוקה מסויימות שלכאורה הן בעלות [[יעילות פארטו]] אינן כאלה, משום שהן גורמות לפגיעה באוכלוסיות ש"נדפקו" (במונחים של משחק האולטימטום) - גם אם הן מקבלות סכום חיובי קטן של כסף בעקבות החלוקה היעילה פארטו (במונחים כספיים), בפועל תהיה פגיעה ברווחה.
[[קטגוריה:תורת המשחקים]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]