שינויים

'''היסטוריה כלכלית של היהודים''' מתארת את ההיסטוריה של היהודים מנקודת מבט כלכלית, כלומר כיצד היהודים שרדו ושגשגו במהלך ההיסטוריה בדגש על [[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי-חברתי]] הנוגע גם להיבטים של תרבות פוליטיקה ואקולוגיה.  

'''היסטוריה כלכלית של היהודים''' מתארת את ההיסטוריה של היהודים מנקודת מבט כלכלית, כלומר כיצד היהודים שרדו ושגשגו במהלך ההיסטוריה בדגש על [[חקר הכלכלה|ניתוח כלכלי-חברתי]] הנוגע גם להיבטים של תרבות פוליטיקה ואקולוגיה.  

 

את ההיסטוריה של הכלכלה היהודית ניתן לחלק ל-3 תקופות מרכזיות - עד חורבן בית ראשון, בתקופת הגלות עד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ומאז ועד היום.  

את ההיסטוריה של הכלכלה היהודית ניתן לחלק ל-3 תקופות מרכזיות - עד חורבן בית ראשון, בתקופת הגלות עד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ומאז ועד היום.  

==תקופת בית ראשון==

==תקופת בית ראשון==

החלק הראשון הוא מימדי קדם ועד חורבן בית ראשון. בשלב זה עוצבו רוב החוקים וחלק מן המסורות והתרבות היהודית, חוקים ומסורות אלה העניקו חוקים בעלי השלכות כלכליות כמו יום שבת, שנת שמיטה, יובל, לקט ועוד חוקים ונקודות השקפה שהשפיעו על התפתחות עקרונות של [[כלכלה יהודית]]. שלב זה אופיין בכלכלה חקלאית פרה-תעשייתית דומה ברוב המאפיינים שלה לכלכלות חקלאיות אחרות של אותה תקופה בתוספת מספר היבטים שנבעו ממבנה החברה העברית-יהודית, כמו בית מלוכה חלש ושבטים מקומיים חזקים, וחוקים מהדת והמסורת היהודית. השלב השני הוא מתחילת הגלות ועד לעידן התעשייתי במאה ה-19. בשלב זה היו היהודים בולטים כחלק ממעמד של כלכלת שירותים וכעם סוחרים עם בולטות בקרב אליטה משכילה ובקרב האליטה השלטונית והתרבותית במדינות אירופה ובאזור המזרח התיכון. השלב השלישי הוא השלב המודרני, שבו הייחוד היהודי משתנה הן בגלל התחזקות המסחר והשירותים בקרב קבוצות אחרות והן בגלל התחזקות המימד הלאומי בקרב יהודים עקב הקמת מדינת ישראל.   

החלק הראשון הוא מימדי קדם ועד חורבן בית ראשון. בשלב זה עוצבו רוב החוקים וחלק מן המסורות והתרבות היהודית, חוקים ומסורות אלה העניקו חוקים בעלי השלכות כלכליות כמו יום שבת, שנת שמיטה, יובל, לקט ועוד חוקים ונקודות השקפה שהשפיעו על התפתחות עקרונות של [[כלכלה יהודית]]. שלב זה אופיין בכלכלה חקלאית פרה-תעשייתית דומה ברוב המאפיינים שלה לכלכלות חקלאיות אחרות של אותה תקופה בתוספת מספר היבטים שנבעו ממבנה החברה העברית-יהודית, כמו בית מלוכה חלש ושבטים מקומיים חזקים, וחוקים מהדת והמסורת היהודית. השלב השני הוא מתחילת הגלות ועד לעידן התעשייתי במאה ה-19. בשלב זה היו היהודים בולטים כחלק ממעמד של כלכלת שירותים וכעם סוחרים עם בולטות בקרב אליטה משכילה ובקרב האליטה השלטונית והתרבותית במדינות אירופה ובאזור המזרח התיכון. השלב השלישי הוא השלב המודרני, שבו הייחוד היהודי משתנה הן בגלל התחזקות המסחר והשירותים בקרב קבוצות אחרות והן בגלל התחזקות המימד הלאומי בקרב יהודים עקב הקמת מדינת ישראל.   

ניתוח של חלק מההיבטים של כלכלה יהודית עברית מופיע באחד מפרקי הספר [[לטובת הכלל]]. אחד המאפיינים של החברה היהודית המקראית היה קשר משולש בין עם-ארץ-אלוהים. העם מתחייב לשמור על חוקי התורה, הגמול הניתן לעם הוא הזכות לשבת בארץ ישראל ולהנות משלווה (איש תחת גפנו ותחת תאנתו). מודל זה שונה ממודלים של חברות אנימסטיות שקדמו לו וכן ממודל נוצרי מאוחר יותר שהוא מודל אוניברסלי, ובו הגמול על התנהגות טובה הוא גן-עדן לא גשמי.   

ניתוח של חלק מההיבטים של כלכלה יהודית עברית מופיע באחד מפרקי הספר [[לטובת הכלל]]. אחד המאפיינים של החברה היהודית המקראית היה קשר משולש בין עם-ארץ-אלוהים. העם מתחייב לשמור על חוקי התורה, הגמול הניתן לעם הוא הזכות לשבת בארץ ישראל ולהנות משלווה (איש תחת גפנו ותחת תאנתו). מודל זה שונה ממודלים של חברות אנימסטיות שקדמו לו וכן ממודל נוצרי מאוחר יותר שהוא מודל אוניברסלי, ובו הגמול על התנהגות טובה הוא גן-עדן לא גשמי.   

היבט נוסף היה של "עיר סירות" יהודית. עבור רוב העמים האחרים, היה מרכז צבאי-חברתי-כלכלי אחד שבו רוכזה כל העוצמה. אנשים שחייו בקהילות מחוץ למוסד זה התבססו על עוצמת המדינה הזו כדי לקבל הגנה, ולרוב לא התפתחו קהילות גדולות מחוץ לממלכה הגאוגרפית. בנוסף היות וכל ממלכה הייתה גם איום צבאי, שליטים אחרים לא ששו לקיום של קהילות של עמים אחרים בקרבן. היהודים לא היו איום צבאי, ובנוסף הם היו חייבים לקיים קהילות עשירות וחזקות מספיק שיאפשרו להם להתקיים גם ללא מרכז גאוגרפי צבאי שיספק להן הגנה. לכן כאשר נחרבה קהילה חזקה אחת, הדבר היווה מכה, אבל הקהילות היהודיות וכן התבססות על מסחר ועל מתן שירותים שאינם תלויים במקום גאוגרפי הקלו על יהודים לשמור על מספר מוקדי כלכליים-תרבותיים ולא על מוקד אחד.

היבט נוסף היה של "עיר סירות" יהודית. עבור רוב העמים האחרים, היה מרכז צבאי-חברתי-כלכלי אחד שבו רוכזה כל העוצמה. אנשים שחייו בקהילות מחוץ למוסד זה התבססו על עוצמת המדינה הזו כדי לקבל הגנה, ולרוב לא התפתחו קהילות גדולות מחוץ לממלכה הגאוגרפית. בנוסף היות וכל ממלכה הייתה גם איום צבאי, שליטים אחרים לא ששו לקיום של קהילות של עמים אחרים בקרבן. היהודים לא היו איום צבאי, ובנוסף הם היו חייבים לקיים קהילות עשירות וחזקות מספיק שיאפשרו להם להתקיים גם ללא מרכז גאוגרפי צבאי שיספק להן הגנה. לכן כאשר נחרבה קהילה חזקה אחת, הדבר היווה מכה, אבל הקהילות היהודיות וכן התבססות על מסחר ועל מתן שירותים שאינם תלויים במקום גאוגרפי הקלו על יהודים לשמור על מספר מוקדי כלכליים-תרבותיים ולא על מוקד אחד.

הרדיפות של יהודים גרמו לסבל רב ולאובדן קהילות רבות - כולל לדוגמה חורבן בית שני, גלות נוספת בעקבות מרד בר-כוכבא, החלשות והרס הקהילה היהודית בא"י שחיה בגליל לאחר מרד בר-כוכבא, גרוש היהודים מאנגליה, גירוש יהדות ספרד, הפרעות באזור רוסיה וכו'. עם זאת לרדיפות אלה היה גם מאפיין נוסף - הם יצרו חברה שחבריה מודעים לעראיות מעמדם ולשבריריות הכוח שלהם. אימפריות סחר התקשו לקום לאורך זמן, ויהודים שמו דגש על פיזור סיכונים ועל האפשרות לעבור למקום אחר כדי להתחיל דף חדש.  

הרדיפות של יהודים גרמו לסבל רב ולאובדן קהילות רבות - כולל לדוגמה חורבן בית שני, גלות נוספת בעקבות מרד בר-כוכבא, החלשות והרס הקהילה היהודית בא"י שחיה בגליל לאחר מרד בר-כוכבא, גרוש היהודים מאנגליה, גירוש יהדות ספרד, הפרעות באזור רוסיה וכו'. עם זאת לרדיפות אלה היה גם מאפיין נוסף - הם יצרו חברה שחבריה מודעים לארעיות מעמדם ולשבריריות הכוח שלהם. אימפריות סחר התקשו לקום לאורך זמן, ויהודים שמו דגש על פיזור סיכונים ועל האפשרות לעבור למקום אחר כדי להתחיל דף חדש.  

==מאז המהפכה התעשייתית==

==מאז המהפכה התעשייתית==

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]