שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שיחרר" ב־"שחרר"
שורה 4: שורה 4:  
מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושוויון השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html]
 
מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושוויון השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html]
   −
עיקר ביטול העבדות היה [[תהליך]] שתקיים במהלך המאה ה-19, בעיקר בעידודה של אנגליה. ברוב המדינות ביטול העבדות קודם בהדרגה וללא שפיכות דמים - ראשית צומצם ובוטל הסחר הימי שהביא עבדים חדשים, בהמשך קודם "חוק הרחם החופשי" ששיחרר בני עבדים ובהמשך היא בוטלה כליל. בשני מקומות ביטול העבדות היה כרוך בלחימה - בהאיטי ובארצות הברית. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב-1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עם מסורת של עבדות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, גם לאחר מכן. לדוגמה העבדות הסתיימה במדינות המזרח התיכון בין שנות 1930- ל-1970. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם בשנת 2007 כאשר מאוריטניה אסרה על עבדות. עם זאת, [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים. לפי הערכה כיום יש כ-40 מיליון אנשים שחיים בצורה כלשהי של [[עבדות מודרנית]].
+
עיקר ביטול העבדות היה [[תהליך]] שתקיים במהלך המאה ה-19, בעיקר בעידודה של אנגליה. ברוב המדינות ביטול העבדות קודם בהדרגה וללא שפיכות דמים - ראשית צומצם ובוטל הסחר הימי שהביא עבדים חדשים, בהמשך קודם "חוק הרחם החופשי" ששחרר בני עבדים ובהמשך היא בוטלה כליל. בשני מקומות ביטול העבדות היה כרוך בלחימה - בהאיטי ובארצות הברית. במזרח אירופה נאסרה [[צמיתות|הצמיתות]] ב-1861. העבדות נאסרה בחוק הבינלאומי רק בשנת 1948 בעקבות [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]. עם זאת העבדות נמשכה במדינות עם מסורת של עבדות, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, גם לאחר מכן. לדוגמה העבדות הסתיימה במדינות המזרח התיכון בין שנות 1930- ל-1970. באופן רשמי העבדות הסתיימה בכל מדינות העולם בשנת 2007 כאשר מאוריטניה אסרה על עבדות. עם זאת, [[סחר בבני אדם]] למטרות עבודה ומין, שנעשה באופן בלתי חוקי, נמשך גם כיום ומשפיע על מיליוני ילדים ומבוגרים, במיוחד על נשים. לפי הערכה כיום יש כ-40 מיליון אנשים שחיים בצורה כלשהי של [[עבדות מודרנית]].
    
העבדות וביטולה השפיעו באופן משמעותי על חלקים גדולים מהעולם - במיוחד על אפריקה, המזרח התיכון, ויבשות אמריקה. השפעות העבדות וביטולה נמשכו זמן רב גם לאחר שהעבדות בוטלה והיא משפיעה על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה של מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואפריקה גם היום. דוגמה חשובה לכך היא פערים כלכלים וחברתיים בארצות הברית והשפעתם על הפוליטיקה שלה ועל הפוליטיקה העולמית, חובות של מדיניות עניות למדינות עשירות ו[[אי שוויון כלכלי]] בין ובתוך מדינות, היבטים של הגירה ופליטים (לדוגמה מהקריביים למדינות אחרות) ועוד. התנועה לביטול העבדות השפיעה על ה[[ליברליזם]], ו[[צמיחת הפמיניזם]] הייתה קשורה אליו במהלך המאה ה-19 לפחות, והרעיונות שלה המשיכו להשפיע על תנועות כמו התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. היא גם השפיע משמעותי על הגזענות בארצות הברית ועל פוליטיקה של שמאל וימין במדינה זו.
 
העבדות וביטולה השפיעו באופן משמעותי על חלקים גדולים מהעולם - במיוחד על אפריקה, המזרח התיכון, ויבשות אמריקה. השפעות העבדות וביטולה נמשכו זמן רב גם לאחר שהעבדות בוטלה והיא משפיעה על התרבות, הפוליטיקה והכלכלה של מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואפריקה גם היום. דוגמה חשובה לכך היא פערים כלכלים וחברתיים בארצות הברית והשפעתם על הפוליטיקה שלה ועל הפוליטיקה העולמית, חובות של מדיניות עניות למדינות עשירות ו[[אי שוויון כלכלי]] בין ובתוך מדינות, היבטים של הגירה ופליטים (לדוגמה מהקריביים למדינות אחרות) ועוד. התנועה לביטול העבדות השפיעה על ה[[ליברליזם]], ו[[צמיחת הפמיניזם]] הייתה קשורה אליו במהלך המאה ה-19 לפחות, והרעיונות שלה המשיכו להשפיע על תנועות כמו התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. היא גם השפיע משמעותי על הגזענות בארצות הברית ועל פוליטיקה של שמאל וימין במדינה זו.

תפריט ניווט