שינויים

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולרים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולרים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולרים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולרים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]].

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דוידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דוידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}