שינויים

פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספירה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (Halocarbons) בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של Halocarbons גדלה. שימוש בחומרים אלה החל בעיקר בשליש הראשון של המאה ה-20. בשנות ה-80 החלו מדענים לזהות כי קיימת בעיה של חור באוזון ולשייך את הבעיה לפליטת גזי הלוקרבונים.  

פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספירה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (Halocarbons) בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של Halocarbons גדלה. שימוש בחומרים אלה החל בעיקר בשליש הראשון של המאה ה-20. בשנות ה-80 החלו מדענים לזהות כי קיימת בעיה של חור באוזון ולשייך את הבעיה לפליטת גזי הלוקרבונים.  

CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון (Ozone-Depleting Substances -ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה על-סגולית (280–315 nm) מלחדור את [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. קיים חשש מפני ששורה של של תוצאות הרסניות לביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV, כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|יבולים]], וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|ל סכן את קיום האנושות]].  

CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון (Ozone-Depleting Substances -ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה על-סגולית (280–315 nm) מלחדור את [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. קיים חשש מפני ששורה של תוצאות הרסניות לביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV, כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|יבולים]], וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|ל סכן את קיום האנושות]].  

מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטריאול]] שנחתם בשנת 1987 ואסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים. עקב [[תגובת יתר]] ו[[השהיות]] שונות הנובעות ממידע חסר, ויכוחים מדעיים ופוליטיים וכן עקב תהליכים טבעיים, צפויים לעבור כ-140 שנה בין תחילת הבעיה לבין פתרונה המלא, וכ-100 שנים בין תחילת זיהוי הבעיה לבין פתרונה המלא, בשנת 2040. בשנת 2018 התברר כי למרות קיומו של הסכם בינלאומי קיימות פליטות חדשות של גז שמדלל את האוזון, ולפי הערכה מקור הפליטות הוא ככל הנראה בתעשייה באחת ממדינות מזרח אסיה. חוקרי אקלים חוששים מדחייה נוספת בסגירת החור. [https://www.haaretz.co.il/news/science/1.6096422]

מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטריאול]] שנחתם בשנת 1987 ואסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים. עקב [[תגובת יתר]] ו[[השהיות]] שונות הנובעות ממידע חסר, ויכוחים מדעיים ופוליטיים וכן עקב תהליכים טבעיים, צפויים לעבור כ-140 שנה בין תחילת הבעיה לבין פתרונה המלא, וכ-100 שנים בין תחילת זיהוי הבעיה לבין פתרונה המלא, בשנת 2040. בשנת 2018 התברר כי למרות קיומו של הסכם בינלאומי קיימות פליטות חדשות של גז שמדלל את האוזון, ולפי הערכה מקור הפליטות הוא ככל הנראה בתעשייה באחת ממדינות מזרח אסיה. חוקרי אקלים חוששים מדחייה נוספת בסגירת החור. [https://www.haaretz.co.il/news/science/1.6096422]