שורה 39: |
שורה 39: |
| * [[התחממות גלובלית]] עלולה לגרום להחרפת משבר המים הן על ידי הקטנת כמות הגשמים, והן על ידי העלאת מפלס מי הים, שפירושה הוא הצפת חלק מקו החוף והמלחת חלק מ[[אקוויפר החוף]]. שינויי אקלים עלולים לגרום לבעיות מזון עולמיות דבר שישפיע גם על ישראל, שתלויה ביבוא מזון. | | * [[התחממות גלובלית]] עלולה לגרום להחרפת משבר המים הן על ידי הקטנת כמות הגשמים, והן על ידי העלאת מפלס מי הים, שפירושה הוא הצפת חלק מקו החוף והמלחת חלק מ[[אקוויפר החוף]]. שינויי אקלים עלולים לגרום לבעיות מזון עולמיות דבר שישפיע גם על ישראל, שתלויה ביבוא מזון. |
| * ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה. | | * ייצור מזון ומצב ה[[קרקע]] – זיהום, סחף, המלחה. |
− | *[[החינוך וההשכלה בישראל|מצב ההשכלה והחינוך]] המשאב העיקרי של כלכלת ישראל כיום הוא ההשכלה. הדרדור המתמשך של ההשכלה בישראל יחסית למדינות דומות בעולם, ויחסית למבחנים שלה בעבר, גורם לאיום על על עתידה הכלכלי של המדינה. | + | *[[החינוך וההשכלה בישראל|מצב ההשכלה והחינוך]] המשאב העיקרי של כלכלת ישראל כיום הוא ההשכלה. הדרדור המתמשך של ההשכלה בישראל יחסית למדינות דומות בעולם, ויחסית למבחנים שלה בעבר, גורם לאיום על עתידה הכלכלי של המדינה. |
| *'''[[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים וכלכליים]]''' בישראל יש פערים כלכליים גבוהים יחסית למדינות מערביות. ופערים אלה גדלים עם הזמן. הצמיחה הכלכלית מיטבה בעיקר עם השכבות החזקות. יש תחומים כמו דיור, בהם האינטרס של השכבות החזקות (בעלי הדירות) מנוגדים לאלו של השכבות החלשות (שוכרי הדירות). אי השוויון גורם לאי יציבות חברתית, לבעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות רבות. על פי הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] אי שוויון גדול מידי וניתוק של האליטה מהעם עלול להשפיע לרעה על יכולת התמודדות של החברה עם איומים עתידיים. | | *'''[[אי שוויון כלכלי|פערים חברתיים וכלכליים]]''' בישראל יש פערים כלכליים גבוהים יחסית למדינות מערביות. ופערים אלה גדלים עם הזמן. הצמיחה הכלכלית מיטבה בעיקר עם השכבות החזקות. יש תחומים כמו דיור, בהם האינטרס של השכבות החזקות (בעלי הדירות) מנוגדים לאלו של השכבות החלשות (שוכרי הדירות). אי השוויון גורם לאי יציבות חברתית, לבעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות רבות. על פי הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] אי שוויון גדול מידי וניתוק של האליטה מהעם עלול להשפיע לרעה על יכולת התמודדות של החברה עם איומים עתידיים. |
| * [[רעידת אדמה בישראל]]. ב-1,000 השנים האחרונות חוותה ישראל 9 רעידות אדמה חזקות שנאמדות בכ-6.8 בסולם ריכטר. בישראל עשרות אלפי מבנים, בעיקר כאלה שנבנו עד שנות ה-70, שאינם עומדים בתקן וצפויים להיפגע בצורה קשה ואף להתמוטט ברעש חזק. המרחק מנקודת הרעש פחות משמעותי מאיכות הבניה. היקף ההרוגים והפצועים ברעש אדמה, כמו גם היקף הנזק הכלכלי תלוי באיכות הבניה - מדינות בהן איכות הבניה גרועה כמו האיטי נפגעו מרעשי אדמה שגבו חיים של מאות אלפי בני אדם, בעוד מדינות כמו צ'ילה, יפן וקליפורניה התמודדו עם רעשים חזקים יותר בהצלחה, כאשר ברעש חזק מתים מאות בני אדם. | | * [[רעידת אדמה בישראל]]. ב-1,000 השנים האחרונות חוותה ישראל 9 רעידות אדמה חזקות שנאמדות בכ-6.8 בסולם ריכטר. בישראל עשרות אלפי מבנים, בעיקר כאלה שנבנו עד שנות ה-70, שאינם עומדים בתקן וצפויים להיפגע בצורה קשה ואף להתמוטט ברעש חזק. המרחק מנקודת הרעש פחות משמעותי מאיכות הבניה. היקף ההרוגים והפצועים ברעש אדמה, כמו גם היקף הנזק הכלכלי תלוי באיכות הבניה - מדינות בהן איכות הבניה גרועה כמו האיטי נפגעו מרעשי אדמה שגבו חיים של מאות אלפי בני אדם, בעוד מדינות כמו צ'ילה, יפן וקליפורניה התמודדו עם רעשים חזקים יותר בהצלחה, כאשר ברעש חזק מתים מאות בני אדם. |