שינויים

'''קפיטליזם של מקורבים''' (באנגלית: '''Crony capitalism''') או '''קפיטליזם למחוברים''' הוא מונח שנועד לתאר מערכת כלכלית קפיטליסטית שבה ההצלחה של עסקים תלויה במידה רבה בקשרים קרובים בין אנשי עסקים או [[תאגידים]] לבין מקבלי החלטות בממשלה ([[קשרי הון-שלטון]]).  

'''קפיטליזם של מקורבים''' (באנגלית: '''Crony capitalism''') או '''קפיטליזם למחוברים''' הוא מונח שנועד לתאר מערכת כלכלית קפיטליסטית שבה ההצלחה של עסקים תלויה במידה רבה בקשרים קרובים בין אנשי עסקים או [[תאגידים]] לבין מקבלי החלטות בממשלה ([[קשרי הון-שלטון]]).  

הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהעדפת העסקים בחלוקה של היתרי ממשלה (לדוגמה שליטה על הפקת [[אוצרות טבע]]), במלוות ממשלתיות, בהטבות מיסוי מיוחדות, בחקיקה שנועדה לשפר את מצבם של עסקים מסויימים ועוד. האמונה היא שקפיטליזם למקורבים מתרחש כאשר העדפת מקורבים בתחום הפוליטי גולש הלאה לתחום עולם העסקים. חברויות וקשרי משפחה בין אנשי עסקים לבין הממשלה משפיעים על החברה במידה כזו שהיא מפריעה לתפקוד של [[שוק משוכלל]] או [[שוק תחרותי]] וכן לתפקוד ה[[דמוקרטי|דמוקרטיה]] של המערכת הפוליטית.

הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהעדפת העסקים בחלוקה של היתרי ממשלה (לדוגמה שליטה על הפקת [[אוצרות טבע]]), במלוות ממשלתיות, בהטבות מיסוי מיוחדות, בחקיקה שנועדה לשפר את מצבם של עסקים מסויימים ועוד. האמונה היא שקפיטליזם למקורבים מתרחש כאשר העדפת מקורבים בתחום הפוליטי גולש הלאה לתחום עולם העסקים. חברויות וקשרי משפחה בין אנשי עסקים לבין הממשלה משפיעים על החברה במידה כזו שהיא מפריעה לתפקוד של [[שוק משוכלל]] או [[שוק תחרותי]] וכן לתפקוד ה[[דמוקרטי|דמוקרטיה]] של המערכת הפוליטית.  

[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:

[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:

קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. [[מוסד חברתי|מוסדות התרבות והתקשורת]] בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.  

קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. [[מוסד חברתי|מוסדות התרבות והתקשורת]] בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.  

קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית באמת מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל, והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה, לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא, 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה- בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref> דבר זה מלמד על קשר סטטיסטי, במציאות לתאגידים גדולים או אנשי עסקים המקורבים לשלטון בדרכים שונות יש השפעה גדולה יותר מאשר מיליוני אנשים שהם בעשירון העליון בארצות הברית, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות רבות מחקר ההיסטוריה הכלכלית לדוגמה השפעות של [[הברונים השודדים]] על מדיניות ארצות הברית בסוף המאה ה-19.

קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית באמת מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל, והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה, לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא, 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה- בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref> דבר זה מלמד על קשר סטטיסטי, במציאות לתאגידים גדולים או אנשי עסקים המקורבים לשלטון בדרכים שונות יש השפעה גדולה יותר מאשר מיליוני אנשים שהם בעשירון העליון בארצות הברית, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות רבות מחקר ההיסטוריה הכלכלית לדוגמה השפעות של [[הברונים השודדים]] על מדיניות ארצות הברית בסוף המאה ה-19.  

קפיטליזם למקורבים עלול לפגוע ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שהם חיוניים לשם תפקודו של [[שוק]] - לדוגמה זכויות קניין, בתי משפט הוגנים, [[אמת כמוצר ציבורי|מידע אמין]] ו[[אמון]]. דברים אלה מהווים מוצרים ציבוריים משום שניתן להנות מקיומים גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם אחד נהנה מהם אין הדבר מונע הנאה של אדם אחר. קפיטליזם למקורבים עלול פגוע בדברים אלה במגון צורות - לדוגמה [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] מטיבה עם חברות כמו [[חברות תרופות]] או [[חברות מזון]], אבל בטווח הארוך יותר היא פוגעת באמינות של מחקרים אקדמיים וביכולת של [[השיטה המדעית]] לחשוף את האמת. [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] גורמים לכך שהידיעות בעיתונות ובתקשרות מעוותות או מצוזרות לפי נוחות של בעלי עסקים גדולים או של בני בריתם הפוליטיים. דברים אלה גורמים לפגיעה ב[[אמון]] בתקשורת ובמדע - שכן קשה לדעת מה נכון ומה לא נכון, מה נובע מאינטרסים מסחריים. דבר זה מעלה [[תאוריות קונספירציה]] שיכולות לגרום נזקים גדולים בגלל הנטיה של תאוריות כאלה לקדם הסברים פשטניים (וקלים לשכפול) ולמצוא שעירים לעאזאל.  

קפיטליזם למקורבים עלול לפגוע ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שהם חיוניים לשם תפקודו של [[שוק]] - לדוגמה זכויות קניין, בתי משפט הוגנים, [[אמת כמוצר ציבורי|מידע אמין]] ו[[אמון]]. דברים אלה מהווים מוצרים ציבוריים משום שניתן להנות מקיומים גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם אחד נהנה מהם אין הדבר מונע הנאה של אדם אחר. קפיטליזם למקורבים עלול פגוע בדברים אלה במגון צורות - לדוגמה [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] מטיבה עם חברות כמו [[חברות תרופות]] או [[חברות מזון]], אבל בטווח הארוך יותר היא פוגעת באמינות של מחקרים אקדמיים וביכולת של [[השיטה המדעית]] לחשוף את האמת. [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] גורמים לכך שהידיעות בעיתונות ובתקשרות מעוותות או מצוזרות לפי נוחות של בעלי עסקים גדולים או של בני בריתם הפוליטיים. דברים אלה גורמים לפגיעה ב[[אמון]] בתקשורת ובמדע - שכן קשה לדעת מה נכון ומה לא נכון, מה נובע מאינטרסים מסחריים. דבר זה מעלה [[תאוריות קונספירציה]] שיכולות לגרום נזקים גדולים בגלל הנטיה של תאוריות כאלה לקדם הסברים פשטניים (וקלים לשכפול) ולמצוא שעירים לעאזאל.  

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
 החדש שלו] גיא רולניק, דה מרקר, 22.11.2013

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
 החדש שלו] גיא רולניק, דה מרקר, 22.11.2013

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2316331 האי־שוויון חזר 100 שנה אחורה - האם העיתונות צריכה לחזור לשם?] גיא רולניק, דה מרקר, 09.05.2014

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2316331 האי־שוויון חזר 100 שנה אחורה - האם העיתונות צריכה לחזור לשם?] גיא רולניק, דה מרקר, 09.05.2014

* [http://www.themarker.com/news/1.2323754 אין דמוקרטיה] על מחקר הבודק את הקשר בין עמדות הציבור, עמדות העשירון העליון והחלטות הנלקחות בפועל, איתן אבריאל, דה מרקר, 17.05.2014  

* [http://www.themarker.com/news/1.2323754 אין דמוקרטיה] על מחקר הבודק את הקשר בין עמדות הציבור, עמדות העשירון העליון והחלטות הנלקחות בפועל, איתן אבריאל, דה מרקר, 17.05.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448 נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"] ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2336448 נגיד הבנק המרכזי של בריטניה: "הקפיטליזם אוכל יושביו"] ניו יורק טיימס בדה מרקר, 31.05.2014  

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>

<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>