שינויים

פרשת ילדי תימן מעלה עד היום תחושות קשות ורגשי אי-אמון כלפי הממסד והאשמות ב[[גזענות]], ומנגד האשמות ב[[ציד מכשפות]]. עד היום קיימות בציבור שלוש תאוריות מרכזיות לגבי גורל הילדים. האחת היא חטיפה ממסדית שאורגנה כביכול מגבוה, כדי לספק ילדים לזוגות אשכנזים ולאורחים מחו"ל. תאוריה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-90 בפרשת [[עוזי משולם]], כאשר נטען כי הילדים הנעדרים הועברו לחו"ל לשם ניסויים. סברה זו נבדקה על ידי ועדת קדמי ונפסלה. היא אינה מקובלת גם על ידי רוב מי שקוראים לחקור את הפרשה מחדש. לפי תאוריה שניה לא היו דברים מעולם ורוב הילדים מתו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול. סברה זו מקובלת על כל ועדות החקירה שבוצעו עד כה. ועדת החקירה הממלכתית מצאה 69 מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו ולגביהם היא מעלה אפשרות של "מסירה מזדמנת לאימוץ". תאוריה שלישית גורסת כי אכן היו מקרים של אימוצים בלתי חוקיים ללא ידיעת ההורים, אבל אין מדובר בתוכנית ממסדית אלא בתופעה שנוהלה בערוצים מקבילים, בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ומתוך אווירה תרבותית שראתה באימוצים כאלה סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת ובמסגרת שוק אימוץ פרוע ונטול רגולציה שבו קיימים הורים רבים, בישראל ובעולם שנואשים להשיג ילד.

פרשת ילדי תימן מעלה עד היום תחושות קשות ורגשי אי-אמון כלפי הממסד והאשמות ב[[גזענות]], ומנגד האשמות ב[[ציד מכשפות]]. עד היום קיימות בציבור שלוש תאוריות מרכזיות לגבי גורל הילדים. האחת היא חטיפה ממסדית שאורגנה כביכול מגבוה, כדי לספק ילדים לזוגות אשכנזים ולאורחים מחו"ל. תאוריה זו הגיעה לשיאה בשנות ה-90 בפרשת [[עוזי משולם]], כאשר נטען כי הילדים הנעדרים הועברו לחו"ל לשם ניסויים. סברה זו נבדקה על ידי ועדת קדמי ונפסלה. היא אינה מקובלת גם על ידי רוב מי שקוראים לחקור את הפרשה מחדש. לפי תאוריה שניה לא היו דברים מעולם ורוב הילדים מתו, למעט מקרים בודדים שנבעו מטעויות אנוש ובלבול. סברה זו מקובלת על כל ועדות החקירה שבוצעו עד כה. ועדת החקירה הממלכתית מצאה 69 מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו ולגביהם היא מעלה אפשרות של "מסירה מזדמנת לאימוץ". תאוריה שלישית גורסת כי אכן היו מקרים של אימוצים בלתי חוקיים ללא ידיעת ההורים, אבל אין מדובר בתוכנית ממסדית אלא בתופעה שנוהלה בערוצים מקבילים, בחסות העלמת עין ואדישות ממסדית, ומתוך אווירה תרבותית שראתה באימוצים כאלה סיוע לילד שהגיע ממשפחה נחשלת ובמסגרת שוק אימוץ פרוע ונטול רגולציה שבו קיימים הורים רבים, בישראל ובעולם שנואשים להשיג ילד.

השר [[צחי הנגבי]], שמונה בשנת [[2016]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה, אמר זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה, כי מאות ילדים נגזלו במזיד.{{הערה|רינה מצליח, [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2016/Article-16c6bd68a3c3651004.htm הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד"], "[[חדשות 2]]", 30 ביולי 2016{{ש}}{{הארץ|עופר אדרת|הנגבי: אין אקדח מעשן בפרשת חטיפת ילדי תימן, אך הם לא נעלמו במקרה|1.3024326|31 ביולי 2016}}}} אולם לאחר דברים אלה לא נתגלו מסמכים שהעידו דבר כזה. ביוזמת הממשלה נפתחו לציבור אלפי מסמכים על הפרשה שהיו בארכיון המדינה. באפריל 2019 העיד יעקב לזוביק, גנז המדינה הפורש כי למרות קיומם של אלפי מסמכים, אין ראיות בארכיון המדינה לחטיפה ממוסדת. {{הערה|יעקב לזוביק, [https://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2920688 מה מגלים אלפי המסמכים בארכיון המדינה על פרשת ילדי תימן], הארץ, 23.04.2019}} לעומת זאת בשנת 2018 בהיותה בת 85, העידה שושנה שחם, על כך שבשנות ה-50, בהיותה בקורס מטפלות במעון במעברת ראש העין, היא ראתה שילדים תימנים הועברו למשפחות עם מראה מערבי, בטענה שהדבר נעשה לטובתם, ולאחר מכן נאמר להורים כי ילדיהם מתו. {{הערה|תמר קפלינסקי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5362769,00.html עדות נדירה בפרשת ילדי תימן: "לקחו תינוקות ונסעו, ואז שיקרו להורים שמתו"], 03.10.18, ynet}}

השר [[צחי הנגבי]], שמונה בשנת [[2016]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לבדוק את נושא הסרת החיסיון מהפרוטוקולים והמסמכים החסויים בפרשה, אמר זמן קצר לאחר תחילת הבדיקה, כי מאות ילדים נגזלו במזיד.{{הערה|רינה מצליח, [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q3_2016/Article-16c6bd68a3c3651004.htm הנגבי על ילדי תימן: "מאות רבות של ילדים נגזלו במזיד"], "[[חדשות 2]]", 30 ביולי 2016{{ש}}{{הארץ|עופר אדרת|הנגבי: אין אקדח מעשן בפרשת חטיפת ילדי תימן, אך הם לא נעלמו במקרה|1.3024326|31 ביולי 2016}}}} אולם לאחר דברים אלה לא נתגלו מסמכים שהעידו דבר כזה. ביוזמת הממשלה נפתחו לציבור אלפי מסמכים על הפרשה שהיו בארכיון המדינה. באפריל 2019 העיד יעקב לזוביק, גנז המדינה הפורש כי למרות קיומם של אלפי מסמכים, אין ראיות בארכיון המדינה לחטיפה ממוסדת. {{הערה|יעקב לזוביק, [https://www.haaretz.co.il/yemenite-children/1.2920688 מה מגלים אלפי המסמכים בארכיון המדינה על פרשת ילדי תימן], הארץ, 23.04.2019}} לעומת זאת בשנת 2018 בהיותה בת 85, העידה שושנה שחם, על כך שבשנות ה-50, בהיותה בקורס מטפלות במעון במעברת ראש העין, היא ראתה שילדים תימנים הועברו למשפחות עם מראה מערבי, בטענה שהדבר נעשה לטובתם, ולאחר מכן נאמר להורים כי ילדיהם מתו. {{הערה|תמר קפלינסקי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5362769,00.html עדות נדירה בפרשת ילדי תימן: "לקחו תינוקות ונסעו, ואז שיקרו להורים שמתו"], 03.10.18, ynet}}

מאז שנת 2018 לפחות ניתן לאתר קרובי משפחה רחוקים באמצעות דגימות DNA על ידי דגימות רוק פשוטות באמצעות חברות כמו MyHeritage ו-igenea. הדבר משמש כיום אנשים רבים כדי לאתר בני דודים וליצור עצים גאנולוגים שלמים. דבר זה משמש גם חוקרי מקרי רצח והעלמות לזהות דגימות DNA על ידי דגימות של בני דודים משותפים וזיהוי סבים משותפים לעץ. מסיבה זו ניתן לקוות שבניית עצים גנאולוגים תוכל לשפוך אור על הפרשה. לצרוך הבדיקה אין חובה שדווקא הילד המאומץ יבצע את הבדיקה - די שקרובי משפחתו יעשו זאת כדי קבל עץ גנאולוגי שלם, היות ויותר ויותר אנשים מבצעים בדיקות כאלה גם במדינות אחרות, ניתן לאתר כך גם קרובי משפחה רחוקים שהקרובים לא שמעו עליהם מעולם. עמותת עמר"ם ממליצה על ביצוע בדיקות גנטיות כאלה.

מאז שנת 2018 לפחות ניתן לאתר קרובי משפחה רחוקים באמצעות דגימות DNA על ידי דגימות רוק פשוטות באמצעות חברות כמו MyHeritage ו-igenea. הדבר משמש כיום אנשים רבים כדי לאתר בני דודים וליצור עצים גאנולוגים שלמים. דבר זה משמש גם חוקרי מקרי רצח והעלמות לזהות דגימות DNA על ידי דגימות של בני דודים משותפים וזיהוי סבים משותפים לעץ. מסיבה זו ניתן לקוות שבניית עצים גנאולוגים תוכל לשפוך אור על הפרשה. לצרוך הבדיקה אין חובה שדווקא הילד המאומץ יבצע את הבדיקה - די שקרובי משפחתו יעשו זאת כדי קבל עץ גנאולוגי שלם, היות ויותר ויותר אנשים מבצעים בדיקות כאלה גם במדינות אחרות, ניתן לאתר כך גם קרובי משפחה רחוקים שהקרובים לא שמעו עליהם מעולם. עמותת עמר"ם ממליצה על ביצוע בדיקות גנטיות כאלה.