שינויים

==חיידקים מעוררי מחלות==

==חיידקים מעוררי מחלות==

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".

הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"] גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/ WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"] גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/ WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים ניטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים ניטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו. פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להיצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו. פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להיצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

בשנת 2003 מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על משרד הבריאות והציג נתונים לפיהם מתוך החולים שאושפזו בבתי חולים מתו כ-4000 עד 6000 חולים עקב זיהום ממחלות מדבקות. דבר זה עלול להחמיר על רקע עמידות לאנטיביוטיקה. בשנת 2017 טען שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] כי משרד הבריאות הקצה לנושא כ-50 מיליון ש"ח, בצעדים כמו עידוד שטיפת ידיים בקרב אנשי הסגל הרפואי, והצליח להוריד את מקרי המוות מזיהומים בבתי חולים בכ-50%, הוא אף טען כי זיהומים אלה הם לא תמיד סיבת המוות העיקרית. {{הערה| רוויטל בלומנלפד, [https://news.walla.co.il/item/3034698 5000 מקרי מוות בשנה: "הזיהומים בבתי החולים מחייבים בדיקה מעמיקה"], וואלה, 25 בינואר 2017}}

בשנת 2003 מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על משרד הבריאות והציג נתונים לפיהם מתוך החולים שאושפזו בבתי חולים מתו כ-4000 עד 6000 חולים עקב זיהום ממחלות מדבקות. דבר זה עלול להחמיר על רקע עמידות לאנטיביוטיקה. בשנת 2017 טען שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] כי משרד הבריאות הקצה לנושא כ-50 מיליון ש"ח, בצעדים כמו עידוד שטיפת ידיים בקרב אנשי הסגל הרפואי, והצליח להוריד את מקרי המוות מזיהומים בבתי חולים בכ-50%, הוא אף טען כי זיהומים אלה הם לא תמיד סיבת המוות העיקרית. {{הערה| רוויטל בלומנלפד, [https://news.walla.co.il/item/3034698 5000 מקרי מוות בשנה: "הזיהומים בבתי החולים מחייבים בדיקה מעמיקה"], וואלה, 25 בינואר 2017}}

בשנים האחרונות יש עליה בתמותה ממחלות זיהומיות בישראל, והחל משנת 2015, מחלות זיהומיות הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השלישי בחשיבותו]] לאחר מחלות [[סרטן]] ו[[מחלות לב]].{{הערה|שם=למס2018}}

בשנים האחרונות יש עליה בתמותה ממחלות זיהומיות בישראל, והחל משנת 2015, מחלות זיהומיות הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השלישי בחשיבותו]] לאחר מחלות [[סרטן]] ו[[מחלות לב]].{{הערה|שם=למס2018}}

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולרים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולרים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולרים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולרים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דבידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דבידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}

;ניסיונות התמודדות:

;ניסיונות התמודדות:

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי, הארץ, 08.01.2010

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי, הארץ, 08.01.2010

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה

* [http://www.hayadan.org.il/wp/microbes-resistance-for-antibiotics-1201071/ מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה] אתר הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל,‏ יום שני, 12 בפברואר 2007

* [http://www.hayadan.org.il/wp/microbes-resistance-for-antibiotics-1201071/ מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה] אתר הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל,‏ יום שני, 12 בפברואר 2007