שינויים

יצרנות - Productivity היא מדד כללי ב[[אקולוגיה]] אשר מודד כמות האנרגיה שהצליחה לעבור המרה מאנרגיית שמש לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה. [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני ברוטו]] מייצג את כל כמות האנרגיה מהשמש שצמחים בכל [[הביוספרה]] הצליחו להמיר לאנרגיה כימית במהלך זמן נתון.  

יצרנות - Productivity היא מדד כללי ב[[אקולוגיה]] אשר מודד כמות האנרגיה שהצליחה לעבור המרה מאנרגיית שמש לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה. [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני ברוטו]] מייצג את כל כמות האנרגיה מהשמש שצמחים בכל [[הביוספרה]] הצליחו להמיר לאנרגיה כימית במהלך זמן נתון.  

במערכות חקלאיות, היצרנות נמדדת רק במונחים של תבואה Yield. התבואה היא לא סך כל הביו-מסה שגדלה במשך העונה, אלא מייצגת רק את הייצור הראשוני נטו שיש לו ערך [[שוק|בשוק]] - לדוגמה אין התייחסות למסת הקש שנוצר במהלך גידול של [[חיטה]].

במערכות חקלאיות, היצרנות נמדדת רק במונחים של תבואה Yield. התבואה היא לא סך כל הביו-מסה שגדלה במשך העונה, אלא מייצגת רק את הייצור הראשוני נטו שיש לו ערך [[שוק|בשוק]] - לדוגמה אין התייחסות למסת הקש שנוצר במהלך גידול של [[חיטה]].  

==חוקי טבע שמגבילים את הפריון החקלאי המקסימלי==

==חוקי טבע שמגבילים את הפריון החקלאי המקסימלי==

===מגבלת הספק אנרגטי===  

===מגבלת הספק אנרגטי===  

מגבלת הספק אנרגטי פירושה נעוצה ב[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]] - או חוק שימור מסה-אנרגיה. בכל יחידת זמן יש כמות מוגבלת של [[אנרגיית שמש]] שנופלת על שטח נתון - ולכן [[הספק אנרגטי|ההספק האנרגטי]] הוא בעל גבול נתון. מכאן שגם ההספק האנרגטי של [[חיטה]], או כל צמח אחר, לא יכול להיות גדול מהספק זה.  

מגבלת הספק אנרגטי פירושה נעוצה ב[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]] - או חוק שימור מסה-אנרגיה. בכל יחידת זמן יש כמות מוגבלת של [[אנרגיית שמש]] שנופלת על שטח נתון - ולכן [[הספק אנרגטי|ההספק האנרגטי]] הוא בעל גבול נתון. מכאן שגם ההספק האנרגטי של [[חיטה]], או כל צמח אחר, לא יכול להיות גדול מהספק זה.  

אפשר להגדיל את כמות [[ההספק האנרגטי]] הנופלת על שטח נתון על ידי שלל אמצעים טכנולוגיים - שימוש בתאורה מלאכותית, הצבת מראות בחלל או על פני כדור הארץ, הקטנת ההחזרה האטמוספרית של הקרינה (לדוגמה בספר "עריצה היא הלבנה" מגדלים חיטה על הירח) או על ידי קירוב של מקום הגידול לשמש (גידול על לוויינים קרובים יותר לשמש). כל הפתרונות האלה הם בגדר פתרונות יקרים המציבים בעיות טכנולוגיות ואקולוגיות משל עצמם. כל הדוגמאות האלה משנות את הגודל של ההספק המקסימלי, אבל לא גורמות לכך שההספק עצמו אינו מהווה מגבלה.

אפשר להגדיל את כמות [[ההספק האנרגטי]] הנופלת על שטח נתון על ידי שלל אמצעים טכנולוגיים - שימוש בתאורה מלאכותית, הצבת מראות בחלל או על פני כדור הארץ, הקטנת ההחזרה האטמוספרית של הקרינה (לדוגמה בספר "עריצה היא הלבנה" מגדלים חיטה על הירח) או על ידי קירוב של מקום הגידול לשמש (גידול על לוויינים קרובים יותר לשמש). כל הפתרונות האלה הם בגדר פתרונות יקרים המציבים בעיות טכנולוגיות ואקולוגיות משל עצמם. כל הדוגמאות האלה משנות את הגודל של ההספק המקסימלי, אבל לא גורמות לכך שההספק עצמו אינו מהווה מגבלה.  

===מגבלות נצילות אנרגטית===

===מגבלות נצילות אנרגטית===

===מגבלות אופטימליות התנאים ואיכות השטח החקלאי===

===מגבלות אופטימליות התנאים ואיכות השטח החקלאי===

כדי לקבל את כמות המזון הכוללת, צריך לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאוד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. השטח החקלאי הוא הטרוגני. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. באופן טבעי בדרך כלל קודם כל מעבדים את השטחים בעלי הפריון הטבעי הגבוה ורק לאחר מכן פונים לעבד שטחים פחות פוריים שצריך להשקיע בהם יותר כסף ואנרגיה והם מניבים פחות.

כדי לקבל את כמות המזון הכוללת, צריך לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאוד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. השטח החקלאי הוא הטרוגני. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. באופן טבעי בדרך כלל קודם כל מעבדים את השטחים בעלי הפריון הטבעי הגבוה ורק לאחר מכן פונים לעבד שטחים פחות פוריים שצריך להשקיע בהם יותר כסף ואנרגיה והם מניבים פחות.  

השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר וראלי יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק [[שימושי קרקע|השטחים המתאימים לשמש לחקלאות]] - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון). גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופציה יקרה מאוד ולא ריאלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים.

השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר וראלי יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק [[שימושי קרקע|השטחים המתאימים לשמש לחקלאות]] - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון). גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופציה יקרה מאוד ולא ריאלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים.

===מגבלות מעשיות===

===מגבלות מעשיות===

[[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. שטחי אדמה חקלאיים עוברים [[אובדן קרקע]] - העלמות הקרקע עקב סחף או ירידה בפוריות שלה -עקב [[מדבור]], [[זיהום קרקע]] ותהליכים נוספים.]]

[[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. שטחי אדמה חקלאיים עוברים [[אובדן קרקע]] - העלמות הקרקע עקב סחף או ירידה בפוריות שלה -עקב [[מדבור]], [[זיהום קרקע]] ותהליכים נוספים.]]

מגבלות מעשיות יותר על הפריון החקלאי נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות [[דשן|דישון]] ושינוי תכונות הקרקע); [[אובדן קרקע]] הכולל - [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]]; [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מחסור ב[[כסף]], מחסור ב[[מיכון חקלאי]], מחסור ב[[ידע]] חקלאי, הצורך להשקיע [[אנרגיה]] כדי לאסוף ולעבד [[מידע]] חקלאי, מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד.  

מגבלות מעשיות יותר על הפריון החקלאי נעוצות במגבלות גאו-פיזיות, ביולוגיות, חברתיות וטכנולוגיות. דוגמאות לכך הן [[קרקע|קרקעות]] עניות בחומרי הזנה (ודורשות [[דשן|דישון]] ושינוי תכונות הקרקע); [[אובדן קרקע]] הכולל - [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]]; [[מחסור במים]], מזג אוויר הפכפך (לדוגמה באוסטרליה), [[שינויי אקלים]], מחלות שונות, מזיקים, השפעות של מערכות אקולוגיות שהגידולים החקלאים צורכים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שלהן, ועוד. מגבלות חברתיות כוללות מחסור ב[[כסף]], מחסור ב[[מיכון חקלאי]], מחסור ב[[ידע]] חקלאי, הצורך להשקיע [[אנרגיה]] כדי לאסוף ולעבד [[מידע]] חקלאי, מלחמות, [[זיהום סביבתי]], בעיות כלכליות של חקלאים ועוד.  

בנוסף לכך שאיזורים וגידולים שונים עוברים שיפור בפריון קיימים מגבלות ותהליכים שונים היוצרות לפעמים ירידה בפריון. דוגמה בולטת לדבר זה היא [[מחלות חקלאיות]] שיכולות להוביל להרס של גידולים בעלי פריון גבוה ולהותיר שטחים שבהם ניתן לגדל רק גידולים בעלי פריון נמוך יותר - דוגמה לכך היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]]. בעיה קיימת שפוגעת בפריון של שטחי אדמה שונים היא [[אובדן קרקע]] שנוגעת לפגיעה בתנאים המתקיימים באדמות פוריות - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]], [[מדבור]] או [[זיהום קרקע]]. בעיות נוספות הקשורות בבעיה של אובדן קרקע הן [[בירוא יערות]] ו[[התחממות עולמית]].  

בנוסף לכך שאיזורים וגידולים שונים עוברים שיפור בפריון קיימים מגבלות ותהליכים שונים היוצרות לפעמים ירידה בפריון. דוגמה בולטת לדבר זה היא [[מחלות חקלאיות]] שיכולות להוביל להרס של גידולים בעלי פריון גבוה ולהותיר שטחים שבהם ניתן לגדל רק גידולים בעלי פריון נמוך יותר - דוגמה לכך היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]]. בעיה קיימת שפוגעת בפריון של שטחי אדמה שונים היא [[אובדן קרקע]] שנוגעת לפגיעה בתנאים המתקיימים באדמות פוריות - לדוגמה עקב [[סחף קרקע]], [[מדבור]] או [[זיהום קרקע]]. בעיות נוספות הקשורות בבעיה של אובדן קרקע הן [[בירוא יערות]] ו[[התחממות עולמית]].  

על רוב המגבלות המעשיות של הפריון ניתן להשפיע בפתרונות מעשיים (טכנולוגיים, חברתיים או טכנו-ביולוגיים) - לדוגמה כדי להתגבר על מחסור מקומי במים ניתן להשקות את הצמחים, וניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה. אבל שני הפתרונות האלה מחייבים את הגדלת התשומות הנדרשות ל[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של תהליך הגידול של כל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת [[אנרגיה]], וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] לשם צרכים אלה פירושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות. ניתן גם להגדיל את הפריון על ידי פיתוח זנים שדורשים פחות מים, אבל דבר זה מוגבל על ידי מנגנון הפוטוסינתזה שדורש מים כחלק מהתהליך הכימי.  

על רוב המגבלות המעשיות של הפריון ניתן להשפיע בפתרונות מעשיים (טכנולוגיים, חברתיים או טכנו-ביולוגיים) - לדוגמה כדי להתגבר על מחסור מקומי במים ניתן להשקות את הצמחים, וניתן ל[[התפלת מים|התפיל מים]] כדי להגדיל את מלאי המים הכולל במדינה. אבל שני הפתרונות האלה מחייבים את הגדלת התשומות הנדרשות ל[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של תהליך הגידול של כל כמות מזון נתונה - שאיבת מים והולכה שלהם דורשת השקעת [[אנרגיה]], וכן היא מצריכה שימוש במים מתוקים שאינם זמינים לצרכים אחרים. התפלת מים דורשת השקעת אנרגיה גדולה עוד הרבה יותר - ומכאן שימוש במקור אנרגיה - בדרך כלל [[דלק מחצבי]]. שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] לשם צרכים אלה פירושו רתימת עוד שטח שנדרש לשם אנרגיות כמו [[אנרגיית שמש]] או [[אנרגיית רוח]] לצורך תשומות הנדרשות לחקלאות. ניתן גם להגדיל את הפריון על ידי פיתוח זנים שדורשים פחות מים, אבל דבר זה מוגבל על ידי מנגנון הפוטוסינתזה שדורש מים כחלק מהתהליך הכימי.  

לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי '''תשומות מקומיות''' ומתעלמים '''מתשומות עקיפות''' הנדרשות לשם קיום הגידולים. כך לדוגמה מחלקים את כמות היבול של חיטה בכמות השטח החקלאי כדי לקבל את הפריון במונחים של כמות היבול בק"ג לדונם אחד. דבר זה מתעלם מכך שנדרשים שטחי אדמה ומים נוספים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם [[כרייה|כריית]] חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] למערכת החקלאית וכו'. שטח כזה יכול להיחשב [[טביעת הרגל האקולוגית]] של אותו דונם והוא בהכרח גדול יותר מהשטח החקלאי.

לרוב בודקים היום את הגדלת הפריון החקלאי על ידי '''תשומות מקומיות''' ומתעלמים '''מתשומות עקיפות''' הנדרשות לשם קיום הגידולים. כך לדוגמה מחלקים את כמות היבול של חיטה בכמות השטח החקלאי כדי לקבל את הפריון במונחים של כמות היבול בק"ג לדונם אחד. דבר זה מתעלם מכך שנדרשים שטחי אדמה ומים נוספים לשם תחזוקת אותו שטח חקלאי - שטחים הנדרשים לשם [[כרייה|כריית]] חומרי הזנה ולשם הטמעת הזיהום, שטחים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] למערכת החקלאית וכו'. שטח כזה יכול להיחשב [[טביעת הרגל האקולוגית]] של אותו דונם והוא בהכרח גדול יותר מהשטח החקלאי.

==שינוי בפריון החקלאי לאורך זמן==

==שינוי בפריון החקלאי לאורך זמן==

השינוי בפריון החקלאי הוא [[תהליך ארוך טווח]] שמתרחש מזה כ-10,000 שנה מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] עת בני אדם החלו לביית צמחים ובעלי חיים לשימוש חקלאי ואף עוד קודם לכן. קיימים מספר גורמים לשיפור בפריון החקלאי.

השינוי בפריון החקלאי הוא [[תהליך ארוך טווח]] שמתרחש מזה כ-10,000 שנה מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] עת בני אדם החלו לביית צמחים ובעלי חיים לשימוש חקלאי ואף עוד קודם לכן. קיימים מספר גורמים לשיפור בפריון החקלאי.  

===הגדלת הפריון של הפקת מזון בחברות פרה-חקלאיות===

===הגדלת הפריון של הפקת מזון בחברות פרה-חקלאיות===

===הגדלת הפריון החקלאי בחברות חקלאיות פרה-תעשייתיות===

===הגדלת הפריון החקלאי בחברות חקלאיות פרה-תעשייתיות===

שיטות פרה-תעשייתיות ושיטות ב[[פרמקלצ'ר]] להגדלת הפריון בחקלאות כוללות:

שיטות פרה-תעשייתיות ושיטות ב[[פרמקלצ'ר]] להגדלת הפריון בחקלאות כוללות:

* שימור וטיפוח [[ידע|ידע חקלאי]] אודות עונות השנה, התאמת צמחים לאקלים ולמצבים משתנים, מחזור זרעים, טיפול במזיקים ועוד.

* שימור וטיפוח [[ידע|ידע חקלאי]] אודות עונות השנה, התאמת צמחים לאקלים ולמצבים משתנים, מחזור זרעים, טיפול במזיקים ועוד.  

* פיתוח של זנים בעלי פריון גבוה יותר, ביות מינים נוספים של צמחים,  

* פיתוח של זנים בעלי פריון גבוה יותר, ביות מינים נוספים של צמחים,  

* התאמה של צמחים לתנאי אקלים שונים באמצעות טיפוח וברירה.  

* התאמה של צמחים לתנאי אקלים שונים באמצעות טיפוח וברירה.  

* [[דשן|דישון]] - בעיקר באמצעות [[דשן כימי]] שמספק חומרי הזנה לצמחים כגון הספקת [[חנקן]], [[פוספט]], ו[[אשלגן]]. וכן גם תוספים נוספים בכמות קטנה יותר כגון [[גופרית]], [[אבץ]], [[נחושת]], [[מנגן]], [[סידן]], [[מגנזיום]] ו[[מולבידיום]].  

* [[דשן|דישון]] - בעיקר באמצעות [[דשן כימי]] שמספק חומרי הזנה לצמחים כגון הספקת [[חנקן]], [[פוספט]], ו[[אשלגן]]. וכן גם תוספים נוספים בכמות קטנה יותר כגון [[גופרית]], [[אבץ]], [[נחושת]], [[מנגן]], [[סידן]], [[מגנזיום]] ו[[מולבידיום]].  

* הקטנת [[חומציות הקרקע]] באדמות חקלאיות חומציות על ידי הוספת סידן ומגנזיום.  

* הקטנת [[חומציות הקרקע]] באדמות חקלאיות חומציות על ידי הוספת סידן ומגנזיום.  

* השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'.

* השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'.  

* [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים.  

* [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים.  

* [[גידול מונוקולטורה]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]].  

* [[גידול מונוקולטורה]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]].  

==תרומה פוחתת של טכנולוגיה בגידול הפריון החקלאי==

==תרומה פוחתת של טכנולוגיה בגידול הפריון החקלאי==

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]]  

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]]  

בתקופה משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד 1913, גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. במדינות כמו [[סין]] ניתן לראות גידול מרשים עוד יותר של פי 10. דבר זה נובע מכך שבמדינות עניות הפריון בשנות ה-60 היה נמוך והוא הדביק את הפריון במדינות מערביות רק אחרי תיעוש של החקלאות במדינות אלה. עם זאת ניתן גם לראות מגמה של האטה במגמת הגידול בפריון - כלומר הפריון ממשיך לגדול אבל לא באותו קצב כפי שהיה בעבר.  

בתקופה משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד 1913, גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. במדינות כמו [[סין]] ניתן לראות גידול מרשים עוד יותר של פי 10. דבר זה נובע מכך שבמדינות עניות הפריון בשנות ה-60 היה נמוך והוא הדביק את הפריון במדינות מערביות רק אחרי תיעוש של החקלאות במדינות אלה. עם זאת ניתן גם לראות מגמה של האטה במגמת הגידול בפריון - כלומר הפריון ממשיך לגדול אבל לא באותו קצב כפי שהיה בעבר.  

פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 של המאה ה-20 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - קצב הגידול הממוצע בפריון הואט לכ-1.4% בשנה.{{הערה|1=מקור הנתונים - [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor ארגון המזון העולמי], FAO. }} ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]].  

פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 של המאה ה-20 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - קצב הגידול הממוצע בפריון הואט לכ-1.4% בשנה.{{הערה|1=מקור הנתונים - [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor ארגון המזון העולמי], FAO. }} ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]].  

הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, במדינות כמו [[גרמניה]] ו[[צרפת]], שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים ו[[הון תעשייתי]] שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). לדוגמה להלן נתוני הפריון החקלאי של גידולי חיטה בגרמניה, בנתונים של ק"ג להקטר, בממוצע נע של 5 שנים:{{הערה|מקור הנתונים- [http://www.fao.org/faostat/en/#data/QC ארגון החקלאות והמזון העולמי], שאילתה לגבי גרמניה, יבול, חיטה, כל השנים 1961-2016}}

הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, במדינות כמו [[גרמניה]] ו[[צרפת]], שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים ו[[הון תעשייתי]] שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). לדוגמה להלן נתוני הפריון החקלאי של גידולי חיטה בגרמניה, בנתונים של ק"ג להקטר, בממוצע נע של 5 שנים:{{הערה|מקור הנתונים- [http://www.fao.org/faostat/en/#data/QC ארגון החקלאות והמזון העולמי], שאילתה לגבי גרמניה, יבול, חיטה, כל השנים 1961-2016}}

פריון חקלאי גבוה מוריד את מחירי המזון ולכן יכול לשנות העדפות של צרכנים בתחום המזון ואת היחסים בתחום החקלאות. דוגמה אחת היא שפריון חקלאי גבוה מוריד את עלות המזון ולכן מייצר תמריץ למכירת [[מזון מעובד]] וכן להאכלת בעלי חיים בתוצרת חקלאית. פירוש הדבר שמזון מהחי ומזון מעובד הם זולים יותר וצריכתם עולה. היבטים אלה מהווים בזבוז מזון מחד ויש להם גם השפעות בריאותיות וסיבתיות, אבל הם יכולים להוות גם [[באפר]] או אמצעי [[חוסן]] בפני סיכון של ירידה פתאומית בפריון החקלאי. היבט נוסף של עליית הפריון החקלאי הוא שינוי בהכנסות של חקלאים מול יצרני מזון ושל חקלאים קטנים מול גדולים ולכן שינוי בהרכב ובפרנסה של שווקים אלה.  

פריון חקלאי גבוה מוריד את מחירי המזון ולכן יכול לשנות העדפות של צרכנים בתחום המזון ואת היחסים בתחום החקלאות. דוגמה אחת היא שפריון חקלאי גבוה מוריד את עלות המזון ולכן מייצר תמריץ למכירת [[מזון מעובד]] וכן להאכלת בעלי חיים בתוצרת חקלאית. פירוש הדבר שמזון מהחי ומזון מעובד הם זולים יותר וצריכתם עולה. היבטים אלה מהווים בזבוז מזון מחד ויש להם גם השפעות בריאותיות וסיבתיות, אבל הם יכולים להוות גם [[באפר]] או אמצעי [[חוסן]] בפני סיכון של ירידה פתאומית בפריון החקלאי. היבט נוסף של עליית הפריון החקלאי הוא שינוי בהכנסות של חקלאים מול יצרני מזון ושל חקלאים קטנים מול גדולים ולכן שינוי בהרכב ובפרנסה של שווקים אלה.  

פריון חקלאי גבוה הוא תנאי הכרחי לשם [[התמחות כלכלית]]. אחוז האנשים שאינם עובדים ב[[חקלאות]] תלויה בפריון החקלאי, אם כי ביחידות לא שגרתיות של טונות תוצרת חקלאית (או קלוריות) לאדם לשנה. הגדלת הפריון החקלאי ביחידות של טונות תוצרת חקלאית ביחס לדונם לשנה מגדילה גם את הפריון ביחידות של דונם לאדם, כל עוד לא מתחשבים בהשפעה אפשרית של גידול הפריון על גידול האוכלוסין. יש לשים לב כי בטווח הארוך, ייתכן שגידול בפריון ביחידות של טונות לשנה יגרור גידול אוכלוסין, אפילו במידה תקטין את הפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה (קיימת טענה של [[ג'ארד דיימונד]] כי דבר זה התרחש בהקשר של המהפכה הנאוליתית).  

פריון חקלאי גבוה הוא תנאי הכרחי לשם [[התמחות כלכלית]]. אחוז האנשים שאינם עובדים ב[[חקלאות]] תלויה בפריון החקלאי, אם כי ביחידות לא שגרתיות של טונות תוצרת חקלאית (או קלוריות) לאדם לשנה. הגדלת הפריון החקלאי ביחידות של טונות תוצרת חקלאית ביחס לדונם לשנה מגדילה גם את הפריון ביחידות של דונם לאדם, כל עוד לא מתחשבים בהשפעה אפשרית של גידול הפריון על גידול האוכלוסין. יש לשים לב כי בטווח הארוך, ייתכן שגידול בפריון ביחידות של טונות לשנה יגרור גידול אוכלוסין, אפילו במידה תקטין את הפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה (קיימת טענה של [[ג'ארד דיימונד]] כי דבר זה התרחש בהקשר של המהפכה הנאוליתית).  

במשך אלפי שנים, עד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ומהפכות המיכון בחקלאות ו[[המהפכה הירוקה]] שהתלוו לה, עסקה רוב האוכלוסייה האנושית בגידול מזון. פגיעה בכמות האנרגיה הזמינה לחקלאות או ייקורה, ייקור או צמצום מיכון בחקלאות (כמו גם הפקת דשן כימי וחומרי הדברה) או פגיעה אחרת בפריון החקלאי (לדוגמה עקב [[שינוי אקלים]] או מחלות חקלאיות או מגבלות של מים או שימושי קרקע), יובילו לכך שאחוז קטן יותר מהאוכלוסייה יוכל להמשיך לעבוד בתעשייה ושירותים. היות וכל אדם יכול להתמחות רק במספר מוגבל של נושאים, פירוש הדבר הוא ירידה בהתמחות הכלכלית. לכן פריון חקלאי גבוה, הבנוי על יסודות של מיכון החקלאות, אנרגיה זולה וכן על ידע חקלאי הוא תנאי הכרחי לקיום של התמחות כלכלית, בכל ענפי התעשייה והשירותים (שאינם חקלאות).  

במשך אלפי שנים, עד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ומהפכות המיכון בחקלאות ו[[המהפכה הירוקה]] שהתלוו לה, עסקה רוב האוכלוסייה האנושית בגידול מזון. פגיעה בכמות האנרגיה הזמינה לחקלאות או ייקורה, ייקור או צמצום מיכון בחקלאות (כמו גם הפקת דשן כימי וחומרי הדברה) או פגיעה אחרת בפריון החקלאי (לדוגמה עקב [[שינוי אקלים]] או מחלות חקלאיות או מגבלות של מים או שימושי קרקע), יובילו לכך שאחוז קטן יותר מהאוכלוסייה יוכל להמשיך לעבוד בתעשייה ושירותים. היות וכל אדם יכול להתמחות רק במספר מוגבל של נושאים, פירוש הדבר הוא ירידה בהתמחות הכלכלית. לכן פריון חקלאי גבוה, הבנוי על יסודות של מיכון החקלאות, אנרגיה זולה וכן על ידע חקלאי הוא תנאי הכרחי לקיום של התמחות כלכלית, בכל ענפי התעשייה והשירותים (שאינם חקלאות).  

* מתן אנטיביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאוד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]].  

* מתן אנטיביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאוד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]].  

* פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]].  

* פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]].  

* חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ואולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון, חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]].  

* חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ואולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון, חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]].  

* דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצטבר במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיאוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים.  

* דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצטבר במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיאוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים.  

* [http://data.worldbank.org/indicator/AG.YLD.CREL.KG נתונים על פריון דגנים ברחבי העולם] הבנק העולמי

* [http://data.worldbank.org/indicator/AG.YLD.CREL.KG נתונים על פריון דגנים ברחבי העולם] הבנק העולמי

* יונתן שחם, [http://www.ecoeco.org.il/node/62 של מי האוכל הזה בכלל? הגלובליזציה של המזון] באתר [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

* יונתן שחם, [http://www.ecoeco.org.il/node/62 של מי האוכל הזה בכלל? הגלובליזציה של המזון] באתר [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

* Carl F. Jordan‏, [https://books.google.co.il/books?id=tWRGAAAAQBAJ&pg=PA34&lpg=PA34&dq=Agricultural+productivity+EROI&source=bl&ots=Bu7tppyXK6&sig=TYXxbUwrZnJBdHt3j196bVLOO3U&hl=iw&sa=X&ei=PQfzVIrZL9HgaNWtgJgB&ved=0CDIQ6AEwAg#v=onepage&q=Agricultural%20productivity%20EROI&f=false An Ecosystem Approach to Sustainable Agriculture: Energy Use Efficiency in the American South]

* Carl F. Jordan‏, [https://books.google.co.il/books?id=tWRGAAAAQBAJ&pg=PA34&lpg=PA34&dq=Agricultural+productivity+EROI&source=bl&ots=Bu7tppyXK6&sig=TYXxbUwrZnJBdHt3j196bVLOO3U&hl=iw&sa=X&ei=PQfzVIrZL9HgaNWtgJgB&ved=0CDIQ6AEwAg#v=onepage&q=Agricultural%20productivity%20EROI&f=false An Ecosystem Approach to Sustainable Agriculture: Energy Use Efficiency in the American South]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==