שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1: −
'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (באנגלית: '''Environmental Kuznets curve''') היא תאוריה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת ה[[תהליך]] של [[צמיחה כלכלית]] ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של [[סביבתנות|סביבה נקייה]], דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את ה[[כסף]] וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]].  
+
'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (באנגלית: '''Environmental Kuznets curve''') היא תאוריה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת ה[[תהליך]] של [[צמיחה כלכלית]] ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של [[סביבתנות|סביבה נקייה]], דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את ה[[כסף]] וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]].  
    
יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] באופן כללי.  
 
יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] באופן כללי.  
שורה 12: שורה 12:  
גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  
 
גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  
   −
לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר - שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A ו-P ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].
+
לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר - שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A ו-P ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].
    
==דרכים לבחינת עקומת קוזנץ==
 
==דרכים לבחינת עקומת קוזנץ==
 
הן [[עקומת קוזנץ]] המקורית והן עקומת קוזנץ הסביבתית מתייחסות לשינוי על פני זמן שמתרחש במדינה אחת. הדרך הנכונה ביותר לבדוק השערות אלה היא לבחון את הגידול בצמיחה הכלכלית במדינה מסויימת לאורך שנים ולבחון מה התרחש באותה מדינה ביחס למדד סביבתי מסויים. עם זאת גם דרך זו סובלת מבעיה והיא היכולת לייבא מוצרים ממדינות אחרות ובכך לגרום לייצוא של זיהום והשפעות סביבתיות אחרות למדינה זו. לכן עקומת קוזנץ מתאימה יותר לבחינה עבור מוצרים ושירותים מקומיים שרוב ההשפעה הסביבתית שלהם (במסגרת [[ניתוח מחזור חיים]]) מתרחשת באותה מדינה. אפשרות אחרת היא לבחון [[טביעת רגל אקולוגית]] או ניתוח מחזור חיים המשוייך למדינה מסויימת על פני זמן - אם כי נתונים לגבי דבר זה הם דבר נדיר הרבה יותר לעומת צריכה או השפעה מקומית.  
 
הן [[עקומת קוזנץ]] המקורית והן עקומת קוזנץ הסביבתית מתייחסות לשינוי על פני זמן שמתרחש במדינה אחת. הדרך הנכונה ביותר לבדוק השערות אלה היא לבחון את הגידול בצמיחה הכלכלית במדינה מסויימת לאורך שנים ולבחון מה התרחש באותה מדינה ביחס למדד סביבתי מסויים. עם זאת גם דרך זו סובלת מבעיה והיא היכולת לייבא מוצרים ממדינות אחרות ובכך לגרום לייצוא של זיהום והשפעות סביבתיות אחרות למדינה זו. לכן עקומת קוזנץ מתאימה יותר לבחינה עבור מוצרים ושירותים מקומיים שרוב ההשפעה הסביבתית שלהם (במסגרת [[ניתוח מחזור חיים]]) מתרחשת באותה מדינה. אפשרות אחרת היא לבחון [[טביעת רגל אקולוגית]] או ניתוח מחזור חיים המשוייך למדינה מסויימת על פני זמן - אם כי נתונים לגבי דבר זה הם דבר נדיר הרבה יותר לעומת צריכה או השפעה מקומית.  
   −
קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.
+
קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.  
    
דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארצות הברית למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.
 
דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארצות הברית למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.
שורה 31: שורה 31:  
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]].]]
 
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]].]]
   −
השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פירושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  
+
השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פירושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  
    
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[https://www.footprintnetwork.org/content/images/article_uploads/Israel.pdf], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] [[שוודיה]] [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. [[נורווגיה]] היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ אין ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  
 
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[https://www.footprintnetwork.org/content/images/article_uploads/Israel.pdf], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] [[שוודיה]] [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. [[נורווגיה]] היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ אין ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  
   −
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורווגיה]], קנדה ואוסטרליה, הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
+
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורווגיה]], קנדה ואוסטרליה, הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
    
===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===
 
===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===
שורה 49: שורה 49:  
נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  
 
נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  
   −
ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה, זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  
+
ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה, זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  
    
===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לעומס על מערכות אקולוגיות===
 
===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לעומס על מערכות אקולוגיות===
שורה 59: שורה 59:  
באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  
 
באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  
   −
בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
+
בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
   −
ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  
+
ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  
   −
במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70%-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20%-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
+
במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70%-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20%-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
שורה 79: שורה 79:     
==מאמרים==
 
==מאמרים==
* Income, inequality, and pollution: A reassessment of the environmental Kuznets curve - Volume 25, Issue 2, 1998, Pp 147-160 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]
+
* Income, inequality, and pollution: A reassessment of the environmental Kuznets curve - Volume 25, Issue 2, 1998, Pp 147-160 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]
 
Arrow, K., Costanza, R., Dasgupta, P. at al, 1995. Economic growth, carrying capacity and the environment. [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] 15, 91–95.
 
Arrow, K., Costanza, R., Dasgupta, P. at al, 1995. Economic growth, carrying capacity and the environment. [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] 15, 91–95.
 
* The environmental Kuznets curve when the environment exhibits hysteresis, Ram Ranjana, James Shortleb, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]], 64-1, 2007,204-215
 
* The environmental Kuznets curve when the environment exhibits hysteresis, Ram Ranjana, James Shortleb, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]], 64-1, 2007,204-215
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Kuznets_curve#Environmental_Kuznets_curve עקומת קוזנץ הסביבתית] בוויקיפדיה האנגלית
+
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Kuznets_curve#Environmental_Kuznets_curve עקומת קוזנץ הסביבתית] בוויקיפדיה האנגלית
    
{{צמיחה כלכלית}}
 
{{צמיחה כלכלית}}

תפריט ניווט