שינויים

הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, בוחן הררי בספרו את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.

הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, בוחן הררי בספרו את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.

הגישה של הררי לחקר ההיסטוריה היא [[היסטוריה סביבתית]], מה שעמיתו, הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מכנה [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - הבנת ההיסטוריה תוך שימוש בכלים של [[פיזיקה]], [[כימיה]] ו[[ביולוגיה]]. מרגע הקמת התרבות מלפני כ-70,000 שנה הררי מוסיף לכך גם את השכבה ההיסטורית, שכן אי די בביולוגיה כי להבין את התרבות האנושית, אבל השפעת הביולוגיה על ההיסטוריה אינה נעלמת והוא ממשיך להשתמש בה גם לאחר קיום התרבות.  

הגישה של הררי לחקר ההיסטוריה היא [[היסטוריה סביבתית]], מה שעמיתו, הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מכנה [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - הבנת ההיסטוריה תוך שימוש בכלים של [[פיזיקה]], [[כימיה]] ו[[ביולוגיה]]. מרגע הקמת התרבות מלפני כ-70,000 שנה הררי מוסיף לכך גם את השכבה ההיסטורית, שכן אי די בביולוגיה כי להבין את התרבות האנושית, אבל השפעת הביולוגיה על ההיסטוריה אינה נעלמת והוא ממשיך להשתמש בה גם לאחר קיום התרבות.  

==המהפכות השונות בהיסטוריה==

==המהפכות השונות בהיסטוריה==

הספר מחלק את ההיסטוריה על פי שלוש מהפכות עיקריות:

הספר מחלק את ההיסטוריה על פי שלוש מהפכות עיקריות:

# [[המהפכה הלשונית]] שהחלה לפני כ-70 אלף שנה, ושבמהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של [[הומו סאפיינס]] לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.  

# [[המהפכה הלשונית]] שהחלה לפני כ-70 אלף שנה, ושבמהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של [[הומו סאפיינס]] לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.

# [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה, ושבמהלכה [[ביות|בייתו]] בני האדם כמה מיני בעלי חיים וצמחים, התיישבו ביישובי קבע, ואימצו את החקלאות כאורח חייהם המרכזי.  

# [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה, ושבמהלכה [[ביות|בייתו]] בני האדם כמה מיני בעלי חיים וצמחים, התיישבו ביישובי קבע, ואימצו את החקלאות כאורח חייהם המרכזי.  

# [[המהפכה המדעית]] שהחלה לפני כ-500 שנה, ושבמהלכה פרץ האדם את גבולות הבורות והעצים את כוחו בקצב הולך ומאיץ.

# [[המהפכה המדעית]] שהחלה לפני כ-500 שנה, ושבמהלכה פרץ האדם את גבולות הבורות והעצים את כוחו בקצב הולך ומאיץ.

תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.

תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.

הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, בעקבות ה[[המהפכה המדעית]] היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, בעקבות ה[[המהפכה המדעית]] היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

הספר מציג את הטענה שההיסטוריה מתקרבת לסופה. אם [[הומו סאפיינס]] לא ישמיד את עצמו, אז בקרוב מאוד הוא ישדרג את עצמו לישות שונה לגמרי. אנו מתקרבים לנקודה המכונה בפי העתידנים "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריטי]]", שבה יקרוס עולם המשמעות שלנו. אין לנו יכולת אפילו לדמיין את מה שעשוי לקרות אחר כך.  

הספר מציג את הטענה שההיסטוריה מתקרבת לסופה. אם [[הומו סאפיינס]] לא ישמיד את עצמו, אז בקרוב מאוד הוא ישדרג את עצמו לישות שונה לגמרי. אנו מתקרבים לנקודה המכונה בפי העתידנים "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריטי]]", שבה יקרוס עולם המשמעות שלנו. אין לנו יכולת אפילו לדמיין את מה שעשוי לקרות אחר כך.  

הררי מתחיל את תיאור התפתחות האדם, בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.  

הררי מתחיל את תיאור התפתחות האדם, בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.  

במשך זמן רב בני אדם סיפרו לעצמם שבניגוד ליצורים אחרים אין להם "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר. ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו, המין [[הומו-סאפינס]] יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.  

במשך זמן רב בני אדם סיפרו לעצמם שבניגוד ליצורים אחרים אין להם "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר. ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו, המין [[הומו-סאפינס]] יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.  

טעות נפוצה נוספת היא התפיסה שהמין ההומו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני כמה מאות אלפי שנים במשך כ-2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מיני אדם. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להיחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.  

טעות נפוצה נוספת היא התפיסה שהמין ההומו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני כמה מאות אלפי שנים במשך כ-2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מיני אדם. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להיחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.  

לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:

לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:

* '''מוח גדול יחסית לגודל הגוף''' - דבר זה מהווה גם מגבלה ולא רק יתרון בגלל שהמוח צורך אנרגיה רבה.  

* '''מוח גדול יחסית לגודל הגוף''' - דבר זה מהווה גם מגבלה ולא רק יתרון בגלל שהמוח צורך אנרגיה רבה.  

* '''הליכה זקופה''' ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים.

* '''הליכה זקופה''' ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים.  

* '''מורכבות חברתית''' - בשל המוח הגדול ומגבלות של תעלת הלידה נולדים תינוקות האדם חסרי ישע ודבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול בין אנשים רבים. בנוסף המוח האנושי נוצר בצורה זו "חצי אפוי" כך שהרבה מעיצוב המוח נוצר עקב תרבות ולא נקבע בתורשה גנטית.  

* '''מורכבות חברתית''' - בשל המוח הגדול ומגבלות של תעלת הלידה נולדים תינוקות האדם חסרי ישע ודבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול בין אנשים רבים. בנוסף המוח האנושי נוצר בצורה זו "חצי אפוי" כך שהרבה מעיצוב המוח נוצר עקב תרבות ולא נקבע בתורשה גנטית.  

*'''היכולת ליצור כלים''' - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן (וכנראה גם כלים אחרים שרובם לא נשתמרו).  

*'''היכולת ליצור כלים''' - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן (וכנראה גם כלים אחרים שרובם לא נשתמרו).  

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. לטענת הררי החיטה "הונתה" את בני האדם. החיטה "הרוויחה" מכך שהיא מופצת בחלקים נרחבים של כדור הארץ. בני האדם לעומת זאת נאלצו לעבוד יותר תמורת פחות מזון. האיכרים עבדו קשה יותר ותזונתם היתה דלה, הפכפכה וחד-גונית יותר יחסית לציידים לקטים עקב [[גידול אוכלוסין]] וגביית מיסים על ידי ממלכות]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארצות הברית. לטענת הררי החיטה "הונתה" את בני האדם. החיטה "הרוויחה" מכך שהיא מופצת בחלקים נרחבים של כדור הארץ. בני האדם לעומת זאת נאלצו לעבוד יותר תמורת פחות מזון. האיכרים עבדו קשה יותר ותזונתם היתה דלה, הפכפכה וחד-גונית יותר יחסית לציידים לקטים עקב [[גידול אוכלוסין]] וגביית מיסים על ידי ממלכות]]

במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000-7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה.

במשך מיליוני שנים חיו בני האדם בחברות של [[ציידים לקטים]] שחיו בעיקר בחברות נוודים קטנות עם מעט רכוש. דבר זה השתנה בהדרגה בתהליך של [[המהפכה החקלאית]] הראשונה לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 12,000-7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה.

בכל התרבויות מאז המהפכה החקלאית יש ריבוד משמעותי שבו חלק מתושבי החברה שווים יותר וחלקם שווים הרבה פחות. בחברה ההודית לדוגמה התפתחו קאסטות שונות - כוהני דת, סוחרים, לוחמים עובדים פשוטים וטמאים. עם הזמן הריבוד גדל ונוצרו עוד ועוד קאסטות וחוקים להבדלה בין המעמדות. גם בחברות מודרניות יותר כמו החברה האמריקאית לאחר הצהרת העצמאות היה הבדל ניכר בין גברים לנשים ובין שחורים ללבנים.  

בכל התרבויות מאז המהפכה החקלאית יש ריבוד משמעותי שבו חלק מתושבי החברה שווים יותר וחלקם שווים הרבה פחות. בחברה ההודית לדוגמה התפתחו קאסטות שונות - כוהני דת, סוחרים, לוחמים עובדים פשוטים וטמאים. עם הזמן הריבוד גדל ונוצרו עוד ועוד קאסטות וחוקים להבדלה בין המעמדות. גם בחברות מודרניות יותר כמו החברה האמריקאית לאחר הצהרת העצמאות היה הבדל ניכר בין גברים לנשים ובין שחורים ללבנים.  

הריבוד החברתי נוטה לחזק את עצמו במספר מנגנונים. בדרך כלל היתרון הגדול של בני האליטה הוא המוצא המשפחתי שלהם. לעיתים קרובות אין שום דרך לעבור ממעמד חברתי אחד לשני (לדוגמה הפליה על רקע מגדר, על רקע של צבע עור, קאסטה, איסור נישואים וכו'). במקרים שבהם כן אפשר לשנות את המעמד החברתי (כמו בחברה המודרנית) יש מנגנונים של [[מלכודת עוני]] - הסיכוי של העניים ביותר להגיע לעמדות שיאפשרו להם שינוי במצבם תלוי במידה רבה בפיתוח הכישורים שלהם, על ידי חינוך ותרגול, אולם אפשרות זו נחסמת לעיתים קרובות על ידי גישה לא שוויונית למשאבי חינוך.

הריבוד החברתי נוטה לחזק את עצמו במספר מנגנונים. בדרך כלל היתרון הגדול של בני האליטה הוא המוצא המשפחתי שלהם. לעיתים קרובות אין שום דרך לעבור ממעמד חברתי אחד לשני (לדוגמה הפליה על רקע מגדר, על רקע של צבע עור, קאסטה, איסור נישואים וכו'). במקרים שבהם כן אפשר לשנות את המעמד החברתי (כמו בחברה המודרנית) יש מנגנונים של [[מלכודת עוני]] - הסיכוי של העניים ביותר להגיע לעמדות שיאפשרו להם שינוי במצבם תלוי במידה רבה בפיתוח הכישורים שלהם, על ידי חינוך ותרגול, אולם אפשרות זו נחסמת לעיתים קרובות על ידי גישה לא שוויונית למשאבי חינוך.

==עולם אחד, תרבות אחת==

==עולם אחד, תרבות אחת==

מנגנון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניאליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אימפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן, יש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, קיים הרעיון של '''אימפריה אוניברסלית''' - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטמעת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית.  

מנגנון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניאליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אימפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן, יש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, קיים הרעיון של '''אימפריה אוניברסלית''' - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטמעת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית.  

המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר היררכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלאם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולוגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאוד מההגדרה המקובלת להומניזם).  

המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר היררכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלאם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולוגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאוד מההגדרה המקובלת להומניזם).

רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש ביניהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפתחות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מוסלמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין.  

רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש ביניהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפתחות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מוסלמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין.  

המהפכה המדעית הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות. המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי. זו הגדרה רחבה של המונח מהפכה מדעית שבדרך מתייחס רק לשינוי של אימוץ שיטות מחקר מדעיות. ההגדרה הרחבה מתארת תהליך שהולך וצובר יותר ויותר תאוצה ויש לו השלכות יותר ויותר רחבות.  

המהפכה המדעית הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות. המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי. זו הגדרה רחבה של המונח מהפכה מדעית שבדרך מתייחס רק לשינוי של אימוץ שיטות מחקר מדעיות. ההגדרה הרחבה מתארת תהליך שהולך וצובר יותר ויותר תאוצה ויש לו השלכות יותר ויותר רחבות.  

המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם סיפקו את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. למדענים יש רצון לחקור כל מיני דברים אבל ההשפעה שלהם על כיוון המחקרים שיבוצעו היא קטנה יחסית.  

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם סיפקו את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. למדענים יש רצון לחקור כל מיני דברים אבל ההשפעה שלהם על כיוון המחקרים שיבוצעו היא קטנה יחסית.  

===האימפריאליזם האירופאי===

===האימפריאליזם האירופאי===

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהייתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני הייתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה", היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו-זילנד בידי בריטניה דבר שגרם להרג רוב ה[[ילידים]] במקום ולהרס רוב התרבות שלהם. [[אימפריאליזם|האימפריאליזם האירופי]] ו[[המהפכה המדעית]] היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהייתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני הייתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה", היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו-זילנד בידי בריטניה דבר שגרם להרג רוב ה[[ילידים]] במקום ולהרס רוב התרבות שלהם. [[אימפריאליזם|האימפריאליזם האירופי]] ו[[המהפכה המדעית]] היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

במאה ה-19 וה-20 המדע אפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע, שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד ל[[שמרנות|תרבויות המסורתיות]] שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.

במאה ה-19 וה-20 המדע אפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע, שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד ל[[שמרנות|תרבויות המסורתיות]] שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.  

הררי מציין כי רוב האימפריות בעולם לא התקדמו בקפיצות. רומא לדוגמה, התקדמה בכל כיבוש הלאה כדי להגן אל כיבושים קודמים שלה. אימפריות לא ששו לשלוח משלחות כיבוש למקומות חדשים, היות ושליטים של מקומות אלה יכלו להיות עם הזמן כוח-נגדי שיתמרד נגד המלך ויהפוך לכוח נגדי מדיני. לא ברור מדוע אבל דבר זה לא התרחש מעולם במושבות אירופאיות. אלו יכלו לא רק לכבוש אזורים חדשים, אלא גם להחזיק במושבות החדשות שהוקמו שם.

הררי מציין כי רוב האימפריות בעולם לא התקדמו בקפיצות. רומא לדוגמה, התקדמה בכל כיבוש הלאה כדי להגן אל כיבושים קודמים שלה. אימפריות לא ששו לשלוח משלחות כיבוש למקומות חדשים, היות ושליטים של מקומות אלה יכלו להיות עם הזמן כוח-נגדי שיתמרד נגד המלך ויהפוך לכוח נגדי מדיני. לא ברור מדוע אבל דבר זה לא התרחש מעולם במושבות אירופאיות. אלו יכלו לא רק לכבוש אזורים חדשים, אלא גם להחזיק במושבות החדשות שהוקמו שם.