שינויים

'''פטרנליזם ליברטרי''' (באנגלית: '''Libertarian paternalism''') (קרוי גם '''פטרנליזם רך''') הוא הרעיון לפיו אפשר ואף רצוי ש[[מוסד חברתי|מוסדות]] ציבוריים או פרטיים ישפיעו על ההתנהגות של בני אדם תוך כדי כיבוד חופש הבחירה, כמו גם יישומו של רעיון זה במגוון שיטות. המונח נטבע על ידי ה[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] והמומחה המשפטי קס סנסטין (Cass Sunstein) במאמר משנת 2003 בירחון המקצועי American Economic Review. הכותבים פיתחו רעיון זה במאמר ב-University of Chicago Law Review באותה שנה. הם טענו כי פטרנליזם ליברטרי הוא פטרנליזם במובן ש"מנסה להשפיע על בחירות בדרך שייטיבו עם מבצע הבחירה, כפי שהדבר נתפס על ידי עצמו" (עמ' 5). יש לשים לב כי המושג "פטרנליזם" דורש במכוון מגבלה של הבחירות המבוצעות. המושג הוא ליברטרי במובן שהוא מכוון להבטיח כי "אנשים יכולים לפרוש מהסדרים ספציפיים אם הוא בוחרים לעשות כך" (עמ' 1,161) האפשרות "לפרוש-החוצה" (Opt-out) נועדה "לשמור על חופש הבחירה". (עמ' 1,182) תיילר וסנסטין פרסמו ספר שלם בנושא בשנת 2008 בשם Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness ובו גם פורסם רעיון ה"דחיפה".  

'''פטרנליזם ליברטרי''' (באנגלית: '''Libertarian paternalism''') (קרוי גם '''פטרנליזם רך''') הוא הרעיון לפיו אפשר ואף רצוי ש[[מוסד חברתי|מוסדות]] ציבוריים או פרטיים ישפיעו על ההתנהגות של בני אדם תוך כדי כיבוד חופש הבחירה, כמו גם יישומו של רעיון זה במגוון שיטות. המונח נטבע על ידי ה[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] והמומחה המשפטי קס סנסטין (Cass Sunstein) במאמר משנת 2003 בירחון המקצועי American Economic Review. הכותבים פיתחו רעיון זה במאמר ב-University of Chicago Law Review באותה שנה. הם טענו כי פטרנליזם ליברטרי הוא פטרנליזם במובן ש"מנסה להשפיע על בחירות בדרך שייטיבו עם מבצע הבחירה, כפי שהדבר נתפס על ידי עצמו" (עמ' 5). יש לשים לב כי המושג "פטרנליזם" דורש במכוון מגבלה של הבחירות המבוצעות. המושג הוא ליברטרי במובן שהוא מכוון להבטיח כי "אנשים יכולים לפרוש מהסדרים ספציפיים אם הוא בוחרים לעשות כך" (עמ' 1,161) האפשרות "לפרוש-החוצה" (Opt-out) נועדה "לשמור על חופש הבחירה". (עמ' 1,182) תיילר וסנסטין פרסמו ספר שלם בנושא בשנת 2008 בשם Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness ובו גם פורסם רעיון ה"דחיפה".  

פטרנליזם ליברטרי דומה למושג של '''פטרנליזם א-סימטרי''' (Asymmetric paternalism) - מדיניות שנועדה לסייע לאנשים שמתנהגים בצורה "א-רציונלית" ובכך פוגעים או לא מקדמים את האינטרס העצמי שלהם, אבל תוך התערבות מינימלית בהתנהגות של אנשים שפועלים בצורה רציונלית. מדיניות כזו היא לא סימטרית גם במובן שהיא צריכה להיות מקובלת הן על ידי אלו שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה רציונלית והן אלי ידי מי שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה לא רציונלית.  

פטרנליזם ליברטרי דומה למושג של '''פטרנליזם א-סימטרי''' (Asymmetric paternalism) - מדיניות שנועדה לסייע לאנשים שמתנהגים בצורה "א-רציונלית" ובכך פוגעים או לא מקדמים את האינטרס העצמי שלהם, אבל תוך התערבות מינימלית בהתנהגות של אנשים שפועלים בצורה רציונלית. מדיניות כזו היא לא סימטרית גם במובן שהיא צריכה להיות מקובלת הן על ידי אלו שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה רציונלית והן אלי ידי מי שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה לא רציונלית.  

בעיה אחת עם הגישה של פטרנליזם ליברטלי היא התעלמות מכך שהשפעת העיצוב והסביבה על הפרט אינה מוגבלת רק לצד של מוסדות ואנשים "טובים" שיש להם אינטרס לסייע לפרט. מוסדות כמו בתי ספר או ארגונים התנדבותיים יכולים להשפיע על עיצובים של חלק מהמקומות והגישה שלנו למזון בריא, אבל גם מוסדות אחרים יכולים לעשות זאת ולהם יש לפעמים דווקא אינטרס הפוך - כלומר שנאכל מזון רב ככל האפשר ושנאכל מזון לאו דווקא בריא - כמו מזונות עתירים ב[[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] - שמוכרים יותר, יש להם רווחיות גדולה יותר וחיי מדף ארוכים יותר. מסעדות, מזללות, בתי קפה, חברות מזון, סופרמרקטים, ומפרסמים יכולים גם הם להשפיע על ההחלטות שלנו על ידי [[פרסומות]], [[השמת מוצרים]], ריחות, ועוד שיטות שיווק שונות ומשונות שלחלקם הגדול אנחנו כלל לא מודעים (לדוגמה גודל צלחות ההגשה, צבע צלחות ההגשה או הנוף שאנו נחשפים אליו) - הספר [[עיצוב להרזיה]] מתאר מספר רב של ניסויים ושיטות לשינו התנהגות של אנשים. לא ברור מדוע יש להצדיק בצורה מפורטת השפעה של מוסדות כמו המדינה על הפרט אבל לקחת כמובן מאליו השפעה של [[תאגידים גדולים]] על הפרט והחברה.  

בעיה אחת עם הגישה של פטרנליזם ליברטלי היא התעלמות מכך שהשפעת העיצוב והסביבה על הפרט אינה מוגבלת רק לצד של מוסדות ואנשים "טובים" שיש להם אינטרס לסייע לפרט. מוסדות כמו בתי ספר או ארגונים התנדבותיים יכולים להשפיע על עיצובים של חלק מהמקומות והגישה שלנו למזון בריא, אבל גם מוסדות אחרים יכולים לעשות זאת ולהם יש לפעמים דווקא אינטרס הפוך - כלומר שנאכל מזון רב ככל האפשר ושנאכל מזון לאו דווקא בריא - כמו מזונות עתירים ב[[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] - שמוכרים יותר, יש להם רווחיות גדולה יותר וחיי מדף ארוכים יותר. מסעדות, מזללות, בתי קפה, חברות מזון, סופרמרקטים, ומפרסמים יכולים גם הם להשפיע על ההחלטות שלנו על ידי [[פרסומות]], [[השמת מוצרים]], ריחות, ועוד שיטות שיווק שונות ומשונות שלחלקם הגדול אנחנו כלל לא מודעים (לדוגמה גודל צלחות ההגשה, צבע צלחות ההגשה או הנוף שאנו נחשפים אליו) - הספר [[עיצוב להרזיה]] מתאר מספר רב של ניסויים ושיטות לשינו התנהגות של אנשים. לא ברור מדוע יש להצדיק בצורה מפורטת השפעה של מוסדות כמו המדינה על הפרט אבל לקחת כמובן מאליו השפעה של [[תאגידים גדולים]] על הפרט והחברה.  

בעיה אחרת היא ההיקף של הפטרנליזם והיקף הטווח של זמן ומקום שאנשים יכולים לשנות את דעתם לגביו. הבעיה היא שאנשים יכולים לשנות את דעתם בעקבות שינוי הרגלים או שינוי העיצוב ושינוי הדעה שלהם יכול להיות תלוי בחוויות שלהם ובבחירות שביצעו בעבר. לדוגמה אם יש רשת של [[שבילי אופניים]] הדבר יכול לעזור לאנשים לבחור ב[[תחבורת אופניים]] או ב[[שילוב של אופניים ורכבת]] כדי להגיע לעבודה. אבל שינוי כזה תלוי גם בהרגלים שלהם - מי שרגיל יותר לנהוג ממקום למקום (לדוגמה אמריקאי שמגיע להולנד) עשוי להמשיך לעשות זאת גם לאחר מכן, ולעומת זאת לאחר זמן מה של רכיבה הוא עשוי להתבונן אחרת על הבחירה שלו לנהוג. לדוגמה בגלל מודעות גדולה וטובה יותר שלו ל[[השפעות של תחבורה פעילה על הבריאות]]. אבל שינוי לטובת שבילי אופניים עלול גם לפגוע בנהגים ולעיתים קרובות הם מתנגדים לכך -מכאן שקשה להגדיר מהו גבול המרחב והזמן שבו יש חרטה על התנהגות מהעבר - ניתן לדוגמה להצביע על כך ש[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] ומדינות אחרות ב[[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]] מביעות כיום חרטה על כך שהן קידמו [[תכנון מוטה מכוניות]] בתוך הערים משנות ה-50 ועד שנות ה-70 (במקרה של הולנד) או שנות ה-2000 (במקרה שם מדינות אחרות) - חרטה כזו יכולה להיות ברמה האישית או הציבורית - אבל היא לאו דווקא נחלתם של כולם.  

בעיה אחרת היא ההיקף של הפטרנליזם והיקף הטווח של זמן ומקום שאנשים יכולים לשנות את דעתם לגביו. הבעיה היא שאנשים יכולים לשנות את דעתם בעקבות שינוי הרגלים או שינוי העיצוב ושינוי הדעה שלהם יכול להיות תלוי בחוויות שלהם ובבחירות שביצעו בעבר. לדוגמה אם יש רשת של [[שבילי אופניים]] הדבר יכול לעזור לאנשים לבחור ב[[תחבורת אופניים]] או ב[[שילוב של אופניים ורכבת]] כדי להגיע לעבודה. אבל שינוי כזה תלוי גם בהרגלים שלהם - מי שרגיל יותר לנהוג ממקום למקום (לדוגמה אמריקאי שמגיע להולנד) עשוי להמשיך לעשות זאת גם לאחר מכן, ולעומת זאת לאחר זמן מה של רכיבה הוא עשוי להתבונן אחרת על הבחירה שלו לנהוג. לדוגמה בגלל מודעות גדולה וטובה יותר שלו ל[[השפעות של תחבורה פעילה על הבריאות]]. אבל שינוי לטובת שבילי אופניים עלול גם לפגוע בנהגים ולעיתים קרובות הם מתנגדים לכך -מכאן שקשה להגדיר מהו גבול המרחב והזמן שבו יש חרטה על התנהגות מהעבר - ניתן לדוגמה להצביע על כך ש[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] ומדינות אחרות ב[[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]] מביעות כיום חרטה על כך שהן קידמו [[תכנון מוטה מכוניות]] בתוך הערים משנות ה-50 ועד שנות ה-70 (במקרה של הולנד) או שנות ה-2000 (במקרה שם מדינות אחרות) - חרטה כזו יכולה להיות ברמה האישית או הציבורית - אבל היא לאו דווקא נחלתם של כולם.  

שתי הבעיות הללו מדגישות זווית ראיה מעט אחרת על הבחירות שאנשים מבצעים ועל ליברליזם בכלל - אנשים לעולם אינם מקבלים החלטות בחלל הריק. אנשים לא בוחרים בחירות סתם כך תוך שהם נולדו עם סט של העדפות ורצונות, אלא על תוך כדי גדילה ב[[תרבות]] מסויימת המושפעת ממגוון של [[מוסדות חברתיים]], [[נורמות]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], וכן מהתנהגותם של אנשים אחרים. לכן ניתן לאפיין התנהגות זו כבחירות של בעל חיים בתוך [[מערכת אקולוגית]] נתונה - אבל קבלת החלטות כזו אינה מתוארת בצורה טובה רק על ידי בחירות ברמת הפרט בלבד וקשה להשפיע עליה רק על ידי "דחיפות" פה ושם. הסתכלות על "מערכת חברתית" שואלת מי מעצב את המערכת ואיזו השפעה יש לו (ולמה דווקא לו ולא לאחרים) - לדוגמה האם לתאגידים מותר או לא לשווק מוצרי טבק או מוצרי מזון לקטינים? אילו השפעות יש להם על בחירות תזונה שלנו? אילו השפעות יש ל[[חברות מכוניות]] על עיצוב הרחובות השכונות והערים שלנו ([[עיצוב מוטה רכב פרטי]])? שאלות כאלה קרובות יותר לשאלות שעולות ב[[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה פוליטית]]. ואינן מוגבלות רק לרמת הפרט. דבר זה בולט עוד יותר כאשר מעורבים בנושא גם היבטים כמו [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]], [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (כמו [[מידע]], [[ידע]], חינוך, [[בריאות הציבור]], תשתיות) ו[[בעיית הפעולה הקולקטיבית]].  

שתי הבעיות הללו מדגישות זווית ראיה מעט אחרת על הבחירות שאנשים מבצעים ועל ליברליזם בכלל - אנשים לעולם אינם מקבלים החלטות בחלל הריק. אנשים לא בוחרים בחירות סתם כך תוך שהם נולדו עם סט של העדפות ורצונות, אלא על תוך כדי גדילה ב[[תרבות]] מסויימת המושפעת ממגוון של [[מוסדות חברתיים]], [[נורמות]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], וכן מהתנהגותם של אנשים אחרים. לכן ניתן לאפיין התנהגות זו כבחירות של בעל חיים בתוך [[מערכת אקולוגית]] נתונה - אבל קבלת החלטות כזו אינה מתוארת בצורה טובה רק על ידי בחירות ברמת הפרט בלבד וקשה להשפיע עליה רק על ידי "דחיפות" פה ושם. הסתכלות על "מערכת חברתית" שואלת מי מעצב את המערכת ואיזו השפעה יש לו (ולמה דווקא לו ולא לאחרים) - לדוגמה האם לתאגידים מותר או לא לשווק מוצרי טבק או מוצרי מזון לקטינים? אילו השפעות יש להם על בחירות תזונה שלנו? אילו השפעות יש ל[[חברות מכוניות]] על עיצוב הרחובות השכונות והערים שלנו ([[עיצוב מוטה רכב פרטי]])? שאלות כאלה קרובות יותר לשאלות שעולות ב[[כלכלה מוסדית]], [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה פוליטית]]. ואינן מוגבלות רק לרמת הפרט. דבר זה בולט עוד יותר כאשר מעורבים בנושא גם היבטים כמו [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון-שלטון]], [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (כמו [[מידע]], [[ידע]], חינוך, [[בריאות הציבור]], תשתיות) ו[[בעיית הפעולה הקולקטיבית]].