שורה 15: |
שורה 15: |
| | | |
| ===הגל השני של הקולוניאליזם=== | | ===הגל השני של הקולוניאליזם=== |
− | הגל השני של האימפריאליזם המודרני החל באמצע המאה ה-19, והסתיים עם תהליך הדה-קולוניזציה באמצע המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם השנייה. שלב זה החל עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] והתייצבות השינויים הרבים שחלו בעקבות המהפכה הצרפתית, הקרבות של מעמדות המלוכה עם השינויים שחלו בגלל הלאומיות והקריאות לדמוקרטיה והשינויים שחלו בגלל נפוליאון. | + | הגל השני של האימפריאליזם המודרני החל באמצע המאה ה-19, והסתיים עם תהליך הדה-קולוניזציה באמצע המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם השנייה. שלב זה החל עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] והתייצבות השינויים הרבים שחלו בעקבות המהפכה הצרפתית, הקרבות של מעמדות המלוכה עם השינויים שחלו בגלל הלאומיות והקריאות לדמוקרטיה והשינויים שחלו בגלל נפוליאון. |
| | | |
| בבסיס האימפריאליזם בתקופה הזו עמד רעיון עליונות האדם הלבן על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ את תרבותו הנעלה (ביניהן הקפיטליזם, הנצרות, המדע) גם ל־"עמים הנחשלים". הגישה המרכזית קבעה כי העולם הטיל על האדם הלבן נטל – ללמד את המקומיים מהי התרבות "הנכונה" ולהביא אליהם את [[רעיון הקידמה|הקדמה]] האירופית. מבחינה כלכלית, חלה ירידה בגישת הסחר החופשי והמעצמות האימפריאליסטיות העלו מכסי מגן כדי להגן על מוצריהם. הקולוניות (מושבות) לא נתפסו רק כמקור לחומרי גלם ועובדים זולים, אלא גם כשווקים למוצרים אירופיים. כמו כן השתמשו אימפריות שונות (ביניהן העותומנית, האנגלית, הצרפתית) בעמים הנכבשים כמקור של [[חיילים]] כדי להלחם במקומות אחרים. | | בבסיס האימפריאליזם בתקופה הזו עמד רעיון עליונות האדם הלבן על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ את תרבותו הנעלה (ביניהן הקפיטליזם, הנצרות, המדע) גם ל־"עמים הנחשלים". הגישה המרכזית קבעה כי העולם הטיל על האדם הלבן נטל – ללמד את המקומיים מהי התרבות "הנכונה" ולהביא אליהם את [[רעיון הקידמה|הקדמה]] האירופית. מבחינה כלכלית, חלה ירידה בגישת הסחר החופשי והמעצמות האימפריאליסטיות העלו מכסי מגן כדי להגן על מוצריהם. הקולוניות (מושבות) לא נתפסו רק כמקור לחומרי גלם ועובדים זולים, אלא גם כשווקים למוצרים אירופיים. כמו כן השתמשו אימפריות שונות (ביניהן העותומנית, האנגלית, הצרפתית) בעמים הנכבשים כמקור של [[חיילים]] כדי להלחם במקומות אחרים. |
שורה 37: |
שורה 37: |
| יש מספר ספרים שמנסים לענות על השאלה מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. שאלה זו היא שאלת המוצא של [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד]]. דיימונד עונה על השאלה בתשובה שלאירופאים היו יתרונות של חיידקים, רובים ([[נשק]] משוכלל יותר) ו[[טכנולוגיה]] טובה יותר כמו פלדה, יכולת ניווט ויכולת כתיבה-וקריאה נפוצות שלעמים אחרים לא היו. דיימונד ממשיך ושואל מדוע דווקא עמים אלה פיתחו מאפיינים אלה ולא עמים אחרים. התשובה שלו היא תהליכי אבולוציונים שנמשכו במשך אלפי שנים - לדוגמה [[ההיסטוריה של החקלאות|התפתחות החקלאות]] במרכזים מסויימים מוקדם יותר, התפשטות קלה יותר של צמחים לאורך קווי אורך ולא לאורך קווי רוחב, והתפשטות שונה של המצאות כמו כתב, והתפשטות נרחבת יותר של מגיפות שהובילה לפיתוח עמידות חלקית למחלות אלה. | | יש מספר ספרים שמנסים לענות על השאלה מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. שאלה זו היא שאלת המוצא של [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד]]. דיימונד עונה על השאלה בתשובה שלאירופאים היו יתרונות של חיידקים, רובים ([[נשק]] משוכלל יותר) ו[[טכנולוגיה]] טובה יותר כמו פלדה, יכולת ניווט ויכולת כתיבה-וקריאה נפוצות שלעמים אחרים לא היו. דיימונד ממשיך ושואל מדוע דווקא עמים אלה פיתחו מאפיינים אלה ולא עמים אחרים. התשובה שלו היא תהליכי אבולוציונים שנמשכו במשך אלפי שנים - לדוגמה [[ההיסטוריה של החקלאות|התפתחות החקלאות]] במרכזים מסויימים מוקדם יותר, התפשטות קלה יותר של צמחים לאורך קווי אורך ולא לאורך קווי רוחב, והתפשטות שונה של המצאות כמו כתב, והתפשטות נרחבת יותר של מגיפות שהובילה לפיתוח עמידות חלקית למחלות אלה. |
| | | |
− | בספר [[קיצור תולדות האנושות]] שואל [[יובל הררי]] שאלה דומה ודן בה במסגרת ניתוח של כמה מאות שנים. הררי וחוקרים אחרים מציינים כי עד המאה ה-15, אירופה הייתה מקום לא מעניין, שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? רעיון כזה בשנת 1500 לדוגמה היה נראה לא הגיוני. | + | בספר [[קיצור תולדות האנושות]] שואל [[יובל הררי]] שאלה דומה ודן בה במסגרת ניתוח של כמה מאות שנים. הררי וחוקרים אחרים מציינים כי עד המאה ה-15, אירופה הייתה מקום לא מעניין, שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? רעיון כזה בשנת 1500 לדוגמה היה נראה לא הגיוני. |
| | | |
| במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? לפי הררי הסיבה לכך היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת [[שינוי טכנולוגי|להתקדם מבחינה טכנולוגית]] ו[[צמיחה כלכלית|כלכלית]] בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין. | | במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? לפי הררי הסיבה לכך היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת [[שינוי טכנולוגי|להתקדם מבחינה טכנולוגית]] ו[[צמיחה כלכלית|כלכלית]] בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין. |