שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 20: שורה 20:  
* ניגריה עם 84 אנשים לקמר" בר עיבוד (10 אנשים לקמ"ר בצפיפות של אנשים ליחידת שטח). 11% משטח המדינה הוא בר עיבוד.  
 
* ניגריה עם 84 אנשים לקמר" בר עיבוד (10 אנשים לקמ"ר בצפיפות של אנשים ליחידת שטח). 11% משטח המדינה הוא בר עיבוד.  
   −
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית - נמוכה מ-300:
+
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית - נמוכה מ-300:
 
* רוסיה 117 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 8 אנשים לקמ"ר כולל). 7% מהשטח מתאימים לחקלאות.  
 
* רוסיה 117 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת 8 אנשים לקמ"ר כולל). 7% מהשטח מתאימים לחקלאות.  
 
* ארגנטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות.  
 
* ארגנטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות.  
 
* ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות.  
 
* ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות.  
* [[דנמרק]] 244 לעומת אנשים לקמ"ר בר עיבוד לעומת צפיפות רגילה של 128 אנשים לקמ"ר
+
* [[דנמרק]] 244 לעומת אנשים לקמ"ר בר עיבוד לעומת צפיפות רגילה של 128 אנשים לקמ"ר
    
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מהצפיפות שהיתה באי הטרופי [[טיקופיה]]):
 
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מהצפיפות שהיתה באי הטרופי [[טיקופיה]]):
 
* הודו - 753 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 368 אנשים לקמ"ר.
 
* הודו - 753 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 368 אנשים לקמ"ר.
* סין - 943 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 140 אנשים לקמ"ר.  
+
* סין - 943 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות אוכלוסין רגילה של 140 אנשים לקמ"ר.  
    
* [[ישראל]] - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית.  
 
* [[ישראל]] - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית.  
שורה 35: שורה 35:     
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה מאוד:
 
;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה מאוד:
* רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר), 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי.  
+
* רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר), 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי.  
* כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד.  
+
* כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד.  
 
* בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחקלאות.  
 
* בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחקלאות.  
 
* ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות.
 
* ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות.
שורה 44: שורה 44:  
בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאוד בגלל צפיפות אוכלוסין אריתמטית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלנד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד.  
 
בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאוד בגלל צפיפות אוכלוסין אריתמטית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלנד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד.  
   −
מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, לטביה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים ביניהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1,900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו-815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר.
+
מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, לטביה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים ביניהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1,900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו-815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר.
    
==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה==
 
==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה==
 
באי הטרופי הזעיר [[טיקופיה]], פיתחו בני האיש שיטה של [[גננות יערות מאכל]] שאיפשרה להם לקיים [[חקלאות בת קיימא]] מוצלחת תוך צפיפות אוכלוסין פיסיולוגית גבוהה, בשמירה על [[ייצוב אוכלוסייה]] על פני תקופה של כ-3,000 שנה.  
 
באי הטרופי הזעיר [[טיקופיה]], פיתחו בני האיש שיטה של [[גננות יערות מאכל]] שאיפשרה להם לקיים [[חקלאות בת קיימא]] מוצלחת תוך צפיפות אוכלוסין פיסיולוגית גבוהה, בשמירה על [[ייצוב אוכלוסייה]] על פני תקופה של כ-3,000 שנה.  
   −
בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו'), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>  
+
בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו'), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>  
    
תושבי האי המבודד הצליחו להחזיק אוכלוסייה של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד צפיפות האוכלוסין הפיסיולוגית של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.  
 
תושבי האי המבודד הצליחו להחזיק אוכלוסייה של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד צפיפות האוכלוסין הפיסיולוגית של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.  
שורה 58: שורה 58:  
* פיתוח השיטה של [[גננות יערות מאכל]] על ידי בני המקום.  
 
* פיתוח השיטה של [[גננות יערות מאכל]] על ידי בני המקום.  
 
* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.  
 
* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.  
* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.
+
* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.  
 
* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות.  
 
* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות.  
 
* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.
 
* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.

תפריט ניווט