שינויים

==הרגלי אכילה ושתייה==

==הרגלי אכילה ושתייה==

מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר - דבר הדומה ל[[התמכרות]]. להלן מספר מנגנונים שגורמים להתקבעות של הרגלי אכילה:

מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר - דבר הדומה ל[[התמכרות]]. להלן מספר מנגנונים שגורמים להתקבעות של הרגלי אכילה:

* [[מזון מעובד]] - בשנים האחרונות, בעיקר מאז שנת 2010, נערכים מחקרים רבים יותר כיצד [[מזון אולטרטה-מעובד]] משפיע על המוח. ההשפעות נובעות ממגוון מסלולים כמו השפעה על חוש הטעם והריח, ועל שיבוש של סיגנלים בין מערכת העיכול לבין המוח. לדוגמה נמצא כי בעוד המערכת המטבולית יודעת להתמודד עם משקאות עם ממתיק מלאכותי, ועם מזון עם פחמימות כמו צי'פס או לחמניה או פיתה, המערכת המטבולית מתקשה להתמודד עם שילוב שלהם. מחקרים מראים כי למוצרים מעובדים כמו פיצה, שוקולד או חטיפי צ'יפס יש מאפיינים דמויי [[התמכרות]] כמו קושי להפחית כמויות או תשישות או רצון להתבודד כאשר מנסים להגמל ממנו. {{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}}

* [[מזון מעובד]] - בשנים האחרונות, בעיקר מאז שנת 2010, נערכים מחקרים רבים יותר כיצד [[מזון אולטרה-מעובד]] משפיע על המוח. ההשפעות נובעות ממגוון מסלולים כמו השפעה על חוש הטעם והריח, ועל שיבוש של סיגנלים בין מערכת העיכול לבין המוח. לדוגמה נמצא כי בעוד המערכת המטבולית יודעת להתמודד עם משקאות עם ממתיק מלאכותי, ועם מזון עם פחמימות כמו צ'יפס או לחמניה או פיתה, המערכת המטבולית מתקשה להתמודד עם שילוב שלהם. מחקרים מראים כי למוצרים מעובדים כמו פיצה, שוקולד או חטיפי צ'יפס יש מאפיינים דמויי [[התמכרות]] כמו קושי להפחית כמויות או תשישות או רצון להתבודד כאשר מנסים להיגמל ממנו. {{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}}

* '''הגדלת כמות תאי השומן בילדות''' תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים בדרך כלל עד גיל 18-20. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.{{הערה|יפית קסלר, [https://healthy.walla.co.il/item/2805346 8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם], וואלה, נובמבר 2014}} מסיבה זו יש סיכוי גדול יותר שמי שהיה שמן בתור ילד יהיה שמן גם בתור מבוגר. לדבר זה יכולה להיות השפעה על הדימוי העצמי ועל נורמות אכילה שונות.  

* '''הגדלת כמות תאי השומן בילדות''' תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים בדרך כלל עד גיל 18-20. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.{{הערה|יפית קסלר, [https://healthy.walla.co.il/item/2805346 8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם], וואלה, נובמבר 2014}} מסיבה זו יש סיכוי גדול יותר שמי שהיה שמן בתור ילד יהיה שמן גם בתור מבוגר. לדבר זה יכולה להיות השפעה על הדימוי העצמי ועל נורמות אכילה שונות.  

* '''צריכה של "[[מזון זבל]]" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות'''. מזון בעל [[ערך גליקמי]] גבוה כמו [[לחם לבן]], [[סוכר]], אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות הוא מצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר, יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* '''צריכה של "[[מזון זבל]]" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות'''. מזון בעל [[ערך גליקמי]] גבוה כמו [[לחם לבן]], [[סוכר]], אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות הוא מצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר, יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* '''התרגלות ל[[מלח]]''' - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* '''התרגלות ל[[מלח]]''' - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* '''מזון חריף''' - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* '''מזון חריף''' - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* '''התרגלות לסוכר''' - יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת [[סוכר]] בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח של דופמין, שאומר למוח שכדאי לצורך עוד מהסוכר. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה של "[[התמכרות]]", סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

* '''התרגלות לסוכר''' - יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת [[סוכר]] בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח של דופמין, שאומר למוח שכדאי לצורך עוד מהסוכר. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסיגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה של "[[התמכרות]]", סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

* '''[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]]''', מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* '''[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]]''', מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* '''התרגלות לטעמים מהילדות'''. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.  

* '''התרגלות לטעמים מהילדות'''. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.