שינויים

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.  

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.  

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם.{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06.05.2018}}

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]]. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות [[גז טבעי]], קידום [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד.  

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]]. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות [[גז טבעי]], קידום [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד.  

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

== זיהום לפי אזורים ==

== זיהום לפי אזורים ==

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. באזור קיים זיהום חריג של [[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו כן נפלטות באזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.  

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. באזור קיים זיהום חריג של [[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו כן נפלטות באזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.