30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 93:
שורה 93: − + − + שורה 131:
שורה 131: − + − + שורה 165:
שורה 165: − + − + שורה 181:
שורה 181: − + שורה 197:
שורה 197: − + − + שורה 227:
שורה 227: − + − + שורה 239:
שורה 239: − + שורה 297:
שורה 297: − + − +
אין תקציר עריכה
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' תחמוצות גופרית SO<sub>x</sub>'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' תחמוצות גופרית SO<sub>x</sub>'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' פחמן חד חמצני CO'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' פחמן חד חמצני CO'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר PM10'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר PM<sub>10</sub>'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר PM2.5'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר PM<sub>2.5</sub>'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' תרכובות אורגניות נדיפות ללא מתאן NMVOC'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' תרכובות אורגניות נדיפות ללא מתאן NMVOC'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' בנזן'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' בנזן'''
יש ירידה ניכרת ב[[תחמוצות חנקן]], עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה ב[[גוש דן]] ו[[בירושלים]]. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור חל גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של [[חנקן דו חמצני]] יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015. גם ב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]] חל שיפור בריכוזים ארוכי הטווח (השנתיים) וקצרי הטווח (חצי-שעתיים ושעתיים) בסמוך לתחנות הכוח ובתי הזיקוק עם המעבר לסוגי דלק פחות מזהמים.<ref name="sviva_2015"/>
יש ירידה ניכרת ב[[תחמוצות חנקן]], עיקר השיפור הוא בתחנות תחבורה ב[[גוש דן]] ו[[בירושלים]]. עם זאת יש חריגות חצי-שעתיות בתחנות ניטור במקומות אלה. יש שיפור חל גם בריכוזים השנתיים של תחמוצות החנקן בתחנות הכלליות בגוש דן, בירושלים ובאזור חיפה. בנתונים של [[חנקן דו חמצני]] יש שיפור קל בריכוזים השנתיים בגוש דן, עם זאת הריכוזים הנמדדים גבוהים מערך הסביבה שנכנס לתוקף בינואר 2015. גם ב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]] חל שיפור בריכוזים ארוכי הטווח (השנתיים) וקצרי הטווח (חצי-שעתיים ושעתיים) בסמוך לתחנות הכוח ובתי הזיקוק עם המעבר לסוגי דלק פחות מזהמים.<ref name="sviva_2015"/>
[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|400px|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר pM2.5 בתחנות [[זיהום אוויר בגוש דן|ניטור בגוש דן ]]בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015, אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]
[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|400px|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר PM<sub>2.5</sub> בתחנות [[זיהום אוויר בגוש דן|ניטור בגוש דן ]]בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015, אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]
לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז הזיהום של [[חלקיקים נשימים]]. הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. לטענת המשרד ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.<ref name="sviva_2015"/>
לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז הזיהום של [[חלקיקים נשימים]]. הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים (PM<sub>2.5</sub>) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. לטענת המשרד ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM<sub>2.5</sub> בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM<sub>2.5</sub> מאירופה.<ref name="sviva_2015"/>
לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז [[אוזון בגובה הקרקע]]. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.<ref name="sviva_2015"/>
לפי המשרד להגנת הסביבה, לא נצפתה מגמה של שינוי בעשור האחרון בריכוז [[אוזון בגובה הקרקע]]. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.<ref name="sviva_2015"/>
==השוואה למדינות אחרות בעולם==
==השוואה למדינות אחרות בעולם==
מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. <ref name="itay_guy">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש] ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014 </ref>
מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי PM<sub>10</sub>]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. <ref name="itay_guy">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש] ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014 </ref>
מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}
מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM<sub>10</sub>. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}
== השפעות כלכליות של זיהום האוויר ==
== השפעות כלכליות של זיהום האוויר ==
[[המשרד להגנת הסביבה]] פרסם בתחילת 2013 טבלה של הערכת [[השפעות חיצוניות]] לטונה, לפי סוגי מזהמים שונים ולפי סוגי פעילות שונות: [[משק החשמל בישראל|ייצור חשמל]], [[תעשייה בישראל|תעשייה]] ו[[תחבורה בישראל|תחבורה]].[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Documents/airexternalcost/AirPollutionCost2013transportation.pdf]
[[המשרד להגנת הסביבה]] פרסם בתחילת 2013 טבלה של הערכת [[השפעות חיצוניות]] לטונה, לפי סוגי מזהמים שונים ולפי סוגי פעילות שונות: [[משק החשמל בישראל|ייצור חשמל]], [[תעשייה בישראל|תעשייה]] ו[[תחבורה בישראל|תחבורה]].[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Documents/airexternalcost/AirPollutionCost2013transportation.pdf]
סוג הזיהום הנפוץ שגורם למירב העלויות הוא [[חומר חלקיקי]] מסוג PM2.5, ולאחריו חומר חלקיקי PM10 ו[[תחמוצות חנקן]]. סוג הזיהום היקר ביותר מבין סוגי המזהמים ביחס לכמות, הוא [[זיהום אוויר מתחבורה]] שעולה מעל 330 אלף ש"ח לטונה מזהמים. הזיהום התעשייתי דומה ונמוך יותר, ומכיל גם זיהומים מסוג [[גופרית דו חמצנית]]. הזיהום מייצור חשמל הוא נמוך בהרבה ועומד על כ-170 אלף ש"ח לטונה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdGd6OFBwOEZEQksyek0xT0I4NjdON0E#gid=0] עם זאת, טבלה זו אינה מביאה את כמויות הזיהום הכוללות ואת עלותן. שם החלוקה עשויה להיות שונה שכן רוב הפליטות של מזהמי אוויר בישראל מקורם בתחבורה ובייצור חשמל. כמו כן יש לשים לב כי טבלה זו אינה כוללת נזקים אפשריים של מזהמים רעילים ומסוכנים יותר כמו [[מתכות כבדות]], [[בנזן]], [[דיאוקסינים]] או [[חומרי הדברה]].
סוג הזיהום הנפוץ שגורם למירב העלויות הוא [[חומר חלקיקי]] מסוג PM<sub>2.5</sub>, ולאחריו חומר חלקיקי PM<sub>10</sub> ו[[תחמוצות חנקן]]. סוג הזיהום היקר ביותר מבין סוגי המזהמים ביחס לכמות, הוא [[זיהום אוויר מתחבורה]] שעולה מעל 330 אלף ש"ח לטונה מזהמים. הזיהום התעשייתי דומה ונמוך יותר, ומכיל גם זיהומים מסוג [[גופרית דו חמצנית]]. הזיהום מייצור חשמל הוא נמוך בהרבה ועומד על כ-170 אלף ש"ח לטונה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdGd6OFBwOEZEQksyek0xT0I4NjdON0E#gid=0] עם זאת, טבלה זו אינה מביאה את כמויות הזיהום הכוללות ואת עלותן. שם החלוקה עשויה להיות שונה שכן רוב הפליטות של מזהמי אוויר בישראל מקורם בתחבורה ובייצור חשמל. כמו כן יש לשים לב כי טבלה זו אינה כוללת נזקים אפשריים של מזהמים רעילים ומסוכנים יותר כמו [[מתכות כבדות]], [[בנזן]], [[דיאוקסינים]] או [[חומרי הדברה]].
העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים, ככל הנראה בגלל מחקרים חדשים שמגלים השפעות בריאותיות חזקות יותר של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>
העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים, ככל הנראה בגלל מחקרים חדשים שמגלים השפעות בריאותיות חזקות יותר של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>
| NO<sub>x</sub> [[תחמוצות חנקן]]||20,144||75,461||31,724
| NO<sub>x</sub> [[תחמוצות חנקן]]||20,144||75,461||31,724
|-
|-
| PM2.5 [[חומר חלקיקי]]||69,645||145,772||119,254
| PM<sub>2.5</sub> [[חומר חלקיקי]]||69,645||145,772||119,254
|-
|-
| PM10 [[חומר חלקיקי]]||49,648||94,707||77,142
| PM<sub>10</sub> [[חומר חלקיקי]]||49,648||94,707||77,142
|-
|-
| VOC [[חומרים אורגניים נדיפים]]||||21,454||16,615
| VOC [[חומרים אורגניים נדיפים]]||||21,454||16,615
| פחמן חד חמצני||2,303||לא ניתנה|| -
| פחמן חד חמצני||2,303||לא ניתנה|| -
|-
|-
| חלקיקים PM2.5||???||74,736|| לא מדווח
| חלקיקים PM<sub>2.5</sub>||???||74,736|| לא מדווח
|-
|-
| חלקיקים PM10||2,201||53,277|| 117
| חלקיקים PM<sub>10</sub>||2,201||53,277|| 117
|-
|-
| פחמן דו חמצני||38,964,974||110|| 4,286
| פחמן דו חמצני||38,964,974||110|| 4,286
על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]], שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, ועל נתוני הנסועה של שנת 2004, עלות [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מתחבורה יבשתית]], הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013. באופן כללי הוועדה העריכה את אחוזי ההשפעה החיצוני של מכוניות בצורה נמוכה יותר לאירופה (6% מהתוצר לעומת 8%-10% באירופה) מאז היו שינויים אחדים - מחד שינויים טכנולוגיים הורידו את כמות הפליטות של רכבים, מאידך כמות הרכבים עלתה ואיתה גם כמות הפקקים. מסמך של האוצר משנת 2007 העריך כי עקב שינויים אלה זיהום האוויר מרכבים ירד לכ-1.2% מהתוצר שהם 7.5 מיליארד ש"ח בלבד [http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/doch07/docs/perek20.pdf]
על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]], שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, ועל נתוני הנסועה של שנת 2004, עלות [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מתחבורה יבשתית]], הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013. באופן כללי הוועדה העריכה את אחוזי ההשפעה החיצוני של מכוניות בצורה נמוכה יותר לאירופה (6% מהתוצר לעומת 8%-10% באירופה) מאז היו שינויים אחדים - מחד שינויים טכנולוגיים הורידו את כמות הפליטות של רכבים, מאידך כמות הרכבים עלתה ואיתה גם כמות הפקקים. מסמך של האוצר משנת 2007 העריך כי עקב שינויים אלה זיהום האוויר מרכבים ירד לכ-1.2% מהתוצר שהם 7.5 מיליארד ש"ח בלבד [http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/doch07/docs/perek20.pdf]
הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM 2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.
הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM<sub>10</sub> או PM<sub>2.5</sub> שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM<sub>10</sub>.
{| {{table}}
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''תקן ישראלי מול המלצת ארגון הבריאות העולמי'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''תקן ישראלי מול המלצת ארגון הבריאות העולמי'''
|-
|-
| PM10||24 שעות||150||130 - ולכל היותר 18 חריגות בשנה||50||260%
| PM<sub>10</sub>||24 שעות||150||130 - ולכל היותר 18 חריגות בשנה||50||260%
|-
|-
| ||שנה||60||50||20||250%
| ||שנה||60||50||20||250%
|-
|-
| PM2.5||24 שעות||-||37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות||25||150%
| PM<sub>2.5</sub>||24 שעות||-||37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות||25||150%
|-
|-
| ||שנה||-||25||10||250%
| ||שנה||-||25||10||250%