שינויים

;תקן שנתי:

;תקן שנתי:

בדצמבר 2012 הציבה [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] תקן שנתי חדש לזיהום חלקיקי עדין PM_2.5 שמקורו בפחם העומד על 12 מיקרוגרם למטר מעקב (מסומן μg/m3), במקום 15 מיקרוגרם שהיה מקובל מאז שנת 1997. הסוכנות שינתה את התקן לאחר שהשתכנע ממחקרים בתחום שחשיפה לחלקיקים עדינים מעלה את שיעורי החולים במחלות לב וריאה, אסתמה ומובילה אף למוות מוקדם. [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D] נכון לשנת 2014 המלצת ארגון הבריאות העולמי לגבי תקן שנתי היא 10 מיקרוגרם למטר מעקב. עד לשנת 2015 לא היה תקן ישראלי לחלקיקים נשימים עדינים. מאז ינואר 2015 התקן השנתי הישראלי עומד על 25 מיקרוגרם למטר מעקב - פי 2.5 מעל המלצת הארגון העולמי.<ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref> התקן השנתי המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי לחלקיקי PM10 הוא ריכוז של 20 מיקרוגרם למטר מעוקב, התקן בישראל עומד מינואר 2015 עומד על 50 מיקרוגרם למטר מעוקב, גבוה פי 2.5.<ref name="health2014"/>  

בדצמבר 2012 הציבה [[הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית]] תקן שנתי חדש לזיהום חלקיקי עדין PM_2.5 שמקורו בפחם העומד על 12 מיקרוגרם למטר מעקב (מסומן μg/m3), במקום 15 מיקרוגרם שהיה מקובל מאז שנת 1997. הסוכנות שינתה את התקן לאחר שהשתכנע ממחקרים בתחום שחשיפה לחלקיקים עדינים מעלה את שיעורי החולים במחלות לב וריאה, אסתמה ומובילה אף למוות מוקדם. [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D] נכון לשנת 2014 המלצת ארגון הבריאות העולמי לגבי תקן שנתי היא 10 מיקרוגרם למטר מעקב. עד לשנת 2015 לא היה תקן ישראלי לחלקיקים נשימים עדינים. מאז ינואר 2015 התקן השנתי הישראלי עומד על 25 מיקרוגרם למטר מעקב - פי 2.5 מעל המלצת הארגון העולמי.<ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref> התקן השנתי המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי לחלקיקי PM₁₀ הוא ריכוז של 20 מיקרוגרם למטר מעוקב, התקן בישראל עומד מינואר 2015 עומד על 50 מיקרוגרם למטר מעוקב, גבוה פי 2.5.<ref name="health2014"/>  

;תקן יומי:

;תקן יומי:

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM₁₀, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות PM₁₀ של 75 מיקרוגרם למטר רבוע (מק"ג למ"ר), ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46 מיקרוגרם למטר רבוע בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום חלקיקי PM₁₀ של 24 מיקרוגרם למטר רבוע, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM₁₀, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות PM₁₀ של 75 מיקרוגרם למטר רבוע (מק"ג למ"ר), ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46 מיקרוגרם למטר רבוע בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום חלקיקי PM₁₀ של 24 מיקרוגרם למטר רבוע, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

החלקיקים הנשימים PM₁₀ נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM₁₀ בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבניים, ישראל תופסת מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

החלקיקים הנשימים PM₁₀ נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM₁₀ בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM₁₀ באזורים אורבניים, ישראל תופסת מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

המלצת ארגון הבריאות העולמי לריכוז מירבי של חלקיקי PM₁₀ היא ריכוז מירבי יומי של 50 מיקרוגרם למטר רבוע וריכוז שנתי של 20 מיקרוגרם למטר רבוע. <ref name="health2014"/>

המלצת ארגון הבריאות העולמי לריכוז מירבי של חלקיקי PM₁₀ היא ריכוז מירבי יומי של 50 מיקרוגרם למטר רבוע וריכוז שנתי של 20 מיקרוגרם למטר רבוע. <ref name="health2014"/>

[[קובץ:זיהום חלקיקים נשימים בישראל לעומת מדינות עשירות.png|ממוזער|מחקר השוואתי של ריכוזי חומר חלקיקי עדין בישראל לעומת מדינות אחרות ב-OECD. לפי המחקר משנת 2005 יש עליה בריכוזי הזיהום החלקיקי בישראל לעומת מגמת ירידה במדינות ה-OECD האחרות.]]

[[קובץ:זיהום חלקיקים נשימים בישראל לעומת מדינות עשירות.png|ממוזער|מחקר השוואתי של ריכוזי חומר חלקיקי עדין בישראל לעומת מדינות אחרות ב-OECD. לפי המחקר משנת 2005 יש עליה בריכוזי הזיהום החלקיקי בישראל לעומת מגמת ירידה במדינות ה-OECD האחרות.]]

[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|400px|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר pM2.5 בתחנות [[זיהום אוויר בגוש דן|ניטור בגוש דן ]]בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015, אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]

[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|400px|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר pM_2.5 בתחנות [[זיהום אוויר בגוש דן|ניטור בגוש דן ]]בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015, אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, [[זיהום אוויר בישראל|רמות החלקיקים הנשימים בגודל 2.5 מיקרון בישראל]] חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ, בירושלים כמעט פי 3 ובערים רבות אחרות פי שתיים. הזיהום החלקיקי אחראי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018}} מחקר השוואתי נוסף שפורסם בשנת 2018 על ידי ארגון ה-OECD מראה כי עד שנת 2005 הזיהום החלקיקי בישראל היה במגמת ירידה והתקרב לרמה של מדינות מתועשות אחרות- ריכוז שנתי כ-15 מיקרו-גרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק), משנה זו יש מגמה שונה - ממוצע הזיהום במדינות המתועשות המשיך לרדת ונמצא מתחת לתקן של ארגון הבריאות העולמי (רמות של 13-14 מק"ג/מ"ק), בישראל, לעומת זאת רמת הזיהום היא במגמת עליה מתמדת, לרמה של 22 מק"ג/מ"ק {{הערה|1=[https://www.oecd.org/eco/surveys/Israel-2018-OECD-economic-survey-overview.pdf OECD Economic Surveys, Israel, March 2018 OVERVIEW], OECD, עמוד 60}}

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, [[זיהום אוויר בישראל|רמות החלקיקים הנשימים בגודל 2.5 מיקרון בישראל]] חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ, בירושלים כמעט פי 3 ובערים רבות אחרות פי שתיים. הזיהום החלקיקי אחראי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018}} מחקר השוואתי נוסף שפורסם בשנת 2018 על ידי ארגון ה-OECD מראה כי עד שנת 2005 הזיהום החלקיקי בישראל היה במגמת ירידה והתקרב לרמה של מדינות מתועשות אחרות- ריכוז שנתי כ-15 מיקרו-גרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק), משנה זו יש מגמה שונה - ממוצע הזיהום במדינות המתועשות המשיך לרדת ונמצא מתחת לתקן של ארגון הבריאות העולמי (רמות של 13-14 מק"ג/מ"ק), בישראל, לעומת זאת רמת הזיהום היא במגמת עליה מתמדת, לרמה של 22 מק"ג/מ"ק {{הערה|1=[https://www.oecd.org/eco/surveys/Israel-2018-OECD-economic-survey-overview.pdf OECD Economic Surveys, Israel, March 2018 OVERVIEW], OECD, עמוד 60}}

* '''ערך הסביבה לריכוז יממתי מירבי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד לשנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות. הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא 25 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014"/>  

* '''ערך הסביבה לריכוז יממתי מירבי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד לשנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות. הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא 25 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014"/>  

בחינת הריכוזים של PM2.5 משנת 2000-08 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>

בחינת הריכוזים של PM_2.5 משנת 2000-2008 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>

על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2012, של המשרד להגנת הסביבה, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, ברמות של מאות אחוזים מעל לתקן. רק חמש מכלל התחנות לניטור זיהום אוויר חלקיקי עדין ממוקמות לצד צירי תחבורה. באלה נרשם זיהום ממוצע שנתי של 26 מק"ג/מ"ק. רמות גבוהות יותר מאשר תחנות שאינן מוגדרות תחנות ניטור לתחבורה<ref name="סביבה2012"/>[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]

על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2012, של המשרד להגנת הסביבה, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, ברמות של מאות אחוזים מעל לתקן. רק חמש מכלל התחנות לניטור זיהום אוויר חלקיקי עדין ממוקמות לצד צירי תחבורה. באלה נרשם זיהום ממוצע שנתי של 26 מק"ג/מ"ק. רמות גבוהות יותר מאשר תחנות שאינן מוגדרות תחנות ניטור לתחבורה<ref name="סביבה2012"/>[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]

משרד הסביבה מפרסם דו"חות שנתיים של סיכום זיהום האוויר. [http://www.svivaaqm.net/Default.rtl.aspx] על יסוד דו"חות אלה ניתן לבחון את המגמה של זיהום חלקיקי עדין במגמה רב שנתית. על פי הדוחות לא ניתן להבחין במגמת ירידה בזיהום מצד חלקיקים עדינים, והם נמצאים ברמה פי 2 ויותר מעל תקן היעד של ישראל ושל ארגון הבריאות העולמי. החריגות מעל הרמה היומית המקסימלית עומדות מעל פי רמות של 114-250 מק"ג/מ"ק, כלומר רמות זיהום של פי 4 עד פי 10 מתקן היעד.  

משרד הסביבה מפרסם דו"חות שנתיים של סיכום זיהום האוויר. [http://www.svivaaqm.net/Default.rtl.aspx] על יסוד דו"חות אלה ניתן לבחון את המגמה של זיהום חלקיקי עדין במגמה רב שנתית. על פי הדוחות לא ניתן להבחין במגמת ירידה בזיהום מצד חלקיקים עדינים, והם נמצאים ברמה פי 2 ויותר מעל תקן היעד של ישראל ושל ארגון הבריאות העולמי. החריגות מעל הרמה היומית המקסימלית עומדות מעל פי רמות של 114-250 מק"ג/מ"ק, כלומר רמות זיהום של פי 4 עד פי 10 מתקן היעד.  

לדוגמה להלן מגמות ממוצע שנתי של חלקיקים נשימים עדינים pm2.5, ב-7 תחנות הניטור בגוש דן (מיקרו-גרם /מ"ק)<ref name="סביבה2009">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2009.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2009] המשרד להגנת הסביבה</ref>

לדוגמה להלן מגמות ממוצע שנתי של חלקיקים נשימים עדינים PM_2.5, ב-7 תחנות הניטור בגוש דן (מיקרו-גרם /מ"ק)<ref name="סביבה2009">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2009.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2009] המשרד להגנת הסביבה</ref>

<ref name="סביבה2010">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2010.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2010] המשרד להגנת הסביבה</ref>

<ref name="סביבה2010">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2010.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2010] המשרד להגנת הסביבה</ref>

<ref name="סביבה2011">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2011.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2011] המשרד להגנת הסביבה</ref>

<ref name="סביבה2011">[http://www.svivaaqm.net/APP_Files/דוחות%20שנתיים%20של%20איכות%20אוויר/nitur%20avir_tables_2011.pdf נתוני איכות אוויר לשנת 2011] המשרד להגנת הסביבה</ref>

* [http://www.epa.gov/pm/ חומר חלקיקי] באתר סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית.  

* [http://www.epa.gov/pm/ חומר חלקיקי] באתר סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית.  

* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013

* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013

* פרופ' יגאל אראל ואורי דיין, [http://www.ehf.org.il/node/177 אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (PM2.5) במצבים סינופטיים שונים בישראל], המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010

* פרופ' יגאל אראל ואורי דיין, [http://www.ehf.org.il/node/177 אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (PM_2.5) במצבים סינופטיים שונים בישראל], המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

* [http://data.worldbank.org/indicator/EN.ATM.PM10.MC.M3/countries/1W?display=default פליטת חלקיקי PM10 במדינות העולם] [[הבנק העולמי]]

* [http://data.worldbank.org/indicator/EN.ATM.PM10.MC.M3/countries/1W?display=default פליטת חלקיקי PM₁₀ במדינות העולם] [[הבנק העולמי]]

* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5618370,00.html בתי ספר נסגרו, טיסות הוסטו: "זיהום אוויר מסוכן" בהודו], Ynet, 03.11.2019 - כמות גבוהה מאוד של זיהום חלקיקי בעיר

* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5618370,00.html בתי ספר נסגרו, טיסות הוסטו: "זיהום אוויר מסוכן" בהודו], Ynet, 03.11.2019 - כמות גבוהה מאוד של זיהום חלקיקי בעיר