שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 47: שורה 47:  
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  
 
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  
   −
לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM2.5  
+
לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM<sub>2.5</sub>) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>
) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>
      
מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  
 
מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  

תפריט ניווט