שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 10: שורה 10:  
ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל-18.7%. דבר זה השתנה בעקבות המפולת בקבוצת [[אי.די.בי]] שהובילה לכך שמשפחת דנקנר איבדה את רוב כוחה ונכסיה.
 
ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל-18.7%. דבר זה השתנה בעקבות המפולת בקבוצת [[אי.די.בי]] שהובילה לכך שמשפחת דנקנר איבדה את רוב כוחה ונכסיה.
   −
ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל. העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים. הרשימה כללה את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.
+
ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל. העיתון פרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים. הרשימה כללה את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.
    
בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו-יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]
 
בנוסף כולל המוסף מספר אזכורים לפרשיות הון ושלטון מחו"ל כמו ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, סגן נשיא ארצות הברית דיק צ'ייני, ראש עיריית ניו-יורק בלומברג, תאילנד ועוד.[http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_998638]
שורה 40: שורה 40:  
=== קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה ===
 
=== קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה ===
 
* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסוימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  
 
* שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים הן חברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. חברות הלובי ובעלי הון יכולים לסייע לחבר כנסת או שר בקידום רפורמה מסוימת שממנה הוא מקבל תדמית טובה, בתמורה לקבלת חוקים אחרים, סיוע בתקציב וכו'.  
* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.
+
* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר), תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים ועוד.
 
* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליטיקאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסוימת או במחוז מסוים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחויב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסוים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.
 
* השפעת הפירמות על מצב המשק. [[תאגיד|תאגידים גדולים]] יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית. לפי [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לפוליטיקאים לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות. לדוגמה פוליטיקאי מעוניין להקים מפעל בעיר מסוימת או במחוז מסוים שיסייע לתדמית שלו, לראש עיר שהוא מחויב אליו או לסייע לקהל הבוחרים שלו כדי לחזק את התמיכה בו. הוא סוגר עסקה עם תאגיד מסוים להקמת מפעל (או למניעת סגירה שלו) ובתמורה מסייע לו בדרכים אחרות.
   שורה 57: שורה 57:     
== דוגמאות ==
 
== דוגמאות ==
=== סיוע לטייקונים ביציאה מהמיתון של 2009 ===
+
=== סיוע לטייקונים ביציאה מהמיתון של 2009 ===
 
העיתונאי גיא רולניק נותן דוגמאות לניסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009.
 
העיתונאי גיא רולניק נותן דוגמאות לניסיון של הבנקאים ושל משפחות עשירות אחרות לקבל סיוע ציבורי מצד המדינה כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי של 2009.
   שורה 81: שורה 81:  
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427442,00.html 19 משפחות שולטות ביותר משליש מהמשק]ynet 19.07.2007
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427442,00.html 19 משפחות שולטות ביותר משליש מהמשק]ynet 19.07.2007
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=884039 זינוק חד בריכוזיות במשק: חמש משפחות שולטות בהכנסות של 150 מיליארד שקל] אורה קורן, 19.07.2007 הארץ
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=884039 זינוק חד בריכוזיות במשק: חמש משפחות שולטות בהכנסות של 150 מיליארד שקל] אורה קורן, 19.07.2007 הארץ
* [http://world.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=yp&log=true המשפחות שמנהלות את ישראל] דה מארקר, 10.3.2008
+
* [http://world.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=yp&log=true המשפחות שמנהלות את ישראל] דה מארקר, 10.3.2008
 
* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/730/515.html מעטים יותר, עשירים יותר, חזקים יותר] נתונים על 19 המשפחות העשירות במשק, מעריב 7.5.2008
 
* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/730/515.html מעטים יותר, עשירים יותר, חזקים יותר] נתונים על 19 המשפחות העשירות במשק, מעריב 7.5.2008
 
* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.2009
 
* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.2009
שורה 92: שורה 92:  
* ערן אזרן, [https://www.themarker.com/markets/1.5747991 "20 המשפחות ששלטו במשק נחלשו. הטייקון הישראלי הוא לא מה שהיה"], דה מרקר, 21.1.2018
 
* ערן אזרן, [https://www.themarker.com/markets/1.5747991 "20 המשפחות ששלטו במשק נחלשו. הטייקון הישראלי הוא לא מה שהיה"], דה מרקר, 21.1.2018
 
* ערן אזרן, [https://www.themarker.com/markets/1.5748748 "משת"פ או בוגד מתוך הטייקונים הביא להקמת ועדת הריכוזיות; הזדעזעתי מהדברים שסיפר"], דה מרקר, 21.1.2018
 
* ערן אזרן, [https://www.themarker.com/markets/1.5748748 "משת"פ או בוגד מתוך הטייקונים הביא להקמת ועדת הריכוזיות; הזדעזעתי מהדברים שסיפר"], דה מרקר, 21.1.2018
* שירות כלכליסט, [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3757665,00.html אייל עופר בראש: אלה 21 הישראלים העשירים ביותר בעולם עפ"י פורבס], כלכליסט, 5.3.2019
+
* שירות כלכליסט, [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3757665,00.html אייל עופר בראש: אלה 21 הישראלים העשירים ביותר בעולם עפ"י פורבס], כלכליסט, 5.3.2019
 
* [[איתן אבריאל]], [https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.7346061 מועדון הכסף הגדול: 500 עשירי ישראל - הדירוג המלא], מגזין דה מרקר, דה מרקר, 10.6.2019
 
* [[איתן אבריאל]], [https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.7346061 מועדון הכסף הגדול: 500 עשירי ישראל - הדירוג המלא], מגזין דה מרקר, דה מרקר, 10.6.2019
 
* הדס מגן, שלומית לן, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001350897 משטראוס ועד ורטהיימר: איך מתמודדות המשפחות העשירות בישראל עם שאלת הירושה], גלובס, 27 בנובמבר 2020
 
* הדס מגן, שלומית לן, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001350897 משטראוס ועד ורטהיימר: איך מתמודדות המשפחות העשירות בישראל עם שאלת הירושה], גלובס, 27 בנובמבר 2020

תפריט ניווט