שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  18:31, 13 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 9: שורה 9:  
בצריכה של מזון זה נפוצה מאוד הצריכה של משקאות ממותקים, בעיקר של משקאות מוגזים. בחלק מהמדינות מערביות ייתכן ועליה זו מתמתנת עקב הגברת המודעות בחלק מהאוכלוסייה לנזקים בריאותיים של משקאות ממותקים ומוגזים.  
 
בצריכה של מזון זה נפוצה מאוד הצריכה של משקאות ממותקים, בעיקר של משקאות מוגזים. בחלק מהמדינות מערביות ייתכן ועליה זו מתמתנת עקב הגברת המודעות בחלק מהאוכלוסייה לנזקים בריאותיים של משקאות ממותקים ומוגזים.  
   −
יצרני מזון רבים מוסיפים כמות עודפת של [[סוכר]] ו[[מלח]] למוצרים שלהם מסיבות שונות - כדי לתרום לחיי מדף של [[בשר מעובד]], להסוות טעם לא מחמיא של הבשר ושל חומרי גלם אחרים, להגביר את התיאבון. סיבה מרכזית להוספת סוכר, מלח וכן תבלינים חריפים שונים היא כדי להגדיל את הצריכה של משקאות מוגזים ו/או ממותקים שעליהם יש רווחיות גדולה יותר בשל [[חיי מדף]] ארוכים וחומרי גלם זולים. מצד שני צריכת המשקאות הממותקים מקלה על צריכת המזון ורטבים חריפים, מתוקים ומלוחים ועל צריכת מזון שמנוני אלו הם [[מוצרים משלימים]].
+
יצרני מזון רבים מוסיפים כמות עודפת של [[סוכר]] ו[[מלח]] למוצרים שלהם מסיבות שונות - כדי לתרום לחיי מדף של [[בשר מעובד]], להסוות טעם לא מחמיא של הבשר ושל חומרי גלם אחרים, להגביר את התיאבון. סיבה מרכזית להוספת סוכר, מלח וכן תבלינים חריפים שונים היא כדי להגדיל את הצריכה של משקאות מוגזים ו/או ממותקים שעליהם יש רווחיות גדולה יותר בשל [[חיי מדף]] ארוכים וחומרי גלם זולים. מצד שני צריכת המשקאות הממותקים מקלה על צריכת המזון ורטבים חריפים, מתוקים ומלוחים ועל צריכת מזון שמנוני אלו הם [[מוצרים משלימים]].  
    
נוסף לסיבות אלה שמעודדות יצרני מזון מהיר ומסעדות להגדיל את הביקושים למשקאות ממותקים, גם אסטרטגיות השיווק של יצרני מזון מהיר ושל משקאות קלים וממותקים מחזקות זו את זו - הן בגלל שמדובר במוצרים משלימים והן בגלל היכולת של [[מותג]] אחד למשוך קונים לטובת צריכה של מותג אחר - לדוגמה פרסום של [[קוקה קולה]] ב[[מקדונלד'ס]] יכול לשפר את המכירות של שני הצדדים בגלל זיהוי והזדהות עם מוצר מוכר - אם מתחשק ללקוח קוקה קולה יש סיכוי גבוה יותר שיבחר לאכול במקדונלד'ס ולא במקום אחר שאינו מגיש קוקה קולה. מבחינות אלה גם המותגים עצמם יכולים להיות מוצרים משלימים וגם הפרסום שלהם הוא משלים.  
 
נוסף לסיבות אלה שמעודדות יצרני מזון מהיר ומסעדות להגדיל את הביקושים למשקאות ממותקים, גם אסטרטגיות השיווק של יצרני מזון מהיר ושל משקאות קלים וממותקים מחזקות זו את זו - הן בגלל שמדובר במוצרים משלימים והן בגלל היכולת של [[מותג]] אחד למשוך קונים לטובת צריכה של מותג אחר - לדוגמה פרסום של [[קוקה קולה]] ב[[מקדונלד'ס]] יכול לשפר את המכירות של שני הצדדים בגלל זיהוי והזדהות עם מוצר מוכר - אם מתחשק ללקוח קוקה קולה יש סיכוי גבוה יותר שיבחר לאכול במקדונלד'ס ולא במקום אחר שאינו מגיש קוקה קולה. מבחינות אלה גם המותגים עצמם יכולים להיות מוצרים משלימים וגם הפרסום שלהם הוא משלים.  
שורה 26: שורה 26:  
וועדת החינוך של הכנסת קיימה באוגוסט 2013 ישיבה בנושא מכירת משקאות ודברי מזון לא בריאים בבתי הספר. מנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה עולה, כי כיום כ-50% מהתלמידים רוכשים את ארוחותיהם בבתי הספר. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת בין עשרת המקומות הראשונים מהמדינות הסובלות מ[[השמנה]] ומקום ראשון ב[[אורח חיים יושבני|חוסר פעילות גופנית]] בקרב ילדים ובני נוער. בעשור האחרון אחוז המתגייסים השמנים לצה"ל הכפיל את עצמו. מסקרים שהוצגו בוועדה עולה כי 42% מהתלמידים שותים לפחות פחית משקה ממותק אחת ביום. לפי הטענה דבר זה מעלה את הסיכון לחלות ב[[סוכרת]] ב-22%. כמו כן כשליש מהתלמידים סובל מעודף משקל. [http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471]
 
וועדת החינוך של הכנסת קיימה באוגוסט 2013 ישיבה בנושא מכירת משקאות ודברי מזון לא בריאים בבתי הספר. מנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה עולה, כי כיום כ-50% מהתלמידים רוכשים את ארוחותיהם בבתי הספר. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת בין עשרת המקומות הראשונים מהמדינות הסובלות מ[[השמנה]] ומקום ראשון ב[[אורח חיים יושבני|חוסר פעילות גופנית]] בקרב ילדים ובני נוער. בעשור האחרון אחוז המתגייסים השמנים לצה"ל הכפיל את עצמו. מסקרים שהוצגו בוועדה עולה כי 42% מהתלמידים שותים לפחות פחית משקה ממותק אחת ביום. לפי הטענה דבר זה מעלה את הסיכון לחלות ב[[סוכרת]] ב-22%. כמו כן כשליש מהתלמידים סובל מעודף משקל. [http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471]
   −
לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  
+
לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  
    
לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  
 
לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  
   −
לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}
+
לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}
    
==השפעות בריאותיות של משקאות ממותקים==
 
==השפעות בריאותיות של משקאות ממותקים==
שורה 105: שורה 105:  
;ניסיונות קוקה קולה להשפיע על מודעות הציבור ביחס לתזונה:
 
;ניסיונות קוקה קולה להשפיע על מודעות הציבור ביחס לתזונה:
 
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה] שירות כלכליסט, 26.11.2015
 
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה] שירות כלכליסט, 26.11.2015
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674999,00.html בעקבות הסערה: תפורק העמותה למאבק בהשמנה שמומנה על ידי קוקה קולה] שירות כלכליסט, 2.12.2015
+
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674999,00.html בעקבות הסערה: תפורק העמותה למאבק בהשמנה שמומנה על ידי קוקה קולה] שירות כלכליסט, 2.12.2015
 
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2915811 מה קורה לגוף אחרי ששותים קולה - ומה יקרה ביום שבו יפסיקו לפחד ממנה] גיא רולניק, דה מרקר, 15.4.2016
 
* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2915811 מה קורה לגוף אחרי ששותים קולה - ומה יקרה ביום שבו יפסיקו לפחד ממנה] גיא רולניק, דה מרקר, 15.4.2016
  

תפריט ניווט