שינויים

עליית מפלס פני הים (הצגת מקור)

גרסה מ־18:31, 13 באפריל 2021

הוסרו 34 בתים , 18:31, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 2: שורה 2:

[[קובץ:6m Sea Level Rise.jpg|320px|ממוזער|הדמיה של עליית מפלס הים ב-6 מטרים - האזורים שיוצפו כתוצאה מכך מסומנים באדום (הדמיה זו מתבססת על כך שהעלייה תהיה אחידה, למרות שבפועל עליית גובה פני הים לא תהיה אחידה בכל העולם)]]

−

'''עליית מפלס פני הים''' היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]]. מאז תחילת [[המאה ה-20]] מפלס הים נמצא ב[[תהליך ארוך טווח|מגמת עלייה מתמדת]]. בין השנים [[1900]] עד 2016 עלה גובה פני הים ב-16 עד 21 ס"מ. {{הערה|שם=WCRP2018|{{cite journal|journal=Earth System Science Data|volume=10|issue=3|pages=1551–1590|year=2018|author=WCRP Global Sea Level Budget Group|doi=10.5194/essd-10-1551-2018|title=Global sea-level budget 1993–present|quote=This corresponds to a mean sea-level rise of about 7.5 cm over the whole altimetry period. More importantly, the GMSL curve shows a net acceleration, estimated to be at 0.08mm/yr<sup>2</sup>.}}}} קצב עליית מי הים מאיץ עם השנים,{{הערה|[http://ar5-syr.ipcc.ch/topic_summary.php]}} והוא נובע בעיקר מ[[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים]] באנטרקטיקה, בגרינלנד ובהרים. יש חשש שעליה זו תגרום למאות מיליוני [[פליטי סביבה]] עד שנת 2050 בגלל הצפה של ערים וישובים שנמצאים סמוך לחופים ולנהרות.[https://www.cbsnews.com/video/major-cities-around-the-world-could-be-underwater-by-2050-report-shows/] כמו כן הדבר עלול להחריף הצפות עקב סופות, לגרום [[המלחת מי תהום]] ולהצפת שטחים חקלאיים.

+

'''עליית מפלס פני הים''' היא אחת [[השפעות ההתחממות העולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]]. מאז תחילת [[המאה ה-20]] מפלס הים נמצא ב[[תהליך ארוך טווח|מגמת עלייה מתמדת]]. בין השנים [[1900]] עד 2016 עלה גובה פני הים ב-16 עד 21 ס"מ. {{הערה|שם=WCRP2018|{{cite journal|journal=Earth System Science Data|volume=10|issue=3|pages=1551–1590|year=2018|author=WCRP Global Sea Level Budget Group|doi=10.5194/essd-10-1551-2018|title=Global sea-level budget 1993–present|quote=This corresponds to a mean sea-level rise of about 7.5 cm over the whole altimetry period. More importantly, the GMSL curve shows a net acceleration, estimated to be at 0.08mm/yr<sup>2</sup>.}}}} קצב עליית מי הים מאיץ עם השנים,{{הערה|[http://ar5-syr.ipcc.ch/topic_summary.php]}} והוא נובע בעיקר מ[[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים]] באנטרקטיקה, בגרינלנד ובהרים. יש חשש שעליה זו תגרום למאות מיליוני [[פליטי סביבה]] עד שנת 2050 בגלל הצפה של ערים וישובים שנמצאים סמוך לחופים ולנהרות.[https://www.cbsnews.com/video/major-cities-around-the-world-could-be-underwater-by-2050-report-shows/] כמו כן הדבר עלול להחריף הצפות עקב סופות, לגרום [[המלחת מי תהום]] ולהצפת שטחים חקלאיים.

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 באוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} העלייה משפיעה לא רק על קו החוף, אלא גם על איזורי דלתא, ביצות, נהרות ואיזורים בקרבתם. ערים רבות בעולם בנויות ליד חופי ים ונהרות. עלייה של כמה סניטמיטרים נשמעת דבר לא משמעותי אבל פירושה שקו החוף או הנהר עלול להשתנות בכמה מטרים ולפעמים בכמה קילומטרים.

שורה 25: שורה 25:

הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ביוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 במאי 2018, The Guardian}}. לפי מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", בשנים 2012 - 2017 הקצב עלה ל-241.14 מיליארד טון בשנה והמסה זו בלבד תרמה 0.6 מילימטר בשנה לעליית פני הים{{הערה|The IMBE team [https://www.nature.com/articles/s41586-018-0179-y Mass balance of the Antarctic Ice Sheet from 1992 to 2017]13 ליוני 2018 , Nature}}.

−

ב-2017 התפרסם מחקר לפיו כאשר הטמפרטורה עולה גדל מספרן של אצות על הקרח. הדבר גורם לקרח להיהפך לכהה יותר ולהחזיר פחות אור. לכן יותר אור נהפך לחום והקרח מתחמם במהירות גדולה יותר. זה אומר ששינויי האקלים יכולים לגרום לקרח להינמס במהירות גדולה יותר ממה שציפו{{הערה|Marek Stibal Jason E. Box Karen A. Cameron Peter L. Langen Marian L. Yallop Ruth H. Mottram Alia L. Khan Noah P. Molotch Nathan A. M. Chrismas Filippo Calì Quaglia Daniel Remias C. J. P. Paul Smeets Michiel R. van den Broeke Jonathan C. Ryan Alun Hubbard Martyn Tranter Dirk van As Andreas P. Ahlstrøm [https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2017GL075958 Algae Drive Enhanced Darkening of Bare Ice on the Greenland Ice Sheet] 6.11.2017, American Geophysical Union}}.

+

ב-2017 התפרסם מחקר לפיו כאשר הטמפרטורה עולה גדל מספרן של אצות על הקרח. הדבר גורם לקרח להיהפך לכהה יותר ולהחזיר פחות אור. לכן יותר אור נהפך לחום והקרח מתחמם במהירות גדולה יותר. זה אומר ששינויי האקלים יכולים לגרום לקרח להינמס במהירות גדולה יותר ממה שציפו{{הערה|Marek Stibal Jason E. Box Karen A. Cameron Peter L. Langen Marian L. Yallop Ruth H. Mottram Alia L. Khan Noah P. Molotch Nathan A. M. Chrismas Filippo Calì Quaglia Daniel Remias C. J. P. Paul Smeets Michiel R. van den Broeke Jonathan C. Ryan Alun Hubbard Martyn Tranter Dirk van As Andreas P. Ahlstrøm [https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/2017GL075958 Algae Drive Enhanced Darkening of Bare Ice on the Greenland Ice Sheet] 6.11.2017, American Geophysical Union}}.

ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר בכ-80% . המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ-2003, ייתכן והדבר קשור ל[[השפעת שינויי האקלים על זרמי הסילון|שינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח]]{{הערה| Umair Irfan [https://www.vox.com/energy-and-environment/2017/12/14/16772722/greenland-ice-sheet-melting-sea-level-rise Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster.] 14.12.2017, VOX}}.

שורה 31: שורה 31:

ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח. רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעייתיים ביותר כי הוא יכול להינמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים בכ-60 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2.4 מטר{{הערה| Julia Conley [https://www.ecowatch.com/cavity-glacier-2627644363.html City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice]31 לינואר 2019 Ecowatch}}.

−

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם ל[[שיבוש זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ביוני 2019, Washington Post}}.

+

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם ל[[שיבוש זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ביוני 2019, Washington Post}}.

;סיבות משניות לעליית מפלס פני הים הן:

שורה 62: שורה 62:

==השפעות של עליית מפלס פני הים==

−

כאשר בוחנים את השפעות עליית פני הים ממבט ראשון קשה להבין למה בעצם זה כל כך משפיע: המים עלו ב-25 סנטימטר - אם אדם מבוגר יעמוד בבריכה שמכוסה במים בגובה כזה הם יגיעו לו איפה שהוא בין הקרסוליים לברכיים. הים עולה ב-4.6 מילימטר בשנה - כגודל של נמלה ממוצעת. איך יש לזה השפעה חזקה כל כך? מדעני האקלים מסבירים שהאוקיינוס העולמי הוא גדול ולכן גם ההשפעות אפילו של עלייה כזאת הן גדולות. ההשפעות העיקריות הן אלה:

+

כאשר בוחנים את השפעות עליית פני הים ממבט ראשון קשה להבין למה בעצם זה כל כך משפיע: המים עלו ב-25 סנטימטר - אם אדם מבוגר יעמוד בבריכה שמכוסה במים בגובה כזה הם יגיעו לו איפה שהוא בין הקרסוליים לברכיים. הים עולה ב-4.6 מילימטר בשנה - כגודל של נמלה ממוצעת. איך יש לזה השפעה חזקה כל כך? מדעני האקלים מסבירים שהאוקיינוס העולמי הוא גדול ולכן גם ההשפעות אפילו של עלייה כזאת הן גדולות. ההשפעות העיקריות הן אלה:

1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פירושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.

שורה 70: שורה 70:

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

−

4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלתות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פני הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1.5 קילומטר. בדלתות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות הרבה יותר, לדוגמה, בדלתת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלתת הנילוס בצפון מצרים.

+

4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלתות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פני הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1.5 קילומטר. בדלתות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות הרבה יותר, לדוגמה, בדלתת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלתת הנילוס בצפון מצרים.

5. עליית מפלס הים גורמת [[המלחת מי תהום|להמלחת מי תהום]] מה שפוגע במקורות המים.

===הצפת ערים וישובים בקרבת ימים ונהרות===

−

ערים רבות נמצאות ליד הים או ליד נהרות. הסיבות לכך הן שערים רבות הוקמו בנתיבי סחר שפירושו נמלי ים. הדבר כולל ערים כמו ניו יורק, לונדון, טוקיו, פאריס, תל אביב, אלכסנדריה, ועוד מאות ערים בעולם. בעוד שבחלק מהמקרים קל לעיר להתגונן מול עליה של פני הים, בחלק מהמקרים עלייה של פני הים פירושה שינוי באפיקי נהרות והצפת שטחים נרחבים. כבר היום התרחשו מקרים של הצפות ישובים שונים ברחבי העולם - אם בצורה זמנית או בצורה קבועה - ראו פירוט בהמשך לפי מדינות.

+

ערים רבות נמצאות ליד הים או ליד נהרות. הסיבות לכך הן שערים רבות הוקמו בנתיבי סחר שפירושו נמלי ים. הדבר כולל ערים כמו ניו יורק, לונדון, טוקיו, פאריס, תל אביב, אלכסנדריה, ועוד מאות ערים בעולם. בעוד שבחלק מהמקרים קל לעיר להתגונן מול עליה של פני הים, בחלק מהמקרים עלייה של פני הים פירושה שינוי באפיקי נהרות והצפת שטחים נרחבים. כבר היום התרחשו מקרים של הצפות ישובים שונים ברחבי העולם - אם בצורה זמנית או בצורה קבועה - ראו פירוט בהמשך לפי מדינות.

אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-[[IPCC]] עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה ה-21. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].

שורה 94: שורה 94:

== השפעת עליית מפלס מי הים על מדינות שונות ==

−

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל ל[[מדינות העניות]]. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: '''סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה'''{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

+

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל ל[[מדינות העניות]]. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: '''סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה'''{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

=== עליית מפלס הים בארצות הברית ===

−

'''אחד האזורים הנפגעים קשות מעליית מפלס הים הוא החוף המזרחי והדרומי של [[ארצות הברית]]. בשנים האחרונות בגלל האטת זרם הגולף מה שכנראה גם [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|קשור לשינויי אקלים]], קצב עליית פני הים בחוף המזרחי של ארצות הברית הגיע ל-2.5 סנטימטר בשנה בעוד שהממוצע העולמי הוא רק 4.6 מילימטר. כתוצאה מכך קו החוף זז במהירות של עד 3 מטר בשנה.''' אם זה חוף חולי המים מכסים אותו ואם זה מצוק הוא מתמוטט. בארצות הברית כ-40% מהאוכלוסייה גרה באיזורי החוף וחלק גדול מה-40% גר ממש בקרבת החוף ולכן מושפע כבר עכשיו. ב[[ארצות הברית]] כמו במדינות רבות אחרות עד עכשיו, בית על החוף עלה יותר כסף מאשר בית לא על החוף, לכן האנשים שגרים באזורים האלה עשירים יותר. בעלי הנדל"ן משקיעים סכומים ענקיים בניסיונות לעצור את התהליך אבל זה לא מצליח. ערך הנדל"ן יורד: בין השנים 2005-2017 8 מדינות השוכנות ליד חוף הים בארצות הברית אבדו כ-14.1 מיליארד דולר בערך נדל"ן בגלל עליית פני הים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sea-level-rise-home-values-2598716861.html Sea Level Rise Has Already Cost 8 East Coast States More Than $14 Billion in Home Values] 24 באוגוסט 2018, Ecowatch}} בית ממוצע אשר מצוי בסכנת הצפה מאבד כ-7,000-8,000 דולר בעלות לשנה{{הערה|FloodiQ [https://floodiq.com/impact-to-home-value How Does Flooding Impact Home Value?] 2018 FloodiQ.com}}. המדענים מייעצים לתושבים לעזוב את הבתים ולעבור לגור במקום רחוק יותר מהחוף{{הערה| ABBIE BENNETT [https://www.newsobserver.com/news/local/article217026850.html NC beach homes and coast are ‘doomed’ and residents need to get out, scientist says] 20 באוגוסט 2018, The News Observer}} לדוגמה בית אחד בעיירה Rockaway Beach עם 6 חדרים, נבנה במרחק של 9 מטר מהחוף, בשנת 2009, בעלות של יותר ממיליון דולר. היום הוא נמצא במרחק 1.8 מטר מקצה הדיונה והרשויות מעריכות שהוא יקרוס לים עד סוף השנה (2018).{{הערה|1=Troy McMullen [https://www.washingtonpost.com/realestate/once-prized-and-profitable-beachfront-real-estate-can-now-be-a-losing-proposition/2018/08/07/9757b248-7efd-11e8-b660-4d0f9f0351f1_story.html?noredirect=on&utm_term=.782249434bae Once prized and profitable, beachfront real estate can now be a losing proposition] 9 באוגוסט 2018, The Washington post}}

+

'''אחד האזורים הנפגעים קשות מעליית מפלס הים הוא החוף המזרחי והדרומי של [[ארצות הברית]]. בשנים האחרונות בגלל האטת זרם הגולף מה שכנראה גם [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|קשור לשינויי אקלים]], קצב עליית פני הים בחוף המזרחי של ארצות הברית הגיע ל-2.5 סנטימטר בשנה בעוד שהממוצע העולמי הוא רק 4.6 מילימטר. כתוצאה מכך קו החוף זז במהירות של עד 3 מטר בשנה.''' אם זה חוף חולי המים מכסים אותו ואם זה מצוק הוא מתמוטט. בארצות הברית כ-40% מהאוכלוסייה גרה באיזורי החוף וחלק גדול מה-40% גר ממש בקרבת החוף ולכן מושפע כבר עכשיו. ב[[ארצות הברית]] כמו במדינות רבות אחרות עד עכשיו, בית על החוף עלה יותר כסף מאשר בית לא על החוף, לכן האנשים שגרים באזורים האלה עשירים יותר. בעלי הנדל"ן משקיעים סכומים ענקיים בניסיונות לעצור את התהליך אבל זה לא מצליח. ערך הנדל"ן יורד: בין השנים 2005-2017 8 מדינות השוכנות ליד חוף הים בארצות הברית אבדו כ-14.1 מיליארד דולר בערך נדל"ן בגלל עליית פני הים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sea-level-rise-home-values-2598716861.html Sea Level Rise Has Already Cost 8 East Coast States More Than $14 Billion in Home Values] 24 באוגוסט 2018, Ecowatch}} בית ממוצע אשר מצוי בסכנת הצפה מאבד כ-7,000-8,000 דולר בעלות לשנה{{הערה|FloodiQ [https://floodiq.com/impact-to-home-value How Does Flooding Impact Home Value?] 2018 FloodiQ.com}}. המדענים מייעצים לתושבים לעזוב את הבתים ולעבור לגור במקום רחוק יותר מהחוף{{הערה| ABBIE BENNETT [https://www.newsobserver.com/news/local/article217026850.html NC beach homes and coast are ‘doomed’ and residents need to get out, scientist says] 20 באוגוסט 2018, The News Observer}} לדוגמה בית אחד בעיירה Rockaway Beach עם 6 חדרים, נבנה במרחק של 9 מטר מהחוף, בשנת 2009, בעלות של יותר ממיליון דולר. היום הוא נמצא במרחק 1.8 מטר מקצה הדיונה והרשויות מעריכות שהוא יקרוס לים עד סוף השנה (2018).{{הערה|1=Troy McMullen [https://www.washingtonpost.com/realestate/once-prized-and-profitable-beachfront-real-estate-can-now-be-a-losing-proposition/2018/08/07/9757b248-7efd-11e8-b660-4d0f9f0351f1_story.html?noredirect=on&utm_term=.782249434bae Once prized and profitable, beachfront real estate can now be a losing proposition] 9 באוגוסט 2018, The Washington post}}

[[תמונה:Sea-level-figure2-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ 2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית]]

−

'''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ-4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,

+

'''לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ-4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה'''. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים {{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,

Caused by Global

Warming, Has

שורה 118: שורה 118:

נכון ל-2017 אנשים בארצות הברית כבר החלו לעזוב את בתיהם בגלל עליית פני הים ולהפוך עקב כך [[פליטים סביבתיים|לפליטים סביבתיים]]. עלות הנדל"ן באזורים המוצפים החלה לרדת. כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו. האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010-2015 חלקית בגלל ההצפות. דבר דומה קורה בכפר האסקימואי נאוטוק. לפי מחקר שערכה סוכנות למכירות, בשנים 2011-2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים יותר בגלל הוריקנים גדלו בקצב איטי ב-25% מהמכירות באזורים לא מוצפים בגלל סופות אלה. בדרך כלל עליית מפלס פני הים מגבירה את הרגישות להצפות האלה והאזורים המוצפים יותר הם האזורים בהם עליית מפלס פני הים מורגשת יותר. יש אנשים שעוזבים את האזורים המוצפים ויש אנשים ואף רשויות מקומיות אשר דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.

−

בדרום מערב פלורידה נכון ל-2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל-240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב-2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב-7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] אז רק 4 מיליון. {{הערה|Saving the West [http://www.savingthewest.org/blog/climate-change-fueled-displacement-begun/ Climate Change-Fueled Displacement Has Begun] 13.06.2017}}{{הערה| Kristina A. Dahl , Erika Spanger-Siegfried, Astrid Caldas, Shana Udvardy [https://www.elementascience.org/articles/10.1525/elementa.234/ Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise] 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene}}{{הערה| IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate

+

בדרום מערב פלורידה נכון ל-2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל-240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב-2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב-7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] אז רק 4 מיליון. {{הערה|Saving the West [http://www.savingthewest.org/blog/climate-change-fueled-displacement-begun/ Climate Change-Fueled Displacement Has Begun] 13.06.2017}}{{הערה| Kristina A. Dahl , Erika Spanger-Siegfried, Astrid Caldas, Shana Udvardy [https://www.elementascience.org/articles/10.1525/elementa.234/ Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise] 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene}}{{הערה| IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate

Change Could Swamp

−

Coastal Real Estate] 24.11.2016, New York Times}}. כמות [[פליטים סביבתיים|פליטי האקלים]] האלה באיזור מיאמי היא כהגדולה שהיא החלה להשפיע על מחירי הדירות באזורים הגבוהים יותר - הם החלו לעלות. האנשים שגרים בדירות באזור זה בדרך כלל עניים יותר והם נתקלים בלחץ לעזוב את הדירה לטובת התושבים העשירים יותר שבורחים מהאזורים הנמוכים{{הערה|onEarth [https://www.ecowatch.com/climate-gentrification-2631305311.html Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out] 11למרץ 2019, Ecowatch}}.

+

Coastal Real Estate] 24.11.2016, New York Times}}. כמות [[פליטים סביבתיים|פליטי האקלים]] האלה באיזור מיאמי היא כהגדולה שהיא החלה להשפיע על מחירי הדירות באזורים הגבוהים יותר - הם החלו לעלות. האנשים שגרים בדירות באזור זה בדרך כלל עניים יותר והם נתקלים בלחץ לעזוב את הדירה לטובת התושבים העשירים יותר שבורחים מהאזורים הנמוכים{{הערה|onEarth [https://www.ecowatch.com/climate-gentrification-2631305311.html Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out] 11למרץ 2019, Ecowatch}}.

ב 2017 2 רשויות מקומיות תבעו 37 חברות נפט וגז בגלל הנזקים מעליית פני הים{{הערה| RICHARD HALSTEAD [http://www.mercurynews.com/2017/07/17/two-bay-area-counties-file-complaint-against-oil-companies-over-sea-rise/ 15

שורה 135: שורה 135:

יש לציין, שכאשר החוף זז 3 מטר בשנה, באופן כללי אי אפשר לבנות בית או מלון על החוף גם לאיש עשיר מאוד. זאת כי הנדל"ן מתוכנן לשימוש רב שנתי: אם רוצים לבנות בית שיעמוד 50 שנה, יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 150 מטרים מהחוף. אם ירצו לבנות מלון של 5 כוכבים שיעמוד לפחות 30 שנה יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 90 מטר מהחוף.

−

נכון לשנת 2018, בית הסובל מהצפות עקב עליית פני הים בארצות הברית עולה ב-7% פחות מאשר בית שלא וההבדל הזה גדל במשך הזמן. באזורים בהם התושבים יותר מודאגים בגלל שינויי אקלים כמו מסצ'וסטס ההבדל הוא 9-10%{{הערה|1=Asaf Bernstein Matthew Gustafson Ryan Lewis [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3073842 Disaster on the Horizon: The Price Effect of Sea Level Rise] 26 ביולי 2018, Elsevier}}.

+

נכון לשנת 2018, בית הסובל מהצפות עקב עליית פני הים בארצות הברית עולה ב-7% פחות מאשר בית שלא וההבדל הזה גדל במשך הזמן. באזורים בהם התושבים יותר מודאגים בגלל שינויי אקלים כמו מסצ'וסטס ההבדל הוא 9-10%{{הערה|1=Asaf Bernstein Matthew Gustafson Ryan Lewis [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3073842 Disaster on the Horizon: The Price Effect of Sea Level Rise] 26 ביולי 2018, Elsevier}}.

=== עליית מפלס פני הים בהודו ===

שורה 143: שורה 143:

Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/]]

−

נכון להיום, בנגלדש היא המדינה שנפגעת בצורה הקשה בעולם מעליית מפלס מי הים. בכל שנה, עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית {{הערה| Rafiqul Islam [https://www.reuters.com/article/us-bangladesh-clmate-land/to-help-climate-migrants-bangladesh-takes-back-land-from-the-sea-idUSKCN0R90U220150909 To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea] Reuters 09.09.2015}}{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. נכון ל-2013 [[המלחת הקרקע]] על ידי הים העולה השפיעה על 20 מיליון בני אדם בבנגלדש. לפי [[הבנק העולמי]], עליית מפלס פני הים של 65 סנטימטר צפויה להוביל להעלמות של 40% [[קרקע|מהקרקע הפורייה]] באזורים הדרומיים של בנגלדש {{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2013/06/19/warming-climate-to-hit-bangladesh-hard-with-sea-level-rise-more-floods-and-cyclones-world-bank-report-says Warming Climate to Hit Bangladesh Hard with Sea Level Rise, More Floods and Cyclones, World Bank Report Says] 19.06.2013}}.

+

נכון להיום, בנגלדש היא המדינה שנפגעת בצורה הקשה בעולם מעליית מפלס מי הים. בכל שנה, עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית {{הערה| Rafiqul Islam [https://www.reuters.com/article/us-bangladesh-clmate-land/to-help-climate-migrants-bangladesh-takes-back-land-from-the-sea-idUSKCN0R90U220150909 To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea] Reuters 09.09.2015}}{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. נכון ל-2013 [[המלחת הקרקע]] על ידי הים העולה השפיעה על 20 מיליון בני אדם בבנגלדש. לפי [[הבנק העולמי]], עליית מפלס פני הים של 65 סנטימטר צפויה להוביל להעלמות של 40% [[קרקע|מהקרקע הפורייה]] באזורים הדרומיים של בנגלדש {{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2013/06/19/warming-climate-to-hit-bangladesh-hard-with-sea-level-rise-more-floods-and-cyclones-world-bank-report-says Warming Climate to Hit Bangladesh Hard with Sea Level Rise, More Floods and Cyclones, World Bank Report Says] 19.06.2013}}.

=== עליית מפלס הים בסין ===

שורה 159: שורה 159:

=== עליית מפלס הים באיים קטנים באוקיינוסים ===

ישנם איים רבים באוקיינוסים, לפעמים עם אוכלוסייה די גדולה, שבשבילם עליית פני הים היא ההשפעה החשובה ביותר כי היא יכולה לגרום להעלמות האיים. זאת כל האיים או חלק מהם נמצאים בגובה של פחות מ-1 - 2 מטר ממעל פני הים. עם זאת לאיים האלה יש יתרון: בדרך כלל אין בהם תעשיית נפט פחם וגז ולכן אין אף אחד שמונע או מעקב פעילות להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים ברמה הלאומית והבינלאומית. לכן איים אלה פתחו תכניות יחסית אפקטיביות למאבק בשינויי אקלים ופועלות בכל המרץ האפשרי בכל המישורים. האיים הם:

−

'''ניו זילנד''', '''פפואה גינאה החדשה''', '''קיריבאס''', '''טובאלו''', '''ואנואטו''', '''איי קוק''', '''סמואה''', '''איי שלמה''', '''פיג'י''', '''טימור''', '''איי מארשל''', '''פלאו''', '''[[נאורו]]''', '''טונגה'''.

+

'''ניו זילנד''', '''פפואה גינאה החדשה''', '''קיריבאס''', '''טובאלו''', '''ואנואטו''', '''איי קוק''', '''סמואה''', '''איי שלמה''', '''פיג'י''', '''טימור''', '''איי מארשל''', '''פלאו''', '''[[נאורו]]''', '''טונגה'''.

בואנואטו התקבלה תכנית למאבק בשינויי אקלים הכוללת בין היתר פתרונות הקשורים בשיפור המאפיינים החברתיים שלה ותוך שיתוף הציבור{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter5.pdf Chapter 5: Sustainable Development, Poverty Eradication

שורה 167: שורה 167:

== עליית פני הים בעתיד ==

−

יש תחזיות שונות בשאלה כמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בעתיד הקרוב עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי [https://en.wikipedia.org/wiki/National_Research_Council_(United_States) מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית] אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי [https://en.wikipedia.org/wiki/National_Climate_Assessment דוח האקלים הלאומי של ארה"ב ] תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי [[ג'יימס האנסן]] (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Sea_level_rise#Projections Sea Level Rise] ויקיפדיה}}.

+

יש תחזיות שונות בשאלה כמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בעתיד הקרוב עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי [https://en.wikipedia.org/wiki/National_Research_Council_(United_States) מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית] אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי [https://en.wikipedia.org/wiki/National_Climate_Assessment דוח האקלים הלאומי של ארה"ב ] תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי [[ג'יימס האנסן]] (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Sea_level_rise#Projections Sea Level Rise] ויקיפדיה}}.

−

מחקר מקיף שנערך על ידי מספר מדענים בדק מה יהיו ההשלכות של העלייה בטמפרטורה ב-1.5 מעלה, 2 מעלות, 3 מעלות ו-4 מעלות, על עליית פני הים ודרכו על האוכלוסייה העולמית. הם אמרו שלהעריך כמה מהר זה יקרה יותר מסובך ויש נתונים סותרים בנושא. התוצאות הן:

+

מחקר מקיף שנערך על ידי מספר מדענים בדק מה יהיו ההשלכות של העלייה בטמפרטורה ב-1.5 מעלה, 2 מעלות, 3 מעלות ו-4 מעלות, על עליית פני הים ודרכו על האוכלוסייה העולמית. הם אמרו שלהעריך כמה מהר זה יקרה יותר מסובך ויש נתונים סותרים בנושא. התוצאות הן:

{| class="wikitable"

שורה 208: שורה 208:

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב מואץ, החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב-5.9 סנטימטר {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}}

−

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.{{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}}

+

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.{{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}}

בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}}

−

רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.{{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}}

+

רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.{{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}}

== מאבק בעליית מפלס פני הים ==

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

עליית מפלס פני הים (הצגת מקור)

גרסה מ־18:31, 13 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש