שינויים

'''עירוב שימושי-קרקע''' (באנגלית: '''Mixed-use development''') או '''ערבוב שימושים''' הוא סוג של [[תכנון עירוני]] שבו מאפשרים מספר שימושים (כגון דיור או מסחר) בבניין, בקבוצת בניינים או באזור מסוים. בתכנון אזורי ערים, הכוונה היא לשילוב שימושים כמו מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים, חינוך, רשויות, מוסדות תרבות, נופש, פנאי ושירותים אחרים, גינות ועוד, באותו האזור.  

'''עירוב שימושי-קרקע''' (באנגלית: '''Mixed-use development''') או '''ערבוב שימושים''' הוא סוג של [[תכנון עירוני]] שבו מאפשרים מספר שימושים (כגון דיור או מסחר) בבניין, בקבוצת בניינים או באזור מסוים. בתכנון אזורי ערים, הכוונה היא לשילוב שימושים כמו מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים, חינוך, רשויות, מוסדות תרבות, נופש, פנאי ושירותים אחרים, גינות ועוד, באותו האזור.  

תפישה זו עומדת בניגוד ל'''הפרדת שימושי קרקע''' - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים וב[[פרבור|פרברים]]), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו', כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]].  

תפישה זו עומדת בניגוד ל'''הפרדת שימושי קרקע''' - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים וב[[פרבור|פרברים]]), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו', כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]].  

המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב-שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של [[עירוניות מתחדשת]] וכחלק מ[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]].  

המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב-שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של [[עירוניות מתחדשת]] וכחלק מ[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]].  

מבחינת [[תחבורה]] עירוב שימושים מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות [[תחבורה פעילה]] - [[הולכי רגל|הליכה]] או [[תחבורת אופניים]]. דוגמה למידת ההשפעה של היבט זה קיים בערים רבות באירופה.  

מבחינת [[תחבורה]] עירוב שימושים מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות [[תחבורה פעילה]] - [[הולכי רגל|הליכה]] או [[תחבורת אופניים]]. דוגמה למידת ההשפעה של היבט זה קיים בערים רבות באירופה.  

מספר היבטים בערים אירופאיות כמו [[בנייה מרקמית]] צפופה, בלוק עירוני קצר, מיעוט מקומות [[חנייה]] יחד עם עירוב שימושי קרקע מקלים על הגעה ליעדים שונים בהליכה ברגל ומקשים על שימוש במכוניות. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] בעיר פריז, שבה מתגוררים 2.2 מיליון תושבים. נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה, 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport- La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}}   השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה מתאפשר תודות לצפיפות עירונית גבוהה יחסית של 20 תושבים לדונם (לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) המסתייעים ב[[בנייה מרקמית]], בלוקים קצרים, שמקלים על גמישות בהליכה והגעה ליעד ללא עיקופים וחסימות ועירוב שימושי קרקע. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}} היבטים דומים קיימים גם בערים נוספות באירופה ובאסיה כמו [[ברצלונה]], [[קופנהגן]], [[טוקיו]], [[ברלין]] ו[[עיר|ערים]] רבות נוספות. לעומת זאת בערים רבות בארצות הברית אחוז התחבורה הפעילה נע בין 4%ל-1%. {{הערה|ראו [[נתונים על תחבורה פעילה בערים בעולם]]}}

מספר היבטים בערים אירופאיות כמו [[בנייה מרקמית]] צפופה, בלוק עירוני קצר, מיעוט מקומות [[חנייה]] יחד עם עירוב שימושי קרקע מקלים על הגעה ליעדים שונים בהליכה ברגל ומקשים על שימוש במכוניות. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] בעיר פריז, שבה מתגוררים 2.2 מיליון תושבים. נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה, 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport- La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}} השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה מתאפשר תודות לצפיפות עירונית גבוהה יחסית של 20 תושבים לדונם (לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) המסתייעים ב[[בנייה מרקמית]], בלוקים קצרים, שמקלים על גמישות בהליכה והגעה ליעד ללא עיקופים וחסימות ועירוב שימושי קרקע. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}} היבטים דומים קיימים גם בערים נוספות באירופה ובאסיה כמו [[ברצלונה]], [[קופנהגן]], [[טוקיו]], [[ברלין]] ו[[עיר|ערים]] רבות נוספות. לעומת זאת בערים רבות בארצות הברית אחוז התחבורה הפעילה נע בין 4%ל-1%. {{הערה|ראו [[נתונים על תחבורה פעילה בערים בעולם]]}}

תחבורה פעילה ובנייה בדפוסים אלה של [[עירוניות מתחדשת]], משפרים מאוד גם את היעילות של [[תחבורה ציבורית]]. יחד גורמים אלה מאפשרים להוריד את השימוש ב[[מכוניות פרטיות]]. בערים רבות באירופה, השימוש במכוניות הוא פחות מ-40% מסך פיצול הנסיעות, ובמקומות כמו טוקיו או פריז שיעור השימוש במכונית עומד על כ-10%. היבטים אלה מקטינים [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]], בעיות של [[אורח חיים יושבני]], [[רעש]], [[מתח נפשי]] עודף ועוד. בנוסף יש הורדה ב[[עומסי תנועה]], והקטנה של מגמות של [[פרבור]].  

תחבורה פעילה ובנייה בדפוסים אלה של [[עירוניות מתחדשת]], משפרים מאוד גם את היעילות של [[תחבורה ציבורית]]. יחד גורמים אלה מאפשרים להוריד את השימוש ב[[מכוניות פרטיות]]. בערים רבות באירופה, השימוש במכוניות הוא פחות מ-40% מסך פיצול הנסיעות, ובמקומות כמו טוקיו או פריז שיעור השימוש במכונית עומד על כ-10%. היבטים אלה מקטינים [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], להקטין בעיות של [[תאונות דרכים]], בעיות של [[אורח חיים יושבני]], [[רעש]], [[מתח נפשי]] עודף ועוד. בנוסף יש הורדה ב[[עומסי תנועה]], והקטנה של מגמות של [[פרבור]].  

הקטנת השימוש ברכב הפרטי גוררת גם הקטנת המנגנון של [[ביקוש מושרה]], הקצאת פחות מקום ל[[חנייה]] דבר שמפנה שטח עירוני לשימושים אחרים כמו דיור, תחבורה, מסחר או גינות, ומוזיל את עלויות הדיור.  

הקטנת השימוש ברכב הפרטי גוררת גם הקטנת המנגנון של [[ביקוש מושרה]], הקצאת פחות מקום ל[[חנייה]] דבר שמפנה שטח עירוני לשימושים אחרים כמו דיור, תחבורה, מסחר או גינות, ומוזיל את עלויות הדיור.  

[[קובץ:Udemansstraat Pieter-Nieuwlandstraat Utrecht Nederland.jpg|ממוזער|350px|עירוב שימושי קרקע ברחוב שקט בעיר [[אוטרכט]] ב[[הולנד]] - שילוב חנות בחזית הקומה הראשונה בבית מגורים. רחובות מרכזיים רבים בערי הולנד מכילים עירוב שימושים של חזיתות חנויות בבניינים משותפים רבי קומות, אבל עירוב כזה קיים גם ברחובות פחות מרכזיים בבתים פרטיים.]]

[[קובץ:Udemansstraat Pieter-Nieuwlandstraat Utrecht Nederland.jpg|ממוזער|350px|עירוב שימושי קרקע ברחוב שקט בעיר [[אוטרכט]] ב[[הולנד]] - שילוב חנות בחזית הקומה הראשונה בבית מגורים. רחובות מרכזיים רבים בערי הולנד מכילים עירוב שימושים של חזיתות חנויות בבניינים משותפים רבי קומות, אבל עירוב כזה קיים גם ברחובות פחות מרכזיים בבתים פרטיים.]]

בערים אירופאיות רבות קיים עירוב שימושים אינטנסיבי במרכזי הערים במסגרת [[בניה מרקמית]]. בבניה כזו אין חצר קדמית בין חזית הבית לרחוב. החצרות ממוקמות פעמים רבות בצד האחורי של הבניין או בתוך בלוק עירוני, או שיש גנים ציבוריים. במרכזי ערים רבות באירופה (לדוגמה ב[[הולנד]]) חזיתות של בתים פונות לרחוב ובהן ממוקמים משרדים וחנויות הצופים אל הרחוב. בניה מרקמית כזו היא חסכונית בהרבה בשטח ומאפשרת מגורים צפופים יותר, דבר שמקל על שימוש ב[[אופניים]], תחבורה ציבורית והליכה ברגל.

בערים אירופאיות רבות קיים עירוב שימושים אינטנסיבי במרכזי הערים במסגרת [[בניה מרקמית]]. בבניה כזו אין חצר קדמית בין חזית הבית לרחוב. החצרות ממוקמות פעמים רבות בצד האחורי של הבניין או בתוך בלוק עירוני, או שיש גנים ציבוריים. במרכזי ערים רבות באירופה (לדוגמה ב[[הולנד]]) חזיתות של בתים פונות לרחוב ובהן ממוקמים משרדים וחנויות הצופים אל הרחוב. בניה מרקמית כזו היא חסכונית בהרבה בשטח ומאפשרת מגורים צפופים יותר, דבר שמקל על שימוש ב[[אופניים]], תחבורה ציבורית והליכה ברגל.

ניתן לראות עירוב שימושי משמעותי בערים כמו פריז [https://www.google.co.il/maps/@48.8942919,2.3206798,3a,75y,245.21h,70.16t/data=!3m6!1e1!3m4!1s0khFa_oaDIuwIzWjOwKQsA!2e0!7i13312!8i6656], [https://www.google.co.il/maps/@48.887906,2.3731708,3a,75y,149.29h,89.41t/data=!3m7!1e1!3m5!1sBrd7ql21wQqgnd258ziU2w!2e0!6s%2F%2Fgeo3.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DBrd7ql21wQqgnd258ziU2w%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D13.18085%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], ברלין [https://www.google.co.il/maps/@52.4727606,13.4410507,3a,75y,255.25h,89.69t/data=!3m7!1e1!3m5!1sKXsNsKZ4LmPZDCZFTgpS_g!2e0!6s%2F%2Fgeo1.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DKXsNsKZ4LmPZDCZFTgpS_g%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D359.342%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], [https://www.google.co.il/maps/@52.4790395,13.4255803,3a,75y,23.09h,90.51t/data=!3m7!1e1!3m5!1s2Kb9pLQt-Blc1KtYcyGCGg!2e0!6s%2F%2Fgeo0.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3D2Kb9pLQt-Blc1KtYcyGCGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D286.7702%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656],[https://www.google.co.il/maps/@52.4429231,13.2967964,3a,75y,228.56h,81.57t/data=!3m7!1e1!3m5!1se_e4FbgEmXB00euUVKbZbQ!2e0!6s%2F%2Fgeo1.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3De_e4FbgEmXB00euUVKbZbQ%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D45.652996%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], הנובר [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.377185872341144%2C9.757098281928734&z=15], [[אמסטרדם]], ברצלונה, מדריד ועוד. סימן ההכר של עירוב שימושים כזה הוא כאמור שקומת הקרקע משמשת למסחר ולא לשם חניה, או מגורים. בערים עם הפרדת שימושי קרקע לעומת זאת ניתן לראות בלוקים שלמים של בניניים ללא חנויות וכן מגדלי משרדים בחלקים שונים של העיר וכן "מתחמים" של אוכל או בילויים.  

ניתן לראות עירוב שימושי משמעותי בערים כמו פריז [https://www.google.co.il/maps/@48.8942919,2.3206798,3a,75y,245.21h,70.16t/data=!3m6!1e1!3m4!1s0khFa_oaDIuwIzWjOwKQsA!2e0!7i13312!8i6656], [https://www.google.co.il/maps/@48.887906,2.3731708,3a,75y,149.29h,89.41t/data=!3m7!1e1!3m5!1sBrd7ql21wQqgnd258ziU2w!2e0!6s%2F%2Fgeo3.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DBrd7ql21wQqgnd258ziU2w%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D13.18085%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], ברלין [https://www.google.co.il/maps/@52.4727606,13.4410507,3a,75y,255.25h,89.69t/data=!3m7!1e1!3m5!1sKXsNsKZ4LmPZDCZFTgpS_g!2e0!6s%2F%2Fgeo1.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DKXsNsKZ4LmPZDCZFTgpS_g%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D359.342%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], [https://www.google.co.il/maps/@52.4790395,13.4255803,3a,75y,23.09h,90.51t/data=!3m7!1e1!3m5!1s2Kb9pLQt-Blc1KtYcyGCGg!2e0!6s%2F%2Fgeo0.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3D2Kb9pLQt-Blc1KtYcyGCGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D286.7702%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656],[https://www.google.co.il/maps/@52.4429231,13.2967964,3a,75y,228.56h,81.57t/data=!3m7!1e1!3m5!1se_e4FbgEmXB00euUVKbZbQ!2e0!6s%2F%2Fgeo1.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3De_e4FbgEmXB00euUVKbZbQ%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D45.652996%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656], הנובר [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.377185872341144%2C9.757098281928734&z=15], [[אמסטרדם]], ברצלונה, מדריד ועוד. סימן ההכר של עירוב שימושים כזה הוא כאמור שקומת הקרקע משמשת למסחר ולא לשם חניה, או מגורים. בערים עם הפרדת שימושי קרקע לעומת זאת ניתן לראות בלוקים שלמים של בניניים ללא חנויות וכן מגדלי משרדים בחלקים שונים של העיר וכן "מתחמים" של אוכל או בילויים.  

עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 [[ז'יימה לרנר]] בעיר [[קוריטיבה]] שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון [[פרמקלצ'ר]] שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.  

עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 [[ז'יימה לרנר]] בעיר [[קוריטיבה]] שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון [[פרמקלצ'ר]] שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.  

ערים נוספות כמו [[פורטלנד, אורגון|פורטלנד]] ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט [[אגדה אורבנית (סרט)|אגדה אורבנית]] מדגים [[ניצן הורוביץ]] כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית, שכן הדבר מאפשר להם גישה קלה לשירותים עירוניים וסביבה עירונית בטוחה.

ערים נוספות כמו [[פורטלנד, אורגון|פורטלנד]] ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט [[אגדה אורבנית (סרט)|אגדה אורבנית]] מדגים [[ניצן הורוביץ]] כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית, שכן הדבר מאפשר להם גישה קלה לשירותים עירוניים וסביבה עירונית בטוחה.

==תמהיל דיור==

==תמהיל דיור==

[[תמהיל דיור]] הוא עקרון נוסף שדומה לעירוב שימושי קרקע ומשלים אותו. בתמהיל דיור יש ערבוב אוכלוסיות בגילים שונים. לדוגמה: מבוגרים וצעירים, משפחות עם ילדים יחד עם רווקים ומבוגרים, ערבוב של אוכלוסיות עם הכנסות שונות באותן השכונות ורקע אתני שונה. דבר זה מסייע כדי למנוע סגרגציה, [[ג'נטריפיקציה]] והתפתחות של [[מלכודת עוני |מלכודות עוני]], [[ניכור]] פשיעה ועוד בעיות הקשורות בכך. אנשים בעלי רקעים שונים מגדילים את ה[[מגוון]] האנושי בעיר ומאפשרים מפגשים, הפרייה הדדית של רעיונות, תרבות ופעילות וכן מאפשרים ליצור [[הון חברתי]] על ידי הספקה של שירותים מקומיים. לדוגמה אנשים מבוגרים או בני נוער יכולים לסייע להורים ולמוסדות חינוך בגידול ילדים קטנים על ידי התנדבות, בייביסיטר, הדרכה ועוד. נוכחות של צעירים ליד מבוגרים יכולה להגביר את הביטחון נגד פשיעה ולסייע בעבודות תחזוקה של הבית וכדומה.

[[תמהיל דיור]] הוא עקרון נוסף שדומה לעירוב שימושי קרקע ומשלים אותו. בתמהיל דיור יש ערבוב אוכלוסיות בגילים שונים. לדוגמה: מבוגרים וצעירים, משפחות עם ילדים יחד עם רווקים ומבוגרים, ערבוב של אוכלוסיות עם הכנסות שונות באותן השכונות ורקע אתני שונה. דבר זה מסייע כדי למנוע סגרגציה, [[ג'נטריפיקציה]] והתפתחות של [[מלכודת עוני |מלכודות עוני]], [[ניכור]] פשיעה ועוד בעיות הקשורות בכך. אנשים בעלי רקעים שונים מגדילים את ה[[מגוון]] האנושי בעיר ומאפשרים מפגשים, הפרייה הדדית של רעיונות, תרבות ופעילות וכן מאפשרים ליצור [[הון חברתי]] על ידי הספקה של שירותים מקומיים. לדוגמה אנשים מבוגרים או בני נוער יכולים לסייע להורים ולמוסדות חינוך בגידול ילדים קטנים על ידי התנדבות, בייביסיטר, הדרכה ועוד. נוכחות של צעירים ליד מבוגרים יכולה להגביר את הביטחון נגד פשיעה ולסייע בעבודות תחזוקה של הבית וכדומה.

==השפעות של עירוב שימושי קרקע==

==השפעות של עירוב שימושי קרקע==

===השפעות בריאותיות===

===השפעות בריאותיות===

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}

{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.  

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על לפחות 22 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.  

* בערים נוספות - איזור התעשייה בפתח תקווה, בראש העין, בבני ברק, ברחובות, בהרצליה פיתוח, בנתניה ועוד.  

* בערים נוספות - איזור התעשייה בפתח תקווה, בראש העין, בבני ברק, ברחובות, בהרצליה פיתוח, בנתניה ועוד.  

איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה ו[[חנייה]] בשעות הבוקר כאשר עשרות אלפי עובדים צריכים להגיע אליהם במיוחד, בדרך כלל בנסיעה ולעיתים קרובות עם מכוניות פרטיות, ולעיתים קרובות הם הופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב. במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" (כמו השכונות במערב ראשון לציון, שכונות מגורים ברחובות, צהלה בתל אביב, מבשרת בירושלים ועוד) הופכות להיות שטח נטוש-כמעט בשעות הבוקר.  

איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה ו[[חנייה]] בשעות הבוקר כאשר עשרות אלפי עובדים צריכים להגיע אליהם במיוחד, בדרך כלל בנסיעה ולעיתים קרובות עם מכוניות פרטיות, ולעיתים קרובות הם הופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב. במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" (כמו השכונות במערב ראשון לציון, שכונות מגורים ברחובות, צהלה בתל אביב, מבשרת בירושלים ועוד) הופכות להיות שטח נטוש-כמעט בשעות הבוקר.  

כמו במקומות רבים אחרים בעולם, הפרדת השימושים גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] לשם [[יוממות]], ול[[פרבור]]. כמו כן הפרדת השימושים גוררת שימוש בזבזני בשטח, דבר שמעלה את עלויות התחזוקה מצד העיירה וגם מייקר את הדיור. הפרדת השימושים מקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ומאריכה את מרחקי ההליכה של הולכי רגל.  

כמו במקומות רבים אחרים בעולם, הפרדת השימושים גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] לשם [[יוממות]], ול[[פרבור]]. כמו כן הפרדת השימושים גוררת שימוש בזבזני בשטח, דבר שמעלה את עלויות התחזוקה מצד העיירה וגם מייקר את הדיור. הפרדת השימושים מקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ומאריכה את מרחקי ההליכה של הולכי רגל.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Mixed-use_development עירוב שירותי קרקע] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Mixed-use_development עירוב שירותי קרקע] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-29787-00.html?tag=17-46-03 שימושי קרקע מעורבים בעיר צפופה] האדריכל דוד אמגדי, לקראת כנס "[[מרחב]]" בבת-ים 2008. 26.05.2008 NFC  

* [http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-29787-00.html?tag=17-46-03 שימושי קרקע מעורבים בעיר צפופה] האדריכל דוד אמגדי, לקראת כנס "[[מרחב]]" בבת-ים 2008. 26.05.2008 NFC  

* [http://s-t.org.il/files/documents/Balasha21-4-10.pdf רחוב בטוח עם שימושי קרקע מעורבים] פרופ' דורון בלשה ואחרים, הטכניון ומרכז רן נאור לחקר בטיחות בדרכים.  

* [http://s-t.org.il/files/documents/Balasha21-4-10.pdf רחוב בטוח עם שימושי קרקע מעורבים] פרופ' דורון בלשה ואחרים, הטכניון ומרכז רן נאור לחקר בטיחות בדרכים.  

* [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%20-%20%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%20%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2.pdf תכנית אסטרטגית לתל אביב - סיכום דיון על שימושי קרקע] עיריית תל אביב יפו ואחרים,  

* [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%20-%20%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%20%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2.pdf תכנית אסטרטגית לתל אביב - סיכום דיון על שימושי קרקע] עיריית תל אביב יפו ואחרים,