שינויים

סוכר (הצגת מקור)

גרסה מ־17:28, 13 באפריל 2021

הוסרו 26 בתים , 17:28, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 2: שורה 2:

[[קובץ:Sucre blanc cassonade complet rapadura.jpg|ממוזער|סוגי סוכר שונים , (שמאל למעלה לפי כיוון השעון) - סוכר לבן מזוקק, לא מזוקק, סוכר קנה לא מעובד, וסוכר חום]]

−

בסוכר נעשה שימוש רב הן ב[[תעשיית המזון]] והן בתעשיית המשקאות. הוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים , ב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]], והוא מרכיב חשוב במאפים שונים, בדגני בוקר, במוצרי חלב, בחטיפים, ממרחים ועוד - לעיתים קרובות סוכר זה מופיע כסוכר סמוי, כך שהצרכנים לא מודעים לכמות הסוכר הגבהוה שהם צורכים. תעשיות מזון מוסיפות סוכר למוצרים כדי לשפר את מכירות המוצרים וכדי לשפר את חיי המדף שלהם. לסוכר יש אפקט דומה ל[[התמכרות]] במיוחד ברמות צריכה גבוהות ובעשורים האחרונים יש עליה בצריכת הסוכר בכל המדינות, כולל במדינות מערביות.

+

בסוכר נעשה שימוש רב הן ב[[תעשיית המזון]] והן בתעשיית המשקאות. הוא מהווה מרכיב עיקרי ב[[ממתק]]ים , ב[[משקאות ממותקים|משקאות קלים]], והוא מרכיב חשוב במאפים שונים, בדגני בוקר, במוצרי חלב, בחטיפים, ממרחים ועוד - לעיתים קרובות סוכר זה מופיע כסוכר סמוי, כך שהצרכנים לא מודעים לכמות הסוכר הגבהוה שהם צורכים. תעשיות מזון מוסיפות סוכר למוצרים כדי לשפר את מכירות המוצרים וכדי לשפר את חיי המדף שלהם. לסוכר יש אפקט דומה ל[[התמכרות]] במיוחד ברמות צריכה גבוהות ובעשורים האחרונים יש עליה בצריכת הסוכר בכל המדינות, כולל במדינות מערביות.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות על [[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים בריאותיים של סוכר]] כולל [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], עששת, מחלות לב וכלי-דם, דמנציה, ומספר סוגי [[סרטן]] לרבות [[סרטן המעי הגס]]. מספר מחקרים ניסו להבין את הסיבות לכך אבל בהצלחה חלקית, בין היתר בגלל הקושי להשיג נבדקים שצורכים מעט סוכר. כמו כן התגלה כי גורמים בתעשיית הסוכר הצליחו [[הטיית מחקרים|להטות מחקרים]] בשנות ה-50 וה-60 כך שלא יציגו את תרומת הסוכר למחלות כמו עששת ומחלות לב.

−

בשנים האחרונות יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[רפואה מונעת|קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. המלצה ברורה יותר של ארגון רופאי הלב בארצות הברית ממליצה על עד 6 כפיות סוכר ליום לנשים ו-9 לגברים. גם ארגונים נגד סרטן ממליצים לצמצם צריכת סוכר. גורמי בריאות ממליצים להגביל שיווק מזונות עם סוכר, לצמצם שיווק ופרסום לילדים, להסביר על נזקי הסוכר ולסמן באופן ברור את תכולת הסוכר של מוצרים. חברות מזון מצידן ממשיכות לשווק מזונות עתירי סוכר מסיבות שונות כחלק מאסטרטגיה של [[כלכלת השמנה]] וכמרכיב חשוב ב[[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]]. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בצריכת הסוכר, כך שצריכת הסוכר במדינות רבות היא מעל המלצות ארגוני הבריאות. צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם והיא במגמת עליה. למרות נסיונות משרד הבריאות לפעול בנושא חברות המזון הפעילו לחצים ובינתיים אין בישראל אפילו חובת סימון של כמות הסוכר על מוצרים.

+

בשנים האחרונות יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מ[[תזונה בריאה]] ו[[רפואה מונעת|קידום בריאות]]. בשנת 2015, הכריז [[ארגון הבריאות העולמי]] כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקולריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. המלצה ברורה יותר של ארגון רופאי הלב בארצות הברית ממליצה על עד 6 כפיות סוכר ליום לנשים ו-9 לגברים. גם ארגונים נגד סרטן ממליצים לצמצם צריכת סוכר. גורמי בריאות ממליצים להגביל שיווק מזונות עם סוכר, לצמצם שיווק ופרסום לילדים, להסביר על נזקי הסוכר ולסמן באופן ברור את תכולת הסוכר של מוצרים. חברות מזון מצידן ממשיכות לשווק מזונות עתירי סוכר מסיבות שונות כחלק מאסטרטגיה של [[כלכלת השמנה]] וכמרכיב חשוב ב[[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]]. בשנים האחרונות יש מגמה של עלייה בצריכת הסוכר, כך שצריכת הסוכר במדינות רבות היא מעל המלצות ארגוני הבריאות. צריכת הסוכר בישראל היא בין הגבוהות בעולם והיא במגמת עליה. למרות נסיונות משרד הבריאות לפעול בנושא חברות המזון הפעילו לחצים ובינתיים אין בישראל אפילו חובת סימון של כמות הסוכר על מוצרים.

==סוגי סוכר שונים==

שורה 14: שורה 14:

'''סוכר טבעי''' הוא סוכר שקיים בפירות וירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז מפירות שלמים) או סוכר שנמצא בחלב באופן טבעי (לקטוז).

−

'''סוכר חופשי''' מוגדר על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] כסוגי סוכרים שונים - כולל חד-סוכר (Monosaccharide) - כגון גלוקוז ופרוקטוז וכן דו-סוכר (Disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. ההמלצות להגבלת סוכר לא מתייחסות לסוכרים שיש בפירות ובירקות שלמים ולא לסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב בגלל שאין ראיות לכך שצריכת סוכרים אלה משפיעה לרעה על הבריאות. {{הערה|שם=WHO2015}}

+

'''סוכר חופשי''' מוגדר על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] כסוגי סוכרים שונים - כולל חד-סוכר (Monosaccharide) - כגון גלוקוז ופרוקטוז וכן דו-סוכר (Disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. ההמלצות להגבלת סוכר לא מתייחסות לסוכרים שיש בפירות ובירקות שלמים ולא לסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב בגלל שאין ראיות לכך שצריכת סוכרים אלה משפיעה לרעה על הבריאות. {{הערה|שם=WHO2015}}

−

'''סוכר מוסף''' מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוסף לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו '''סירופ תירס עתיר פרוקטוז''' High fructose Corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]

+

'''סוכר מוסף''' מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוסף לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו '''סירופ תירס עתיר פרוקטוז''' High fructose Corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]

חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא '''"סוכר סמוי"''' שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של [[קטשופ]] מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. {{הערה|שם=WHO2015}} ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. ורק לעיתים ישנו מידע על הסוכר המוסף בערכים התזונתיים המופיעים על המוצר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]

שורה 130: שורה 130:

| מדינות OECD||45,679||34.9||95.6

|-

−

| BRICS||62,809||20.7||56.7

+

| BRICS||62,809||20.7||56.7

|-

|

שורה 141: שורה 141:

לפי מקור אחר על הסקר של ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך 170 גרם סוכר ליום - יותר מהצריכה במלזיה (160), ברזיל (155), ארצות הברית (142), ניו-זילנד (135) ושוויץ (132). ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות כ-16% מסך הקלוריות. {{הערה|שם=alizera|רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879224,00.html ישראל: במקום הראשון בעולם בצריכת סוכר לנפש], ynet, 15.11.2016}} כמות של 170 גרם סוכר ליום היא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). ביחס לצריכת הקלוריות היומית הצריכה גבוהה ב-60% ביחס להמלצות הארגון.

−

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת [[דגנים]], 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>

+

לפי הלמ"ס, בשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% מגיעים מצריכת [[דגנים]], 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>

[[מזון בישראל|הרכב המזון בישראל]] משתנה עם השנים. כמות הקלוריות לנפש עלתה בין 2005 ל-2012 ב-1% בלבד מ-3,609 קלוריות ל-3,630 קלוריות. עם זאת הרכב המזון השתנה (לפעמים בעשרות אחוזים)- ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי האדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השומנים והחלב. הגידול המשמעותי ביותר היה בצריכת הסוכר, הדבש והממתיקים לנפש.

−

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>

+

בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. הצריכה היומית של סוכר של עמדה על 68.2 גרם ליום בשנת 2005, והגיעה לרמה של 117.4 גרם ליום בשנת 2012. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], לאדם מבוגר מומלץ לצרוך 50 גרם סוכר ביום (כ-11 כפיות סוכר) לכל היותר ויש יתרון בריאותי לצריכה של עד כ-25 גרם ביום (כתלות במשקל וגורמים אחרים) כך שהצריכה הממוצעת בישראל גבוהה פי 2 מהמלצות הארגון ופי 4 מהצריכה המומלצת ביותר.{{הערה|שם=WHO2015}} הבעיה חמורה יותר בקרב ילדים שעבורם ההמלצות הן לכמות סוכר נמוכות יותר.

שורה 155: שורה 155:

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}

−

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

+

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

−

חזי גור מזרחי הוא יועץ עסקי וחוקר התנהגות צרכנים. לפי מאמר שלו "שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות" שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}

+

חזי גור מזרחי הוא יועץ עסקי וחוקר התנהגות צרכנים. לפי מאמר שלו "שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות" שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}

===הבדלים בין ובתוך מדינות בצריכת סוכר===

−

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}}

+

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}}

ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי]] גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר.

שורה 166: שורה 166:

ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.

−

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]), או סיבות דומות - גורמים שיכולים להשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר (של האוכלוסייה כולה או של העניים). ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוה, ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה, החינוך, [[פרסום של סוכר לילדים]]. דבר זה יכול להסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד. יש סיכוי גבוה כי צריכה גבוהה של סוכר קשורה להיבטים של [[תרבות הצריכה]] ולתדמית של ילדים, נערים ומבוגרים לגבי עצמם ולגבי הזהות שלהם ביחס למוצרי מזון שונים ("אני קול כי אני שותה קוקה-קולה") וכן בחשיפה של ילדים לפרסום חטיפים ומשקאות קלים. היבט נוסף שיכול לשחק תפקיד הוא [[תרבות מזון]] - עד כמה היא מוכתבת על ידי מסורת וחינוך מודע של הורים או קהילה (לדוגמה צרפת, יפן) וכמה היא נשלטת על ידי [[תאגידי מזון]] וחברות מסחריות דומות (לדוגמה ארצות הברית - ראו [[אומת המזון המהיר]]).

+

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]), או סיבות דומות - גורמים שיכולים להשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר (של האוכלוסייה כולה או של העניים). ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוה, ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה, החינוך, [[פרסום של סוכר לילדים]]. דבר זה יכול להסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד. יש סיכוי גבוה כי צריכה גבוהה של סוכר קשורה להיבטים של [[תרבות הצריכה]] ולתדמית של ילדים, נערים ומבוגרים לגבי עצמם ולגבי הזהות שלהם ביחס למוצרי מזון שונים ("אני קול כי אני שותה קוקה-קולה") וכן בחשיפה של ילדים לפרסום חטיפים ומשקאות קלים. היבט נוסף שיכול לשחק תפקיד הוא [[תרבות מזון]] - עד כמה היא מוכתבת על ידי מסורת וחינוך מודע של הורים או קהילה (לדוגמה צרפת, יפן) וכמה היא נשלטת על ידי [[תאגידי מזון]] וחברות מסחריות דומות (לדוגמה ארצות הברית - ראו [[אומת המזון המהיר]]).

הסבר אפשרי נוסף נוגע לאקלים - במדינות קרות ומושלגות ייתכן כי צריכת סוכר גבוהה קשורה לחודשי חורף שבהן תקועים בבית ו"אין מה לעשות". במדינות חמות לעומת זאת יש פוטנציאל לצריכה גבוהה של משקאות ממותקים קרים.

−

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

+

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם. {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

==השפעות בריאותיות של סוכר==

שורה 178: שורה 178:

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}

−

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה. {{הערה|שם=WHO2015}}

+

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה. {{הערה|שם=WHO2015}}

===מחלות לב וכלי דם===

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. המחקר התייחס למספר גורמים סוציודמוגרפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצע אתני, השכלה, [[עישון]], שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs]

−

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא כאמור 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.

+

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא כאמור 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]

−

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}

+

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם בעלי משקל גוף נמוך יותר, וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}

===סרטן השד===

−

המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ממליצות על הפחתה של צריכת [[שומנים מהחי]], והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה ב[[סרטן השד]].

+

המלצות הקואליציה האירופית של סרטן השד (Europa Donna), המיוצגת בישראל על ידי [[האגודה למלחמה בסרטן]] ממליצות על הפחתה של צריכת [[שומנים מהחי]], והפחתת צריכת סוכר כחלק ממאמץ להקטין את התחלואה ב[[סרטן השד]].

המלצות נוספות הן אכילת מזון בריא ומגוון, תוך העדפה של [[טבעונות|מזון ממקור צמחי]], קיום [[אורח חיים פעיל]] ברוב ימות השבוע וצעדים נוספים.{{הערה|1=האגודה למלחמה בסרטן, [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5963 מניעה ואבחון מוקדם של סרטן השד]}}

שורה 196: שורה 196:

סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים.{{הערה|שם=WHO2015}} יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בניסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד.

−

בתפריט של אנשים בארצות הברית בגיל שנתיים ומעלה, כמחצית מכמות הסוכר החופשית מגיעה ממשקאות שונים - 36% מהסוכר מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר. 19% מהסוכר מגיעים מקינוחים המבוססים על [[דגנים]] או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע מממתקים חטיפים ועוגות, וכ-4% מדגני בוקר שונים. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp2.html]

+

בתפריט של אנשים בארצות הברית בגיל שנתיים ומעלה, כמחצית מכמות הסוכר החופשית מגיעה ממשקאות שונים - 36% מהסוכר מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר. 19% מהסוכר מגיעים מקינוחים המבוססים על [[דגנים]] או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע מממתקים חטיפים ועוגות, וכ-4% מדגני בוקר שונים. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp2.html]

מוצרים שונים המכילים כמות גבוהה של סוכר מזיק כוללים:

שורה 219: שורה 219:

*'''מרק מקופסא''' - 15 גרם סוכר ב-1.5 כוסות - הסוכר מוסף כחומר שימור למרקים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#02]

* '''רוטב לסלט''' - עד 4 גרם סוכר לכף רוטב.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#03]

−

* '''רוטב עגבניות''' - עד 12 גרם בחצי כוס מוסף כדי להקטין את החמיצות של הרוטב.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#04]

+

* '''רוטב עגבניות''' - עד 12 גרם בחצי כוס מוסף כדי להקטין את החמיצות של הרוטב.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#04]

==תעשיות הסוכר==

שורה 227: שורה 227:

==הטיות מחקרים על סוכר==

−

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי חברות סוכר מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }}

+

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי חברות סוכר מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }}

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר Sugar Research Foundation, המכונה היום Sugar Association, שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}

שורה 234: שורה 234:

בשנת 2016 יזמו [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

−

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות סוכר – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

+

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות סוכר – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

−

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

+

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087]

שורה 284: שורה 284:

* [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014

* [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טריילר לסרט, 2014

−

* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw The Secrets Of Sugar סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015

+

* [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw The Secrets Of Sugar סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015

* [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015

* [http://www.youtube.com/watch?v=myxwCEGcBYc&feature=youtu.be הדובים האמיתיים] סרטון אנימציה אמנותי להמחשת הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים.

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

סוכר (הצגת מקור)

גרסה מ־17:28, 13 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש