החנקן הוא מרכיב יסודי של חלבונים, החיוניים לאורגניזמים. החנקן (חנקן מולקולרי) מהווה 78% מנפחה של האטמוספירה, עם זאת, אינו יכול להיקלט בצורה זו על-ידי האורגניזמים. רוב היצורים החיים נושמים את החנקן שבאוויר ופולטים אותו בחזרה כמו שהוא. באמצעות תהליכים לא ביולוגיים (כמו ברקים והתפרצויות הרי געש) או תהליכים ביולוגיים הופך חלק מועט מהחנקן לחנקה (NO<sub>2</sub>) הזמינה לצמחים. התהליכים הביולוגיים מבוצעים עלי ידי סוגים מסוימים של חיידקים (כדוגמת סוגים במערכת הכחוליות (ציאנובקטריות), ''Rhizobia'' ו-''Frankia'') ואצות. רובן מצויים בעיקר בסביבה מימית. ליצורים אלה יש את האנזים ניטרוגנז אשר מאפשר להם לפרק את הקשר החזק בין אטומי החנקן ליצירת אמוניה. | החנקן הוא מרכיב יסודי של חלבונים, החיוניים לאורגניזמים. החנקן (חנקן מולקולרי) מהווה 78% מנפחה של האטמוספירה, עם זאת, אינו יכול להיקלט בצורה זו על-ידי האורגניזמים. רוב היצורים החיים נושמים את החנקן שבאוויר ופולטים אותו בחזרה כמו שהוא. באמצעות תהליכים לא ביולוגיים (כמו ברקים והתפרצויות הרי געש) או תהליכים ביולוגיים הופך חלק מועט מהחנקן לחנקה (NO<sub>2</sub>) הזמינה לצמחים. התהליכים הביולוגיים מבוצעים עלי ידי סוגים מסוימים של חיידקים (כדוגמת סוגים במערכת הכחוליות (ציאנובקטריות), ''Rhizobia'' ו-''Frankia'') ואצות. רובן מצויים בעיקר בסביבה מימית. ליצורים אלה יש את האנזים ניטרוגנז אשר מאפשר להם לפרק את הקשר החזק בין אטומי החנקן ליצירת אמוניה. |