שינויים

* '''דיסקוס פייסטוס''' הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו. דיימונד מציין כי המצאת הדפוס המאוחרת יותר (בסין ואחר באירופה) הייתה בעלת יתרונות שאפשרו לה לשרוד כמו ידיעת קרוא וכתוב בקרב שכבה גדולה יותר באוכלוסייה (ולא רק בקרב פקידות מצומצמת), שימוש בגלופות עשויות מתכת במקום גלופות עץ, שימוש בהדפסה על נייר במקום הדפסה על חימר ושימוש בכתב אלפבתי במקום בכתב הברתי.  

* '''דיסקוס פייסטוס''' הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו. דיימונד מציין כי המצאת הדפוס המאוחרת יותר (בסין ואחר באירופה) הייתה בעלת יתרונות שאפשרו לה לשרוד כמו ידיעת קרוא וכתוב בקרב שכבה גדולה יותר באוכלוסייה (ולא רק בקרב פקידות מצומצמת), שימוש בגלופות עשויות מתכת במקום גלופות עץ, שימוש בהדפסה על נייר במקום הדפסה על חימר ושימוש בכתב אלפבתי במקום בכתב הברתי.  

* '''מנגנון אנטיקיתרה''' - מכונת חישוב אנלוגית קדומה, אשר נבנתה ככל הנראה על מנת לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים. המנגנון התגלה בספינה רומית טבועה, סמוך לאי היווני אנטיקיתרה (בין קיתרה לכרתים) והוא מתוארך לתקופה שבין 150 לפנה"ס לבין 100 לפנה"ס. מדובר בשלל מלחמה רומי, שהובא מהאי רודוס - האי בו רוכז המחקר האסטרונומי היווני. מחקר זה הופסק בעקבות הכיבוש הרומי וחודש רק לאחר למעלה מ-1,500 שנה. תגליותיו של גלילאו על סיבוב הארץ מסביב לשמש במעגלים אליפטיים הם חזרה על תורתו של פוסידוניוס שהוכחה למעלה מ-1500 שנה קודם לכן. וכך גם הטכנולוגיה שהייתה קשורה לידע מדעי זה- היכולת לחזות את מיקום הכוכבים ולנווט בהתאם לכך, אבדה למשך זמן רב. הדבר הזה מדגים אובדן של ידע וטכנולוגיה עקב מלחמות והתמוטטות של חברות. דוגמה רחבה יותר היא אובדן ידע שהיה בזמן היוונים והרומים ואבד למשך שנים רבות במהלך ימי הביניים.  

* '''מנגנון אנטיקיתרה''' - מכונת חישוב אנלוגית קדומה, אשר נבנתה ככל הנראה על מנת לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים. המנגנון התגלה בספינה רומית טבועה, סמוך לאי היווני אנטיקיתרה (בין קיתרה לכרתים) והוא מתוארך לתקופה שבין 150 לפנה"ס לבין 100 לפנה"ס. מדובר בשלל מלחמה רומי, שהובא מהאי רודוס - האי בו רוכז המחקר האסטרונומי היווני. מחקר זה הופסק בעקבות הכיבוש הרומי וחודש רק לאחר למעלה מ-1,500 שנה. תגליותיו של גלילאו על סיבוב הארץ מסביב לשמש במעגלים אליפטיים הם חזרה על תורתו של פוסידוניוס שהוכחה למעלה מ-1500 שנה קודם לכן. וכך גם הטכנולוגיה שהייתה קשורה לידע מדעי זה- היכולת לחזות את מיקום הכוכבים ולנווט בהתאם לכך, אבדה למשך זמן רב. הדבר הזה מדגים אובדן של ידע וטכנולוגיה עקב מלחמות והתמוטטות של חברות. דוגמה רחבה יותר היא אובדן ידע שהיה בזמן היוונים והרומים ואבד למשך שנים רבות במהלך ימי הביניים.  

* '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא הייתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהייתה מבצעת צעד דומה הייתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא הייתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהייתה מבצעת צעד דומה הייתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70%-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70%-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.