שינויים

נכון לעשורים האחרונים, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשברי מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר הוקמו [[התפתלת מים בישראל|מפעלי התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצורכי חקלאות. ייתכן כי [[שינויי אקלים בישראל]] גורמים גם לתהליך איטי של ירידה בכמות הגשמים והגדלת אידוי המים.  

נכון לעשורים האחרונים, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשברי מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר הוקמו [[התפתלת מים בישראל|מפעלי התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצורכי חקלאות. ייתכן כי [[שינויי אקלים בישראל]] גורמים גם לתהליך איטי של ירידה בכמות הגשמים והגדלת אידוי המים.  

נכון לשנת 2016, צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו השנה הותפלו בישראל מים מלוחים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. עם השנים יש ירידה בצריכת המים לחקלאות וכן הסתמכות גבוה יותר של החקלאים על מים מליחים. בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.[http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Water-Consumption.aspx]  

נכון לשנת 2016, צריכת המים השפירים בישראל עמדה על 1,507 מיליון מ"ק. אלה הופנו בעיקר לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק) בנוסף הופנו מים שפירים לשם [[שמירת טבע|השבת מים לטבע]] (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). באותו השנה הותפלו בישראל מים מלוחים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה. כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכונתיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. עם השנים יש ירידה בצריכת המים לחקלאות וכן הסתמכות גבוה יותר של החקלאים על מים מליחים. בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.[http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Water-Consumption.aspx]  

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], וצורך לשקם בארות שעברו [[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר וזיהום בשנים עברו. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], וצורך לשקם בארות שעברו [[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר וזיהום בשנים עברו. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

===מקורות===

===מקורות===

;אגן ההיקוות של ישראל:

;אגן ההיקוות של ישראל:

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים אשר זורמים אל ישראל - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים אשר זורמים אל ישראל - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.

;דפוסי ירידת גשמים:

;דפוסי ירידת גשמים:

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמות ימי הגשם בישראל היא כ-60-70 ימים בצפון וכ-40-60 במרכז הארץ, כמות שהיא רבע מכמות ימי הגשם שאופייניים לאירופה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx] כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמות ימי הגשם בישראל היא כ-60-70 ימים בצפון וכ-40-60 במרכז הארץ, כמות שהיא רבע מכמות ימי הגשם שאופייניים לאירופה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx] כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, בחודשים אוקטובר עד אפריל. בממוצע, כ-75% מהגשם יורד בשלושה חודשים בין דצמבר פברואר, ויתר הגם יורד בתחילת העונה ובסופה. באיזור החוף כחצי מהגשמים מצטברים עד 31 בדצמבר, ואילו בתוך הארץ, לדוגמה בירושלים, דבר זה מתרחש רק לקראת סוף ינואר. רוב המשקעים בישראל מגיעים מאיזור הים התיכון, במצב סינופטי הקרוי "שקע קפריסאי". [http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, בחודשים אוקטובר עד אפריל. בממוצע, כ-75% מהגשם יורד בשלושה חודשים בין דצמבר פברואר, ויתר הגם יורד בתחילת העונה ובסופה. באיזור החוף כחצי מהגשמים מצטברים עד 31 בדצמבר, ואילו בתוך הארץ, לדוגמה בירושלים, דבר זה מתרחש רק לקראת סוף ינואר. רוב המשקעים בישראל מגיעים מאיזור הים התיכון, במצב סינופטי הקרוי "שקע קפריסאי". [http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]

בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/> לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/>

בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/> לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/>

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/>

הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/>

===צריכת מים על פי שנים===

===צריכת מים על פי שנים===

;צריכת המגזר הפרטי:

;צריכת המגזר הפרטי:

הצריכה הישירה לנפש במגזר הפרטי הגיע לשיא של 115.1 מיליון קוב לשנה בשנת 1990 (317 ליטר לאדם ביום). לאחר מכן היתה ירידה חדה לשפל של 87.9 קוב לשנה בשנת 1991 (216 ליטר ליום לאדם). מאז היתה עליה מתונה עד לשיא של 1998 שעמד על 111.2. מאז היתה ירידה לשפל של 101.2 קוב בשנת 2001, ונשמרה ברמה שכל כ-103.6 קוב לאדם לשנה (או 283 ליטר לאדם ביום) גם בשנים העוקבות עד 2004. <ref name="water_gov_2005_09">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/01663193-FD82-47D8-B2E3-77AFFF421BC5/0/tochnitav.pdf ,תוכנית אב לחיסכון במים] נציבות המים ספטמבר 2005, </ref>

הצריכה הישירה לנפש במגזר הפרטי הגיע לשיא של 115.1 מיליון קוב לשנה בשנת 1990 (317 ליטר לאדם ביום). לאחר מכן היתה ירידה חדה לשפל של 87.9 קוב לשנה בשנת 1991 (216 ליטר ליום לאדם). מאז היתה עליה מתונה עד לשיא של 1998 שעמד על 111.2. מאז היתה ירידה לשפל של 101.2 קוב בשנת 2001, ונשמרה ברמה שכל כ-103.6 קוב לאדם לשנה (או 283 ליטר לאדם ביום) גם בשנים העוקבות עד 2004. <ref name="water_gov_2005_09">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/01663193-FD82-47D8-B2E3-77AFFF421BC5/0/tochnitav.pdf ,תוכנית אב לחיסכון במים] נציבות המים ספטמבר 2005, </ref>

יש לשים לב כי בעוד הצריכה הישירה הפרטית לנפש חוותה עלויות וירידות, ותקופות של צריכה קבוע פחות או יותר, אין הדבר אומר שהצריכה הפרטית נשארה קבועה. בתקופה של צריכה לנפש קבועה, פירוש הדבר שהצריכה הכוללת של המגזר הפרטי עלתה, שכן [[אוכלוסיית ישראל]] גדלה בהתמדה בקצב של כ-1.8% בשנה.  

יש לשים לב כי בעוד הצריכה הישירה הפרטית לנפש חוותה עלויות וירידות, ותקופות של צריכה קבוע פחות או יותר, אין הדבר אומר שהצריכה הפרטית נשארה קבועה. בתקופה של צריכה לנפש קבועה, פירוש הדבר שהצריכה הכוללת של המגזר הפרטי עלתה, שכן [[אוכלוסיית ישראל]] גדלה בהתמדה בקצב של כ-1.8% בשנה.  

===ניטור מקורות השתייה===

===ניטור מקורות השתייה===

ניטור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים.

ניטור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים.  

הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה רדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60%-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון.  

הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה רדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60%-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון.  

וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה הייתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007.

וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה הייתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007.

* רשות המים- משרד התשתיות. הוקמה על ידי איחוד נציבות המים עם גופים נוספים. הוקמה בשנת 2007 כדי "ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים", ואשר מרכז בידיו סמכויות במטרה ליצור גורם מקצועי-ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח על משק המים בישראל.

* רשות המים- משרד התשתיות. הוקמה על ידי איחוד נציבות המים עם גופים נוספים. הוקמה בשנת 2007 כדי "ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים", ואשר מרכז בידיו סמכויות במטרה ליצור גורם מקצועי-ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח על משק המים בישראל.

רשות המים כוללת את האגף לשמירה על איכות המים וניטורם, השירות ההידרולוגי (העוסק בקביעת נתוני רקע הידרולוגיים לתכנון משק המים), היחידה לפיקוח על תאגידי מים וביוב, אגף לביטחון המים, וכן יחידות נוספות של ניקוז

רשות המים כוללת את האגף לשמירה על איכות המים וניטורם, השירות ההידרולוגי (העוסק בקביעת נתוני רקע הידרולוגיים לתכנון משק המים), היחידה לפיקוח על תאגידי מים וביוב, אגף לביטחון המים, וכן יחידות נוספות של ניקוז

* חברת מקורות

* חברת מקורות

* תאגידי מים וביוב עירוניים

* תאגידי מים וביוב עירוניים

* [http://hasviva.co.il/?p=10282 די להפחדה, די להתפלה] צור שיזף, 26.10.2009, ב[[אתר הסביבה]], טוען שאת משק המים צריך לנהל אחרת וללא התפלה  

* [http://hasviva.co.il/?p=10282 די להפחדה, די להתפלה] צור שיזף, 26.10.2009, ב[[אתר הסביבה]], טוען שאת משק המים צריך לנהל אחרת וללא התפלה  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] הידרו-גאולוג מגרמניה טוען שישראל אינה מדינה שחונה, מים בהקשר המדיני. עמירה הס, 13.3.2008 הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] הידרו-גאולוג מגרמניה טוען שישראל אינה מדינה שחונה, מים בהקשר המדיני. עמירה הס, 13.3.2008 הארץ

* [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ac20080407_49865 מהפך במחירי המים לשימוש ביתי] תמחור דיפרנציאלי למים, עמירם כהן, דה מארקר, 07.4.2008

* [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ac20080407_49865 מהפך במחירי המים לשימוש ביתי] תמחור דיפרנציאלי למים, עמירם כהן, דה מארקר, 07.4.2008

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/981905.html כמות המים לאתרי טבע תקוצץ בשליש] צפריר רינת 09.05.2008 הארץ  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/981905.html כמות המים לאתרי טבע תקוצץ בשליש] צפריר רינת 09.05.2008 הארץ  

* [http://hasviva.co.il/?p=156 מערכות הנחלים על סף קריסה] 11.05.2008 אתר "הסביבה", על פי דו"ח של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://hasviva.co.il/?p=156 מערכות הנחלים על סף קריסה] 11.05.2008 אתר "הסביבה", על פי דו"ח של [[החברה להגנת הטבע]]