שינויים

רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] לשנת 2006, מקורות האנרגיה העולמית לצריכה ישירה בשימוש האנושות מתחלקת כך: 37% [[נפט]], 25% [[פחם]], 23 [[גז טבעי]], 6% [[אנרגיה גרעינית|גרעין]]. [[ביומסה]] 4%, [[אנרגיה הידרו אלקטרית|הידרו אלקטרי]] 3%. מקורות מתחדשים אחרים עומדים על כ-1% [[חימום סולארי]] 0.5%, [[אנרגיית רוח]] 0.3%, [[אנרגיה גאותרמית|גאו-תרמית]] 0.2%, [[ביו-דלק]] 0.2%, [[תא פוטו וולטאי|סולארי-פוטו-וולטאי]] 0.04%. לפי סקר האנרגיה של [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] לשנת 2008, בשנת 2006 צריכת האנרגיה העולמית הישירה היתה 34% נפט, 26% פחם, 20.5% גז טבעי, 6.2% גרעין, 2.2% הידרו אלקטרי, ביומסה ואחרים 10%, ואחרים 0.6% (כולל אנרגיה גאותרמית, רוח וסולארי). יש לשים לב שצריכת האנרגיה העקיפה של האנושות גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה, ורובה מגיעה מאנרגיית שמש וגלגוליה.  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] לשנת 2006, מקורות האנרגיה העולמית לצריכה ישירה בשימוש האנושות מתחלקת כך: 37% [[נפט]], 25% [[פחם]], 23 [[גז טבעי]], 6% [[אנרגיה גרעינית|גרעין]]. [[ביומסה]] 4%, [[אנרגיה הידרו אלקטרית|הידרו אלקטרי]] 3%. מקורות מתחדשים אחרים עומדים על כ-1% [[חימום סולארי]] 0.5%, [[אנרגיית רוח]] 0.3%, [[אנרגיה גאותרמית|גאו-תרמית]] 0.2%, [[ביו-דלק]] 0.2%, [[תא פוטו וולטאי|סולארי-פוטו-וולטאי]] 0.04%. לפי סקר האנרגיה של [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] לשנת 2008, בשנת 2006 צריכת האנרגיה העולמית הישירה היתה 34% נפט, 26% פחם, 20.5% גז טבעי, 6.2% גרעין, 2.2% הידרו אלקטרי, ביומסה ואחרים 10%, ואחרים 0.6% (כולל אנרגיה גאותרמית, רוח וסולארי). יש לשים לב שצריכת האנרגיה העקיפה של האנושות גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה, ורובה מגיעה מאנרגיית שמש וגלגוליה.  

==בסיס אנרגטי לכלכלה==  

==בסיס אנרגטי לכלכלה==  

צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי [[חקלאות תעשייתית]] - שימוש במכונות חקלאיות (המונעות בנפט), ובתשומות של [[משאבים מתכלים]] שה[[כרייה]] שלהם היא עתירת אנרגיה. הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] איפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאוד את [[הפריון החקלאי]]. עם זאת, פירוש הדבר כי [[החקלאות העולמית]] ואיתה [[שוק המזון העולמי]] נמצאים ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. הפקת דשן כימי מתאפשרת תודות לכרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]] הדורשים השקעת אנרגיה וכן גם הפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]]. [[חומרי הדברה]] מופקים באמצעות [[נפט]] והוא גם זה שמאפשר את תפעול המכונות החקלאיות והיבטים נוספים של החקלאות והמזון (כגון הובלה בקרור, אריזות פלסטיק ועוד).  

צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי [[חקלאות תעשייתית]] - שימוש במכונות חקלאיות (המונעות בנפט), ובתשומות של [[משאבים מתכלים]] שה[[כרייה]] שלהם היא עתירת אנרגיה. הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] איפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאוד את [[הפריון החקלאי]]. עם זאת, פירוש הדבר כי [[החקלאות העולמית]] ואיתה [[שוק המזון העולמי]] נמצאים ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. הפקת דשן כימי מתאפשרת תודות לכרייה של [[פוספט]] ו[[אשלג]] הדורשים השקעת אנרגיה וכן גם הפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]]. [[חומרי הדברה]] מופקים באמצעות [[נפט]] והוא גם זה שמאפשר את תפעול המכונות החקלאיות והיבטים נוספים של החקלאות והמזון (כגון הובלה בקרור, אריזות פלסטיק ועוד).  

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד, או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], השפעת הייעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכת לנפש, כך שהמגמה הכוללת לאורך השנים היא של עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד, או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], השפעת הייעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכת לנפש, כך שהמגמה הכוללת לאורך השנים היא של עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.  

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

צריכת אנרגיה לנפש נכון לשנת 2005, למספר מדינות לפי הבנק העולמי:

צריכת אנרגיה לנפש נכון לשנת 2005, למספר מדינות לפי הבנק העולמי:

* ארצות הברית 7.9 TOE

* ארצות הברית 7.9 TOE

* גרמניה, יפן - 4.1 TOE

* גרמניה, יפן - 4.1 TOE

* דנמרק - 3.5 TOE

* דנמרק - 3.5 TOE

* הודו 0.49 TOE

* הודו 0.49 TOE

נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית דומים, ביחס אך בעלי ערכים מוחלטים שונים ונמוכים בכ-40% כך שהנתונים ל-2001 הם ארצות הברית היא בעלת צריכה של 5.22 TOE, יפן 2.7 TOE, ישראל TOE 2.26, הודו 0.37 TOE.  

נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית דומים, ביחס אך בעלי ערכים מוחלטים שונים ונמוכים בכ-40% כך שהנתונים ל-2001 הם ארצות הברית היא בעלת צריכה של 5.22 TOE, יפן 2.7 TOE, ישראל TOE 2.26, הודו 0.37 TOE.  

===מגמות במדינות על פני זמן===

===מגמות במדינות על פני זמן===

[[תמונה:Energy us.png|ימין|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה, נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

[[תמונה:Energy us.png|ימין|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה, נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

בחלק גדול מהמדינות העניות הגידול הכולל בצריכת האנרגיה נובע משילוב של [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית]] המדינות יחד עם גידול בצריכה לנפש. במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] בהגדלת צריכת האנרגיה - בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאוד.  

בחלק גדול מהמדינות העניות הגידול הכולל בצריכת האנרגיה נובע משילוב של [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית]] המדינות יחד עם גידול בצריכה לנפש. במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] בהגדלת צריכת האנרגיה - בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאוד.  

לעומת זו בחלק מהמדינות המערביות, כמו [[ארצות הברית]], הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה בעשורים האחרונים, נבע בעיקר מ[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1,653 מיליוני TOE ל-2,339 בהתאמה. למרות שלארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), נתון זה לא השתנה בתקופה שבין 1975-2007. ניתן עם זאת, לטעון שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של חברות הנפט והמשך השענות על [[פרבור]] מנעו ירידה של הצריכה לנפש בארצות הברית בשנים אלה - כך לדוגמה היה לחץ פוליטי של חברות מכוניות בארצות הברית לא לעודד מעבר למכוניות חסכוניות בדלק בטענה שהדבר יגביל את החופש האישי.

לעומת זו בחלק מהמדינות המערביות, כמו [[ארצות הברית]], הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה בעשורים האחרונים, נבע בעיקר מ[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1,653 מיליוני TOE ל-2,339 בהתאמה. למרות שלארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), נתון זה לא השתנה בתקופה שבין 1975-2007. ניתן עם זאת, לטעון שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של חברות הנפט והמשך השענות על [[פרבור]] מנעו ירידה של הצריכה לנפש בארצות הברית בשנים אלה - כך לדוגמה היה לחץ פוליטי של חברות מכוניות בארצות הברית לא לעודד מעבר למכוניות חסכוניות בדלק בטענה שהדבר יגביל את החופש האישי.

בכל תחום כלכלי, אנרגיה היא תשומה הכרחית, ולכן התייקרות האנרגיה משפיעה על העלויות של כל היצרנים. בייצור מוצרים, דבר זה בא לידי ביטוי דרך שתי השפעות- ייקור האנרגיה שהיצרן משתמש בה, וייקור חומרי גלם ושירותים שבהם היצרן משתמש. לדוגמה קבלנים של בתים ירגישו את השפעת מחיר האנרגיה הן דרך תשלומי אנרגיה שעליהם לשם (לשם תאורה, תפעול מנופים, הסעות פועלים וחומרי גלם וכו') והן בגלל תשלום לספקי שירותים, חומרי גלם ומוצרי-ביניים (כגון תשלום לחברות מנופים, לבטון, עמודי פלדה, חלונות וכו').  

בכל תחום כלכלי, אנרגיה היא תשומה הכרחית, ולכן התייקרות האנרגיה משפיעה על העלויות של כל היצרנים. בייצור מוצרים, דבר זה בא לידי ביטוי דרך שתי השפעות- ייקור האנרגיה שהיצרן משתמש בה, וייקור חומרי גלם ושירותים שבהם היצרן משתמש. לדוגמה קבלנים של בתים ירגישו את השפעת מחיר האנרגיה הן דרך תשלומי אנרגיה שעליהם לשם (לשם תאורה, תפעול מנופים, הסעות פועלים וחומרי גלם וכו') והן בגלל תשלום לספקי שירותים, חומרי גלם ומוצרי-ביניים (כגון תשלום לחברות מנופים, לבטון, עמודי פלדה, חלונות וכו').  

השפעות ייקור האנרגיה על התעשייה יכולות להתרחש דרך אפיקים נוספים, האחת היא השפעה על הביקוש מצד הצרכנים - משקי בית שצריכים להוציא כסף רב יותר על מזון, תרופות, תחבורה לעבודה או חשמל הכרחי, יצמצמו צריכת מוצרים בעלי [[גמישות ביקוש]] גבוהה יותר כגון טיסות, חופשות, ביגוד, קוסמטיקה, מסעדות וכו'.  

השפעות ייקור האנרגיה על התעשייה יכולות להתרחש דרך אפיקים נוספים, האחת היא השפעה על הביקוש מצד הצרכנים - משקי בית שצריכים להוציא כסף רב יותר על מזון, תרופות, תחבורה לעבודה או חשמל הכרחי, יצמצמו צריכת מוצרים בעלי [[גמישות ביקוש]] גבוהה יותר כגון טיסות, חופשות, ביגוד, קוסמטיקה, מסעדות וכו'.  

השפעה אפשרית נוספת על היצרנים היא דרך השפעה מאקרו-כלכלית של אנרגיה על [[צמיחה כלכלית]] ודרכה על המערכת הפיננסית ועל ה[[בנקאות|בנקים]] בפרט. ייקור אנרגטי גורם כאמור לצמצום קניות לא הכרחיות, דבר זה משפיע לרעה על היכולת של בנקים לספק אשראי זול, כתוצאה מכך מתייקר האשראי שהיצרנים מסוגלים לקבל מהבנקים.  

השפעה אפשרית נוספת על היצרנים היא דרך השפעה מאקרו-כלכלית של אנרגיה על [[צמיחה כלכלית]] ודרכה על המערכת הפיננסית ועל ה[[בנקאות|בנקים]] בפרט. ייקור אנרגטי גורם כאמור לצמצום קניות לא הכרחיות, דבר זה משפיע לרעה על היכולת של בנקים לספק אשראי זול, כתוצאה מכך מתייקר האשראי שהיצרנים מסוגלים לקבל מהבנקים.  

צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאוד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.  

צריכת האנרגיה לנפש, קשורה סטטיסטית עם גידול בתוחלת החיים במדינות עניות רבות. יש מדינות בעלות מגמות דומות מאוד בשני נתונים אלה כמו הודו וסין.  

במדינות עשירות רבות (אך לא בכולן) רואים שצריכת האנרגיה לנפש מגיעה למעין "תקרת זכוכית" - רמה גבוהה שמעליה אין גידול. במדינות אלה תוחלת החיים גדלה ללא גידול נוסף בצריכת האנרגיה לנפש.

במדינות עשירות רבות (אך לא בכולן) רואים שצריכת האנרגיה לנפש מגיעה למעין "תקרת זכוכית" - רמה גבוהה שמעליה אין גידול. במדינות אלה תוחלת החיים גדלה ללא גידול נוסף בצריכת האנרגיה לנפש.

[[תמונה:Energy life rich.png|right|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עשירות ועניות]]

[[תמונה:Energy life rich.png|right|thumb|280px|צריכת אנרגיה לנפש לעומת תוחלת חיים בכמה מדינות עשירות ועניות]]

קוסטה-ריקה היא מקרה מעניין של מדינה בעלת צריכת אנרגיה נמוכה יחסית למדינות מערביות, אבל היא בעלת תוחלת חיים גבוהה. גם, קובה, שעברה [[משבר האנרגיה בקובה בשנות ה-90|משבר אנרגיה בשנות ה-90]] ונשארה מאז בנתיב של צריכת אנרגיה נמוכה לנפש, ולמרות זאת הצליחה לשמור על תוחלת חיים גבוהה. בשתי המדינות יש תוחלת חיים דומה לתוחלת חיים מערבית, יחסית לתוחלת חיים בישראל, דנמרק או ארצות הברית שבהן יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה בהרבה (פי 3, 4 ו-8 בהתאמה).  

קוסטה-ריקה היא מקרה מעניין של מדינה בעלת צריכת אנרגיה נמוכה יחסית למדינות מערביות, אבל היא בעלת תוחלת חיים גבוהה. גם, קובה, שעברה [[משבר האנרגיה בקובה בשנות ה-90|משבר אנרגיה בשנות ה-90]] ונשארה מאז בנתיב של צריכת אנרגיה נמוכה לנפש, ולמרות זאת הצליחה לשמור על תוחלת חיים גבוהה. בשתי המדינות יש תוחלת חיים דומה לתוחלת חיים מערבית, יחסית לתוחלת חיים בישראל, דנמרק או ארצות הברית שבהן יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה בהרבה (פי 3, 4 ו-8 בהתאמה).  

מנתונים אלה ניתן להסיק שמתחת לרמה מינימלית של צריכת אנרגיה, יש קשר בין שני המשתנים. סיבה הגיונית היא שצריכת אנרגיה גדלה משמשת במדינות אלה לשם שיפורי היגיינה, לתחזוקת בתים, רשתות מים וביוב טובות יותר, ולרפואה בסיסית שמאפשרים גידול בתוחלת החיים. מעבר לרמה זאת, אין השפעה על של גידול צריכת האנרגיה על תוחלת החיים. אפשרות נוספת היא שטכנולוגיות רפואה שבאות ממדינות עתירות אנרגיה (עשירות) "זולגות" גם למדינות עניות יותר ומשפיעות על תוחלת החיים בהן. עם זאת הדוגמאות של קוסטה-ריקה וקובה מרמזות על אפשרות שניתן לשמור על תוחלת חיים גבוהה גם בצריכת אנרגיה נמוכה לנפש.

מנתונים אלה ניתן להסיק שמתחת לרמה מינימלית של צריכת אנרגיה, יש קשר בין שני המשתנים. סיבה הגיונית היא שצריכת אנרגיה גדלה משמשת במדינות אלה לשם שיפורי היגיינה, לתחזוקת בתים, רשתות מים וביוב טובות יותר, ולרפואה בסיסית שמאפשרים גידול בתוחלת החיים. מעבר לרמה זאת, אין השפעה על של גידול צריכת האנרגיה על תוחלת החיים. אפשרות נוספת היא שטכנולוגיות רפואה שבאות ממדינות עתירות אנרגיה (עשירות) "זולגות" גם למדינות עניות יותר ומשפיעות על תוחלת החיים בהן. עם זאת הדוגמאות של קוסטה-ריקה וקובה מרמזות על אפשרות שניתן לשמור על תוחלת חיים גבוהה גם בצריכת אנרגיה נמוכה לנפש.

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHA0Rld1TkQtc2tvMmF0Yk5heHRzU0E#gid=0 צריכת אנרגיה בעולם לפי סוגי הדלקים] 1965-2011 על פי BP.  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHA0Rld1TkQtc2tvMmF0Yk5heHRzU0E#gid=0 צריכת אנרגיה בעולם לפי סוגי הדלקים] 1965-2011 על פי BP.  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?pli=1&key=0AqixvTVhWr1YdEQ5Q1VNdExsM1dkMGVPYV9wQVBlTXc#gid=1 צריכת האנרגיה במדינות נבחרות לפי סקטורים 1990 מול 2001] - עיבוד הנתונים של סוכנות האנרגיה לכמויות מוחלטות ולנתוני צריכה לנפש  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?pli=1&key=0AqixvTVhWr1YdEQ5Q1VNdExsM1dkMGVPYV9wQVBlTXc#gid=1 צריכת האנרגיה במדינות נבחרות לפי סקטורים 1990 מול 2001] - עיבוד הנתונים של סוכנות האנרגיה לכמויות מוחלטות ולנתוני צריכה לנפש  

* [http://my2050.decc.gov.uk/ משחק סימולציה - צור את אנגליה של 2050] האם אתם מסוגלים להגיע להפחתת פליטות של [[גזי חממה]] במידה המספקת?

* [http://my2050.decc.gov.uk/ משחק סימולציה - צור את אנגליה של 2050] האם אתם מסוגלים להגיע להפחתת פליטות של [[גזי חממה]] במידה המספקת?

* [http://2050-calculator-tool.decc.gov.uk/ כלי חישובי] לבדיקת אפשרויות שונות להפחתת פליטות [[גזי חממה]] תוך שימוש ב[[אנרגיות מתחדשות]] וב[[שימור אנרגיה|הפחתת כמות האנרגיה]].

* [http://2050-calculator-tool.decc.gov.uk/ כלי חישובי] לבדיקת אפשרויות שונות להפחתת פליטות [[גזי חממה]] תוך שימוש ב[[אנרגיות מתחדשות]] וב[[שימור אנרגיה|הפחתת כמות האנרגיה]].

* [http://www.wri.org/blog/2013/11/water-risks-rise-three-global-energy-production-hot-spots סיכוני מים למגזר האנרגיה] World Resources Institute 2013

* [http://www.wri.org/blog/2013/11/water-risks-rise-three-global-energy-production-hot-spots סיכוני מים למגזר האנרגיה] World Resources Institute 2013