שינויים

'''ליברליזם''' (liberalism; מהמילה הלטינית libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית-כלכלית ומונח מתחום [[מדעי החברה]]. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך הייתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות וכן כנגד כוח מוגזם של השלטון - נגד כפייה של השלטון כלפי האדם ובעד משטר סובלני ודמוקרטי יותר.  

'''ליברליזם''' (באנגלית: '''liberalism'''; מהמילה הלטינית libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית-כלכלית ומונח מתחום [[מדעי החברה]]. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך הייתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות וכן כנגד כוח מוגזם של השלטון - נגד כפייה של השלטון כלפי האדם ובעד משטר סובלני ודמוקרטי יותר.  

==זכויות אדם וזכויות אזרח==

==זכויות אדם וזכויות אזרח==

מבקרי הליברליזם טוענים שעבור שכבות מסוימות באוכלוסייה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק חופשי|שוק חופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער.

מבקרי הליברליזם טוענים שעבור שכבות מסוימות באוכלוסייה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק חופשי|שוק חופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער.

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטים]]. זרם נוסף שמבקר את הליברליזם מכיוון אחר לגמרי הוא ה[[אנרכיזם]] שטוען שהליברליזם רק נותן אשליה של חופש בעודו מקפח את השוויון. זרם בולט נוסף הוא [[הסוציאל דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטים]]. זרם נוסף שמבקר את הליברליזם מכיוון אחר לגמרי הוא ה[[אנרכיזם]] שטוען שהליברליזם רק נותן אשליה של חופש בעודו מקפח את השוויון. זרם בולט נוסף הוא [[סוציאל-דמוקרטיה|הסוציאל-דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הוויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק ([[שוק חופשי]] לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".  

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הוויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק ([[שוק חופשי]] לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".