שינויים

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

בשנת 2008 בוצע מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>

בשנת 2008 בוצע מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין (בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>

על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה, אולם ככל הנראה מדובר בדיווח חסר שלא כלל פליטות מ[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]], עם הוספת התחנות הללו הכמות הכוללת של ארסן שנפלט לאוויר היא כמעט טונה. להלן פירוט הפליטות לאוויר השנתיות לאוויר בק"ג, כפי שהן מדווחות במפל"ס. אפס מציין כמות מתחת לסף הדיווח[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]:

על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה, אולם ככל הנראה מדובר בדיווח חסר שלא כלל פליטות מ[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]], עם הוספת התחנות הללו הכמות הכוללת של ארסן שנפלט לאוויר היא כמעט טונה. להלן פירוט הפליטות לאוויר השנתיות לאוויר בק"ג, כפי שהן מדווחות במפל"ס. אפס מציין כמות מתחת לסף הדיווח[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]:

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים כלל 1823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באזור הם אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באזור הוא אזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעיית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים כלל 1,823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באזור הם אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באזור הוא אזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעיית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

;ארסן במים בישראל:

;ארסן במים בישראל: