שינויים

עבודתו הידועה ביותר של [[ג'ורג' אקרלוף]], שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏

עבודתו הידועה ביותר של [[ג'ורג' אקרלוף]], שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏

[http://facstaff.uww.edu/kashianr/The%20Market%20for%20Lemons.pdf The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism]

[http://facstaff.uww.edu/kashianr/The%20Market%20for%20Lemons.pdf The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism]

‏}}, החלה את הדיון בתחום המידע הא-סימטרי. המודל מדגים כיצד מידע א-סימטרי ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים.  

‏}}, החלה את הדיון בתחום המידע הא-סימטרי. המודל מדגים כיצד מידע א-סימטרי ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים.  

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק ה[[מכונית|מכוניות]] המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה.

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק ה[[מכונית|מכוניות]] המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה.  

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,{{הערה|1=http://scholar.google.de/scholar?num=100&hl=en&lr=&safe=off&cites=13868942939151083936}} נדחה בשלושת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא [[טריוויה|טריוויאלי]] מדי או שגוי בהכרח.{{הערה|1=http://nobelprize.org/economics/articles/akerlof/}}

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,{{הערה|1=http://scholar.google.de/scholar?num=100&hl=en&lr=&safe=off&cites=13868942939151083936}} נדחה בשלושת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא [[טריוויה|טריוויאלי]] מדי או שגוי בהכרח.{{הערה|1=http://nobelprize.org/economics/articles/akerlof/}}

המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על מידע א-סימטרי וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  

המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על מידע א-סימטרי וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  

[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים'''. הסיגנלים הם מאמץ שבעל המידע משקיע כדי לאותת לצד השני שהמוצר שלו הוא אכן איכותי. על הסיגנל להיות אמין. לדוגמה נכונות לקחת את המכונית המשומשת למכון בדיקה של המכוניות או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. האיתות צריך להיות אמין מספיק וכדאי רק למוכשרים שבהם, ובמצב זה ועל ידי הם כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור אות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים'''. הסיגנלים הם מאמץ שבעל המידע משקיע כדי לאותת לצד השני שהמוצר שלו הוא אכן איכותי. על הסיגנל להיות אמין. לדוגמה נכונות לקחת את המכונית המשומשת למכון בדיקה של המכוניות או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. האיתות צריך להיות אמין מספיק וכדאי רק למוכשרים שבהם, ובמצב זה ועל ידי הם כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור אות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] ועלולות לייצר כשלי שוק נוספים - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה מייקר את מכיר המכונית, מסרבל את הליך הבדיקה ופוגע ביכולת של קונים ומוכרים להכיר את המוצרים שיש בשוק. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר ודבר זה גם עלול ליצור [[מלכודת עוני]] שפוגעת ב[[מריטוקרטיה]] וב[[ניידות חברתית]] שכן לימודים ארוכים במוסד מכובד הם דבר יקר ותלמידים עניים מוכשרים עלולים לא להתקבל.

הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] ועלולות לייצר כשלי שוק נוספים - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה מייקר את מכיר המכונית, מסרבל את הליך הבדיקה ופוגע ביכולת של קונים ומוכרים להכיר את המוצרים שיש בשוק. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר ודבר זה גם עלול ליצור [[מלכודת עוני]] שפוגעת ב[[מריטוקרטיה]] וב[[ניידות חברתית]] שכן לימודים ארוכים במוסד מכובד הם דבר יקר ותלמידים עניים מוכשרים עלולים לא להתקבל.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_asymmetry מידע א-סימטרי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_asymmetry מידע א-סימטרי] בוויקיפדיה האנגלית

* אבי קליין, [http://www.davar1.co.il/64960/ נוכלויות ושקרים של פירמות פרטיות (או על ההשלכות של מידע א-סימטרי)], דבר ראשון, 26.04.2017

* אבי קליין, [http://www.davar1.co.il/64960/ נוכלויות ושקרים של פירמות פרטיות (או על ההשלכות של מידע א-סימטרי)], דבר ראשון, 26.04.2017

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==