שינויים

הם טוענים כי אם הניתוח הכלכלי שולל מראש אינטראקציות בין הסוכנים ותופעות לא לינאריות לא יהיה הבדל משמעותי בין המיקרו-כלכלה למאקרו-כלכלה. וכי התאוריה של כרוז וולראסי (כרוז שמכריז על מחירים ואיכויות של כל הסחורות לכלל הסוכנים בשוק) היא שגויה.  

הם טוענים כי אם הניתוח הכלכלי שולל מראש אינטראקציות בין הסוכנים ותופעות לא לינאריות לא יהיה הבדל משמעותי בין המיקרו-כלכלה למאקרו-כלכלה. וכי התאוריה של כרוז וולראסי (כרוז שמכריז על מחירים ואיכויות של כל הסחורות לכלל הסוכנים בשוק) היא שגויה.  

המחברים טועים כי אינטראקציות ישירות ועקיפות בין סוכנים הטרוגניים ברמת המיקרו הן תנאי מספיק להופעתן של תופעות מאקרו-כלכליות. יותר מכך, האינטראקציות של התנהגות מיקרו-כלכלית שמבוססת על חוקי אצבע של אנשים רבים הפועלים באופן מבוזר יכולה להתפתח וליצור תופעות רציונליות מצרפית. הרעיון המרכזי בספר הוא כי לא ניתן להסיק את התופעות המצרפיות (כמו [[תוצר לאומי גולמי]] [[מדד המחירים לצרכן]] וכו') מתוך ההתנהגות של צרכן מייצג בשוק שבו יש שיווי משקל כללי שמקבל מידע ותאום על ידי כרוז וולראסי.  

המחברים טועים כי אינטראקציות ישירות ועקיפות בין סוכנים הטרוגניים ברמת המיקרו הן תנאי מספיק להופעתן של תופעות מאקרו-כלכליות. יותר מכך, האינטראקציות של התנהגות מיקרו-כלכלית שמבוססת על חוקי אצבע של אנשים רבים הפועלים באופן מבוזר יכולה להתפתח וליצור תופעות רציונליות מצרפית. הרעיון המרכזי בספר הוא כי לא ניתן להסיק את התופעות המצרפיות (כמו [[תוצר לאומי גולמי]] [[מדד המחירים לצרכן]] וכו') מתוך ההתנהגות של צרכן מייצג בשוק שבו יש שיווי משקל כללי שמקבל מידע ותאום על ידי כרוז וולראסי.  

לטענת המחברים התופעות המצרפיות מופיעות בצורה ספונטנית - [[הגחה|מגיחות]] - מהאינטראקציות של פרטים שמנסים לתאם את הפעולות שלהם בשוק. במילים אחרות, ה"חוקים" המצרפיים מגיחים ולא בגלל חוקים ברמת המיקרו. בתורה, דינמיקה מאקרו-כלכלית משפיעה על ההתנהגות המיקרו-כלכלית, באמצעות תהליכים סיבתיים שבו מבנים כלכליים וחברתיים משפיעים על ההזדמנויות וההעדפות שמאפיינים את היחידות המיקרו-כלכליות.  

לטענת המחברים התופעות המצרפיות מופיעות בצורה ספונטנית - [[הגחה|מגיחות]] - מהאינטראקציות של פרטים שמנסים לתאם את הפעולות שלהם בשוק. במילים אחרות, ה"חוקים" המצרפיים מגיחים ולא בגלל חוקים ברמת המיקרו. בתורה, דינמיקה מאקרו-כלכלית משפיעה על ההתנהגות המיקרו-כלכלית, באמצעות תהליכים סיבתיים שבו מבנים כלכליים וחברתיים משפיעים על ההזדמנויות וההעדפות שמאפיינים את היחידות המיקרו-כלכליות.  

אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו-קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו-כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו-כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסיאנית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות.

אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו-קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו-כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו-כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסיאנית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות.

ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman)   (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989). הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959)

ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989). הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959)

ההנחה השנייה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55)

ההנחה השנייה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55)

===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית===

===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית===

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו-קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (Social interaction economics).

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו-קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (Social interaction economics).

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

* גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפשר לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994)

* גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפשר לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994)

* הרווחה של פרטים עשויה לנבוע ממאפיינים חברתיים כמו כבוד, סטיגמה, פופולריות או מעמד חברתי (Cole et al., 1992)

* הרווחה של פרטים עשויה לנבוע ממאפיינים חברתיים כמו כבוד, סטיגמה, פופולריות או מעמד חברתי (Cole et al., 1992)

* יש אינטראקציות בין הפרטים שלא מבוצעות בתיווך של חוזים ברי אכיפה בגלל [[השפעות חיצוניות]] טכנולוגיות ברשתות תעשייתיות (Shy, 2001) או השפעות עקיפות שמועברות על ידי מחירים (Pecuniary externalities) בשווקים לא תחרותיים (Blanchard and Kyiotaki, 1987) דברים אלה עשויים להוביל לכשל קורדינציה עקב התאמה אסטרטגית(Cooper, 1999).

* יש אינטראקציות בין הפרטים שלא מבוצעות בתיווך של חוזים ברי אכיפה בגלל [[השפעות חיצוניות]] טכנולוגיות ברשתות תעשייתיות (Shy, 2001) או השפעות עקיפות שמועברות על ידי מחירים (Pecuniary externalities) בשווקים לא תחרותיים (Blanchard and Kyiotaki, 1987) דברים אלה עשויים להוביל לכשל קורדינציה עקב התאמה אסטרטגית(Cooper, 1999).

מנסקי (Manski 2000) מבצע סיווג של האינטראקציות החברתיות לפי סוגי ההשפעה האפשריות של סוכן אחד על סוכנים אחרים:

מנסקי (Manski 2000) מבצע סיווג של האינטראקציות החברתיות לפי סוגי ההשפעה האפשריות של סוכן אחד על סוכנים אחרים:

* [[שיווי משקל מרובה]], לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסייה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב היקף השכלה גבוה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)

* [[שיווי משקל מרובה]], לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסייה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב היקף השכלה גבוה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)

* חוסר ארגודיות (Non-ergodicity) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)

* חוסר ארגודיות (Non-ergodicity) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)

* קיום של "מכפיל חברתי" (Social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)

* קיום של "מכפיל חברתי" (Social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)

כאן המחברים מביאים את המסר המרכזי של הספר - השינויים המחזוריים של משתנים מאקרו-כלכליים נובעים מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. אין הכרח בשיווי משקל ברמת הפרט כדי לקבל שיווי משקל ברמה המצרפית, והתנהגות הפרט יכולה להשתנות כל הזמן על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]] (דבר שמוסבר בפרק 3).

כאן המחברים מביאים את המסר המרכזי של הספר - השינויים המחזוריים של משתנים מאקרו-כלכליים נובעים מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. אין הכרח בשיווי משקל ברמת הפרט כדי לקבל שיווי משקל ברמה המצרפית, והתנהגות הפרט יכולה להשתנות כל הזמן על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]] (דבר שמוסבר בפרק 3).