שינויים

הכספית ירדה מגדולתה במאה הראשונה לספירה, כשהרופא היווני גלנוס עמד על [[רעל|רעילותה]]. לרוע המזל, במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל ראזי, מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על [[רפואת ילדים]], הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל. קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה. סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מיד אלא כפגיעה עצבית מצטברת. בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה [[חומר הדברה|כתכשיר נגד כינים]] ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור<ref>י. קלוגאי, ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, 1960</ref>.

הכספית ירדה מגדולתה במאה הראשונה לספירה, כשהרופא היווני גלנוס עמד על [[רעל|רעילותה]]. לרוע המזל, במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל ראזי, מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על [[רפואת ילדים]], הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל. קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה. סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מיד אלא כפגיעה עצבית מצטברת. בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית מעורבת בחלבון ביצה [[חומר הדברה|כתכשיר נגד כינים]] ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור<ref>י. קלוגאי, ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, 1960</ref>.

האנשים שנפגעו במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו כובענים וצורפים. החומר הנפוץ לייצור כובעים היה [[לבד]] (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה ומשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא Carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה"). שכן הוא כלל שטיפה בתמיסת כספית חנקתית, שצבעה כתום, כצבע הגזר. טיפול זה נדרש להפרדת הפרווה מהעור ולהצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" עוצב הלבד לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. מכאן הביטוי "משוגע כמו כובען" (Mad as a Hatter), שעליו מבוססת דמותו של "הכובען המטורף" מהסיפור הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

האנשים שנפגעו במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו כובענים וצורפים. החומר הנפוץ לייצור כובעים היה [[לבד]] (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה ומשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא Carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה"). שכן הוא כלל שטיפה בתמיסת כספית חנקתית, שצבעה כתום, כצבע הגזר. טיפול זה נדרש להפרדת הפרווה מהעור ולהצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" עוצב הלבד לצורת חרוטים גבוהים וכווץ על ידי הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. מכאן הביטוי "משוגע כמו כובען" (Mad as a Hatter), שעליו מבוססת דמותו של "הכובען המטורף" מהסיפור הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

מקצוע אחר בו הייתה חשיפה ניכרת לכספית היה בקרב צורפים. בתהליכי הפקה וניקיון של תמיסות זהב השתמשו בכספית, והפגיעות העצביות של הכספית כונו "מחלת הצורפים". יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים במתכות שונות.

מקצוע אחר בו הייתה חשיפה ניכרת לכספית היה בקרב צורפים. בתהליכי הפקה וניקיון של תמיסות זהב השתמשו בכספית, והפגיעות העצביות של הכספית כונו "מחלת הצורפים". יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בזמן שישן במעבדתו בזמן ניסויים במתכות שונות.

==שימוש בכספית בתעשייה==

==שימוש בכספית בתעשייה==

הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח רחב של טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מסיבות אלה נעשה שימוש בכספית למסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה ועיבוד מתכות, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים.[http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/MIFLAS2012.pdf]  

הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, ולה מגוון תכונות ייחודיות נוספות כגון מתח פנים גבוה, משקל סגולי גבוה, מוליכות חשמלית גבוהה ומקדם התפשטות נפחית קבוע בטווח רחב של טמפרטורות רחב, דבר ההופך מתכת זו לשימושית במגוון רחב של יישומים טכנולוגיים. מסיבות אלה נעשה שימוש בכספית למסחר, בתעשייה וייצור, במטלורגיה ועיבוד מתכות, בחקלאות, ברפואה וברפואת שיניים.[http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/MIFLAS2012.pdf]  

השימוש העיקרי בכספית כיום הוא לייצור חומרים ליישומים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]]. כמו כן כספית מצויה במדי טמפרטורה, במדי-כובד ובמתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:

השימוש העיקרי בכספית כיום הוא לייצור חומרים ליישומים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]]. כמו כן כספית מצויה במדי טמפרטורה, במדי-כובד ובמתקנים מדעיים אחרים. שימושים נוספים:

==השפעות בריאותיות של כספית==

==השפעות בריאותיות של כספית==

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הכספית, בתוך אחת מתוך עשרה כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את [[זיהום|הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור]].[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הכספית, בתוך אחת מתוך עשרה כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את [[זיהום|הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור]].[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]  

צורות שונות של כספית משפיעות באופנים שונים על בריאות בני האדם. נשימת אדי כספית מתכתית (המצויה, למשל, במדי חום ובסתימות אמלגם) מביאה לכך ש-70% ממנה חודר למערכת הדם דרך הריאות ומשם, במהירות, לחלקים אחרים בגוף, כולל למוח; רוב הכספית תיאגר, בסופו של דבר, בכליות. כספית מתכתית בדמן של נשים בהריון תחדור בקלות גם לעובר. כספית מתכתית עשויה להישאר בגוף תקופה ארוכה.<ref name="ehf"/>

צורות שונות של כספית משפיעות באופנים שונים על בריאות בני האדם. נשימת אדי כספית מתכתית (המצויה, למשל, במדי חום ובסתימות אמלגם) מביאה לכך ש-70% ממנה חודר למערכת הדם דרך הריאות ומשם, במהירות, לחלקים אחרים בגוף, כולל למוח; רוב הכספית תיאגר, בסופו של דבר, בכליות. כספית מתכתית בדמן של נשים בהריון תחדור בקלות גם לעובר. כספית מתכתית עשויה להישאר בגוף תקופה ארוכה.<ref name="ehf"/>

   

   

מתיל כספית נספג בגוף, בעיקר דרך [[זיהום במזון]] עקב צריכת [[מזון מהחי]], ומשם מגיע לשאר חלקי הגוף. כמו במקרה של כספית מתכתית, גם מתיל כספית שנמצא של אשה יגיע אל העובר. אנשים שהיו חשופים במשך זמן רב למתיל-כספית דרך המזון סבלו מנזק בלתי הפיך במוח ובכליות. החשיפה לכספית מתכתית ומתיל כספית משפיעה על חלקים שונים במוח ועלולה לגרום לשינויים במבנה האישיות (ביישנות, עצבנות), רעד, שינויים בשדה הראייה, חירשות, חוסר קואורדינציה וקשיים בזיכרון. <ref name="ehf"/>

מתיל כספית נספג בגוף, בעיקר דרך [[זיהום במזון]] עקב צריכת [[מזון מהחי]], ומשם מגיע לשאר חלקי הגוף. כמו במקרה של כספית מתכתית, גם מתיל כספית שנמצא של אשה יגיע אל העובר. אנשים שהיו חשופים במשך זמן רב למתיל-כספית דרך המזון סבלו מנזק בלתי הפיך במוח ובכליות. החשיפה לכספית מתכתית ומתיל כספית משפיעה על חלקים שונים במוח ועלולה לגרום לשינויים במבנה האישיות (ביישנות, עצבנות), רעד, שינויים בשדה הראייה, חירשות, חוסר קואורדינציה וקשיים בזיכרון. <ref name="ehf"/>  

חשיפה לכספית, אפילו בריכוזים זעירים עלולה לגרום ל[[נזק בלתי הפיך]]. כמו מספר [[מתכות כבדות]] אחרות, כספית מצטברת בתאי שומן בגוף ולכן היא עוברת [[הצטברות ביולוגית]] בגוף וקשה להיפטר ממנה.  

חשיפה לכספית, אפילו בריכוזים זעירים עלולה לגרום ל[[נזק בלתי הפיך]]. כמו מספר [[מתכות כבדות]] אחרות, כספית מצטברת בתאי שומן בגוף ולכן היא עוברת [[הצטברות ביולוגית]] בגוף וקשה להיפטר ממנה.  

===השפעות על מערכת העצבים===

===השפעות על מערכת העצבים===

נהוג להבחין בין חשיפה חריפה אך חד פעמית (חשיפה אקוטית) לכספית (כתוצאה מציוד המכיל כספית שנשבר, למשל) לבין חשיפה מתמשכת (חשיפה כרונית) שהיא תוצאה מסגנון חיים וחשיפה סביבתית. חשיפה אקוטית לכספית, או [[הרעלת כספית]] יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה לכספית. חשיפה זו משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום, בין השאר, לרעד, נדודי שינה, אובדן זיכרון, כאבי ראש, ירידה בחישה וביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית.<ref name="ehf"/> אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת שיניים. חשיפה כרונית לכספית עלולה לגרום להפרעות בשינה, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, נימול, ראייה מעורפלת, תחושת [[דיכאון]].<ref name="ehf"/>

נהוג להבחין בין חשיפה חריפה אך חד פעמית (חשיפה אקוטית) לכספית (כתוצאה מציוד המכיל כספית שנשבר, למשל) לבין חשיפה מתמשכת (חשיפה כרונית) שהיא תוצאה מסגנון חיים וחשיפה סביבתית. חשיפה אקוטית לכספית, או [[הרעלת כספית]] יכולה להתבטא שנים לאחר החשיפה לכספית. חשיפה זו משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום, בין השאר, לרעד, נדודי שינה, אובדן זיכרון, כאבי ראש, ירידה בחישה וביכולת המוטורית וירידה ביכולת הקוגניטיבית.<ref name="ehf"/> אחד מהתסמינים שלה הוא נשירת שיניים. חשיפה כרונית לכספית עלולה לגרום להפרעות בשינה, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, נימול, ראייה מעורפלת, תחושת [[דיכאון]].<ref name="ehf"/>  

===סרטן===

===סרטן===

==כספית בישראל==

==כספית בישראל==

===פליטת כספית בישראל===

===פליטת כספית בישראל===

בישראל השתמש בעבר מפעל '''[[תעשיות אלקטרוכימיות|פרוטרום]]''' (תעשיות אלקטרוכימיות), בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים [[ידיעות אחרונות]] תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם. כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד [[ביטוח בישראל|חברות הביטוח]] מגדל, [[הפניקס]] ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm] הפליטות הגבוהות של כספית לקרקע באיזור המפעל גרמו לזיהום מים וקרקע באיזור בכספית וממשיכות לפלוט את הכספית לאיזור עד היום (ראו בהמשך).  

בישראל השתמש בעבר מפעל '''[[תעשיות אלקטרוכימיות|פרוטרום]]''' (תעשיות אלקטרוכימיות), בכספית בתהליכי אלקטרוליזה. בשנת 2004 קיים [[ידיעות אחרונות]] תחקיר בנוגע למפעל. במקביל תבעו העובדים את הנהלת המפעל בטענה שהוא זיהם את הקרקע ואת הים סביב המפעל בכספית, וכי הוא חשף אותם לכספית ולרעלים אחרים ללא ידיעתם. כתב התביעה הוגש גם נגד הרשויות כמו [[המשרד להגנת הסביבה]] בטענה שלא פיקחו כראוי על התנהלות המפעל וכן נגד [[ביטוח בישראל|חברות הביטוח]] מגדל, [[הפניקס]] ואריה. [http://www.akkonet.co.il/newsPictures/frutarum-10-01-05.htm] הפליטות הגבוהות של כספית לקרקע באיזור המפעל גרמו לזיהום מים וקרקע באיזור בכספית וממשיכות לפלוט את הכספית לאיזור עד היום (ראו בהמשך).  

על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשפד"ן לים ומשם הגעתם לדגים.  

על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] השפכים של רופאי השיניים הוא אחד המקורות העיקריים לשפכי כספית המגיעים לשפד"ן, כ-12 ק"ג בשנה [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articals^l1248&enZone=industrial_wast&enVersion=0]. כספית זו עלולה לחזור אל הציבור בשל השקיית גידולים בשפכים מטוהרים ובשל שפיכת שפכים מהשפד"ן לים ומשם הגעתם לדגים.  

| ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.1||שפכים

| ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.1||שפכים

|-

|-

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ   אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים

|-

|-

| מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - רמת חובב||תעשייה כימית||רמת חובב||1||שפכים

| מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - רמת חובב||תעשייה כימית||רמת חובב||1||שפכים

רמות הכספית בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf"/>  

רמות הכספית בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf"/>  

   

   

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו] סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref>  

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו] סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref>  

על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית נמצאו גם בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>

על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית נמצאו גם בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>

רק בששה ביולי 2015, כ-13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא, הוציא [[המשרד להגנת הסביבה]] אזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל "[[תעשיות אלקטרוכימיות]]". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. <ref>[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4676293,00.html איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו] יפה ברנס, ynet 06.07.15 </ref> משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור כשבוע לאחר מכן. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [http://cfenvironment.org.il/index.php/hg-akko9-7-15]

רק בששה ביולי 2015, כ-13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא, הוציא [[המשרד להגנת הסביבה]] אזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל "[[תעשיות אלקטרוכימיות]]". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. <ref>[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4676293,00.html איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו] יפה ברנס, ynet 06.07.15 </ref> משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור כשבוע לאחר מכן. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [http://cfenvironment.org.il/index.php/hg-akko9-7-15]

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>  

;כספית במזון:

;כספית במזון:

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

* [http://www.pediatrics.org.il/reviews/%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%aa/ כספית בדגים בחדשות: האם יש להגביל אכילת דגים בנשים הרות ובילדים בגלל תכולת הכספית?], פרופ' יונה אמיתי – מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, 01/11/2012

* [http://www.pediatrics.org.il/reviews/%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%aa/ כספית בדגים בחדשות: האם יש להגביל אכילת דגים בנשים הרות ובילדים בגלל תכולת הכספית?], פרופ' יונה אמיתי – מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, 01/11/2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013