שורה 16: |
שורה 16: |
| * [[מגוון גנטי]] genetic diversity | | * [[מגוון גנטי]] genetic diversity |
| | | |
− | ב-2003 הציע פרופסור Anthony Campbell רמה רביעית של מגוון - מגוון מולקולרי. | + | ב-2003 הציע פרופסור Anthony Campbell רמה רביעית של מגוון - מגוון מולקולרי. |
| | | |
| ==מספר המינים שקיימים כיום== | | ==מספר המינים שקיימים כיום== |
שורה 22: |
שורה 22: |
| | | |
| {| class="wikitable sortable" | | {| class="wikitable sortable" |
− | ! ממלכה !! סווגו - ביבשה !! הערכה ביבשה !! סווגו בים !! הערכה בים | + | ! ממלכה !! סווגו - ביבשה !! הערכה ביבשה !! סווגו בים !! הערכה בים |
| |- | | |- |
| | בעלי חיים || 953,434 || 7,770,000 || 171,082 || 2,150,000 | | | בעלי חיים || 953,434 || 7,770,000 || 171,082 || 2,150,000 |
שורה 43: |
שורה 43: |
| ==איומים למגוון הביולוגי== | | ==איומים למגוון הביולוגי== |
| {{הפניה לערך מורחב|אירוע ההכחדה בהולוקן}} | | {{הפניה לערך מורחב|אירוע ההכחדה בהולוקן}} |
− | קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אירוע הכחדה זה הוא '''[[אירוע ההכחדה בהולוקן]]''' - [[תהליך]] '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם. | + | קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אירוע הכחדה זה הוא '''[[אירוע ההכחדה בהולוקן]]''' - [[תהליך]] '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם. |
| | | |
| בשנת 2006 מינים רבים סווגו באופן רשמי כמינים נדירים או בסכנת הכחדה. יתרה מכך, מדענים העריכו כי מיליוני מינים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה ללא שסווגו כלל. כ-40% מתוך 40,177 המינים שעבורם בוצעה הערכה בשיטת "הרשימה האדומה" של ארגון השימור העולמי (IUCN) נמצאים ברשימת "בסכנת הכחדה" (threatened with extinction) סה"כ 16,119 מינים. {{הערה|Richard A. Lovett, "[http://news.nationalgeographic.com/news/2006/05/0502_060502_endangered.html Endangered Species List Expands to 16,000"]. national geographic, May 2, 2006}} | | בשנת 2006 מינים רבים סווגו באופן רשמי כמינים נדירים או בסכנת הכחדה. יתרה מכך, מדענים העריכו כי מיליוני מינים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה ללא שסווגו כלל. כ-40% מתוך 40,177 המינים שעבורם בוצעה הערכה בשיטת "הרשימה האדומה" של ארגון השימור העולמי (IUCN) נמצאים ברשימת "בסכנת הכחדה" (threatened with extinction) סה"כ 16,119 מינים. {{הערה|Richard A. Lovett, "[http://news.nationalgeographic.com/news/2006/05/0502_060502_endangered.html Endangered Species List Expands to 16,000"]. national geographic, May 2, 2006}} |
| | | |
− | הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר את "ארבעת הרשעים" (Evil Quartet) שגורמים להכחדה ולאובדן מגוון ביולוגי - הרס בתי מחיה, הרג-יתר, הכנסת [[מינים פולשים]], והכחדה מיד-שנייה. Edward O. Wilson מעדיף את ראשי התיבות HIPPO שמתארים - [[הרס בתי מחייה]], מינים פולשים, [[זיהום]], [[אוכלוסיית העולם|איכלוס יתר]] ו[[הרג יתר]]. שיטת המיון המוסמכת ביותר לאיומי הכחדה שבה משתמשים היא שיטת המיון של - IUCN לאיומים ישירים, שאומצה על ידי גופי [[שמירת טבע]] גדולים כמו World Wildlife Fund, רשות השימור של ארצות הברית, Conservation International ו- BirdLife International. | + | הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר את "ארבעת הרשעים" (Evil Quartet) שגורמים להכחדה ולאובדן מגוון ביולוגי - הרס בתי מחיה, הרג-יתר, הכנסת [[מינים פולשים]], והכחדה מיד-שנייה. Edward O. Wilson מעדיף את ראשי התיבות HIPPO שמתארים - [[הרס בתי מחייה]], מינים פולשים, [[זיהום]], [[אוכלוסיית העולם|איכלוס יתר]] ו[[הרג יתר]]. שיטת המיון המוסמכת ביותר לאיומי הכחדה שבה משתמשים היא שיטת המיון של - IUCN לאיומים ישירים, שאומצה על ידי גופי [[שמירת טבע]] גדולים כמו World Wildlife Fund, רשות השימור של ארצות הברית, Conservation International ו- BirdLife International. |
| | | |
| ===פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות=== | | ===פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות=== |
שורה 77: |
שורה 77: |
| הירידה במגוון המינים בחקלאות פירושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99]], עלולות לגרור [[רעב המוני]]. | | הירידה במגוון המינים בחקלאות פירושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99]], עלולות לגרור [[רעב המוני]]. |
| | | |
− | ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - Associated biodiversity. | + | ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - Associated biodiversity. |
| | | |
| השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]]. | | השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]]. |
שורה 96: |
שורה 96: |
| * [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=services.252 מגוון ביולוגי] אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע | | * [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=services.252 מגוון ביולוגי] אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע |
| * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/default.aspx המגוון הביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. | | * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/default.aspx המגוון הביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. |
− | * [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/naturebiodiversity/pages/nationalplan.aspx התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. ינואר 2010 | + | * [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/naturebiodiversity/pages/nationalplan.aspx התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. ינואר 2010 |
| * צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019 | | * צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019 |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |