שינויים

במקומות רבים בעולם, כולל ב[[ישראל]], צומצמו הנזקים מה[[זיהום]] ושאר הבעיות שגורם ה[[פלסטיק]].

במקומות רבים בעולם, כולל ב[[ישראל]], צומצמו הנזקים מה[[זיהום]] ושאר הבעיות שגורם ה[[פלסטיק]].

== שנות ה-70 - מיקוד תשומת הלב בנקיון ברשות הרבים==

== שנות ה-70 - מיקוד תשומת הלב בנקיון ברשות הרבים==

באמצע המאה ה-20 החלה לעלות בעיית ה[[פסולת]]. שימוש הולך וגובר בפלסטיק ונייר כדי לעטוף מוצרים וכדי לייצר מוצרים חד-פעמיים כולל כלי אוכל חד פעמיים, יצר בעיה אסטטית. אנשים זעמו על השלכת הפסולת הרבה לטבע. ארגון "[[שמרו את אמריקה יפה]]" הוקם ומומן על ידי חברות מסחריות, במטרה להפחית את בעיית הפסולת ברשות הרבים - הלכלוך שרואים ברחוב או בטבע. עד שנות ה-60 ההסברה הזו הספיקה, אבל בשנות ה-60 היה לחץ של פעילי סביבה נגד חברות מזהמות.  

באמצע המאה ה-20 החלה לעלות בעיית ה[[פסולת]]. שימוש הולך וגובר בפלסטיק ונייר כדי לעטוף מוצרים וכדי לייצר מוצרים חד-פעמיים כולל כלי אוכל חד פעמיים, יצר בעיה אסטטית. אנשים זעמו על השלכת הפסולת הרבה לטבע. ארגון "[[שמרו את אמריקה יפה]]" הוקם ומומן על ידי חברות מסחריות, במטרה להפחית את בעיית הפסולת ברשות הרבים - הלכלוך שרואים ברחוב או בטבע. עד שנות ה-60 ההסברה הזו הספיקה, אבל בשנות ה-60 היה לחץ של פעילי סביבה נגד חברות מזהמות.  

== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ==

== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ==

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי, Campaign CleanSeas, להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות [[פסולת פלסטיק|פסולת הפלסטיק]] בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים- [[מיקרופלסטיק]], ב[[תעשיית הקוסמטיקה]], והשני, [[המאבק בכלים חד־פעמיים|השימוש החד-פעמי בכלים]], שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד שנת 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמזהים את הפלסטיק כבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי, Campaign CleanSeas, להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות [[פסולת פלסטיק|פסולת הפלסטיק]] בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים- [[מיקרופלסטיק]], ב[[תעשיית הקוסמטיקה]], והשני, [[המאבק בכלים חד־פעמיים|השימוש החד-פעמי בכלים]], שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד שנת 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמזהים את הפלסטיק כבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.

נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.

== חנויות ורשתות שיווק ללא פלסטיק ==

== חנויות ורשתות שיווק ללא פלסטיק ==

* בשנת 2018 חתמו 40 חברות וארגונים באנגליה על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל-100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי, כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גורמים נזק{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastics-pact-companies-uk-2563573289.html More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact] 26.04.2018}}.

* בשנת 2018 חתמו 40 חברות וארגונים באנגליה על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל-100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי, כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גורמים נזק{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastics-pact-companies-uk-2563573289.html More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact] 26.04.2018}}.

* אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-resources/ Zero Waste Resources]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-living-uk/ Shop Zero Waste: UK-Wide Stores]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-near-you/ Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK]}}. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח{{הערה|Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/world/2018/jan/17/the-plastic-free-stores-showing-the-big-brands-how-to-do-it The plastic-free stores showing the big brands how to do it] 17.01.2018, The Guardian}}.

* אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-resources/ Zero Waste Resources]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-living-uk/ Shop Zero Waste: UK-Wide Stores]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-near-you/ Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK]}}. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח{{הערה|Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/world/2018/jan/17/the-plastic-free-stores-showing-the-big-brands-how-to-do-it The plastic-free stores showing the big brands how to do it] 17.01.2018, The Guardian}}.

המשמעות של הלולאה היא שהחברות ישווקו מוצרים באריזות רב פעמיות שיוחזרו אחר כך לניקוי ושימוש חוזר. זהו שיפור משמעותי.  

המשמעות של הלולאה היא שהחברות ישווקו מוצרים באריזות רב פעמיות שיוחזרו אחר כך לניקוי ושימוש חוזר. זהו שיפור משמעותי.  

החברות ששותפות במיזם הלולאה: TerraCycle, Unilever, P&G, PepsiCo, People Against Dirty, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Mars, Clorox, Coca-Cola, Danone, Haagen Daz, Panten Pro-v ועוד{{הערה|Loop [https://loopstore.com/ Loopstore]2019}}{{הערה|Sara Weinreb

החברות ששותפות במיזם הלולאה: TerraCycle, Unilever, P&G, PepsiCo, People Against Dirty, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Mars, Clorox, Coca-Cola, Danone, Haagen Daz, Panten Pro-v ועוד{{הערה|Loop [https://loopstore.com/ Loopstore]2019}}{{הערה|Sara Weinreb

Contributor [https://www.forbes.com/sites/saraweinreb/2019/03/07/loops-zero-waste-platform-is-changing-the-culture-of-disposability-one-pint-of-ice-cream-at-a-time/#6c5187634212 Loop's Zero Waste Platform Is Changing The Culture Of Disposability One Pint Of Ice Cream At A Time]7 למרץ 2019, forbes}}{{הערה|judy [https://www.upcyclethat.com/zero-waste-groceries/ ZERO WASTE GROCERIES]5 לפברואר 2019, Upcycle That}}.  

Contributor [https://www.forbes.com/sites/saraweinreb/2019/03/07/loops-zero-waste-platform-is-changing-the-culture-of-disposability-one-pint-of-ice-cream-at-a-time/#6c5187634212 Loop's Zero Waste Platform Is Changing The Culture Of Disposability One Pint Of Ice Cream At A Time]7 למרץ 2019, forbes}}{{הערה|judy [https://www.upcyclethat.com/zero-waste-groceries/ ZERO WASTE GROCERIES]5 לפברואר 2019, Upcycle That}}.  

ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא הפחתת פסולת פלסטיק, כדי לקדם את הנקיון בטבע, להפחית נזקים אקולוגיים ליצורים חיים אחרים, לשפר את [[המאבק על חופי ישראל|לשפר את הנקיון בחופים]] וכן להקטין [[זיהום האוויר]], [[גז חממה|הפחתת פליטות גזי החממה]] וכן שיפור [[בריאות הציבור]].

ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא הפחתת פסולת פלסטיק, כדי לקדם את הנקיון בטבע, להפחית נזקים אקולוגיים ליצורים חיים אחרים, לשפר את [[המאבק על חופי ישראל|לשפר את הנקיון בחופים]] וכן להקטין [[זיהום האוויר]], [[גז חממה|הפחתת פליטות גזי החממה]] וכן שיפור [[בריאות הציבור]].

אחד המאבקים הראשונים שישראל ביצעה להפחתת זיהום הפלסטיק היה '''[[חוק הפיקדון]]''', שמטרתו עידוד איסוף ומיחזור של מיכלי משקה מ[[פלסטיק]]. החוק נחקק בשנת 1999 ונכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2001. וקבע כי על כל מיכל משקה בנפח הקטן מ-1.5 ליטרים ישלם הצרכן פיקדון בסך 30 אגורות, אשר יוחזר עם החזרת המיכל הריק לנקודת איסוף. חוק הפיקדון החל כיום קובע, כי אם בשנת 2016 לא ייאספו 55% ממיכלי המשקה הגדולים בנפח 1.5 ליטרים ומעלה על ידי היצרנים והיבואנים, יוחל פיקדון גם על מיכלי המשקה הגדולים. מטרותיו של החוק הן שיפור רמת הניקיון ב[[רשות הרבים]], הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת ועידוד, תמרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למחזור ושימוש חוזר.

אחד המאבקים הראשונים שישראל ביצעה להפחתת זיהום הפלסטיק היה '''[[חוק הפיקדון]]''', שמטרתו עידוד איסוף ומיחזור של מיכלי משקה מ[[פלסטיק]]. החוק נחקק בשנת 1999 ונכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2001. וקבע כי על כל מיכל משקה בנפח הקטן מ-1.5 ליטרים ישלם הצרכן פיקדון בסך 30 אגורות, אשר יוחזר עם החזרת המיכל הריק לנקודת איסוף. חוק הפיקדון החל כיום קובע, כי אם בשנת 2016 לא ייאספו 55% ממיכלי המשקה הגדולים בנפח 1.5 ליטרים ומעלה על ידי היצרנים והיבואנים, יוחל פיקדון גם על מיכלי המשקה הגדולים. מטרותיו של החוק הן שיפור רמת הניקיון ב[[רשות הרבים]], הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת ועידוד, תמרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למחזור ושימוש חוזר.

'''[[קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל]]''' השפיעו על חקיקת החוק. בשנת 2000 טען ארגון [[מגמה ירוקה]] כי לובי פוליטי של חברת [[קוקה קולה]] עומד מאחורי מניעת הרחבת [[חוק הפיקדון]]. מנכ"ל תאגיד המיחזור [[אסופתא]], ירון ברדוגו טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות השתמשו ב[[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] כך שחוק הפיקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. {{הערה|שם=hirsh2016|נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691099,00.html קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים], כלכליסט, 21.06.2016}} ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה.  

'''[[קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל]]''' השפיעו על חקיקת החוק. בשנת 2000 טען ארגון [[מגמה ירוקה]] כי לובי פוליטי של חברת [[קוקה קולה]] עומד מאחורי מניעת הרחבת [[חוק הפיקדון]]. מנכ"ל תאגיד המיחזור [[אסופתא]], ירון ברדוגו טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות השתמשו ב[[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] כך שחוק הפיקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. {{הערה|שם=hirsh2016|נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691099,00.html קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים], כלכליסט, 21.06.2016}} ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה.  

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 באפריל 2019, Ecowatch}}.

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 באפריל 2019, Ecowatch}}.

; ארצות הברית:

; ארצות הברית:

ב-2019 מרילנד הפכה למדינה השנייה בארצות הברית שאסרה על מיכלים מסטירופואם, אחרי מיין. סטירופואם לא מתכלה ומתפרק מהר לחלקיקי מיקרופלסטיק המזהמים קשות את הסביבה. בשנה אחת בארצות הברית נזרקים 25,000,000,000 כוסות סטירופואם חד פעמיות{{הערה|Waste360 Staff [https://www.waste360.com/legislation-regulation/maryland-becomes-second-state-ban-plastic-foam-containers Maryland Becomes Second State to Ban Plastic Foam Containers] 30 במאי 2019, Waste 360}}.

ב-2019 מרילנד הפכה למדינה השנייה בארצות הברית שאסרה על מיכלים מסטירופואם, אחרי מיין. סטירופואם לא מתכלה ומתפרק מהר לחלקיקי מיקרופלסטיק המזהמים קשות את הסביבה. בשנה אחת בארצות הברית נזרקים 25,000,000,000 כוסות סטירופואם חד פעמיות{{הערה|Waste360 Staff [https://www.waste360.com/legislation-regulation/maryland-becomes-second-state-ban-plastic-foam-containers Maryland Becomes Second State to Ban Plastic Foam Containers] 30 במאי 2019, Waste 360}}.

==ראו גם==

==ראו גם==