שינויים

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור כולל [[חקלאות בישראל]], חברות לייצור [[מזון מעובד]] חברות תובלה, ושיווק, של מזון וכן [[רגולציה]] על המזון מטעם משרדי ממשלה וניטור מצד ארגונים חברתיים שונים. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תזונה בריאה|נזקים של מזון לא בריא]] (כמו [[השמנה]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד), [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון ועוד.  

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון [[קרקע]], מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, [[מוסדות חברתיים]] המעורבים בייצור כולל [[חקלאות בישראל]], חברות לייצור [[מזון מעובד]] חברות תובלה, ושיווק, של מזון וכן [[רגולציה]] על המזון מטעם משרדי ממשלה וניטור מצד ארגונים חברתיים שונים. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - [[תזונה בריאה|נזקים של מזון לא בריא]] (כמו [[השמנה]], [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד), [[תרבות המזון]] בישראל, [[השפעות סביבתיות]] של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון ועוד.  

לפי משרד הבריאות, בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] (נכון לשנת 2017). אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} לפיכך למזון בישראל יש השלכות עצומות על [[מערכת הבריאות בישראל]]. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם [[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכה עודפת של מזון מתוק]] ו[[משקאות ממותקים]], [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.  

לפי משרד הבריאות, בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] (נכון לשנת 2017). אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} לפיכך למזון בישראל יש השלכות עצומות על [[מערכת הבריאות בישראל]]. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם [[השפעות בריאותיות של סוכר|נזקים של צריכה עודפת של מזון מתוק]] ו[[משקאות ממותקים]], [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.  

תזונה לא בריאה לא באה לידי ביטוי רק בהיבטים כמו בריאות, תחלואה ותמותה אלא יש לה גם השלכות נוספות. כמו השפעות נפשיות של [[השמנה]], פגיעה ב[[רווחה חברתית]] עקב בעיות בריאות, והיבטים נוספים כמו [[נכות]], פגיעה בשוק העבודה, הגדלה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ותרומה ליוקר המחייה.

תזונה לא בריאה לא באה לידי ביטוי רק בהיבטים כמו בריאות, תחלואה ותמותה אלא יש לה גם השלכות נוספות. כמו השפעות נפשיות של [[השמנה]], פגיעה ב[[רווחה חברתית]] עקב בעיות בריאות, והיבטים נוספים כמו [[נכות]], פגיעה בשוק העבודה, הגדלה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ותרומה ליוקר המחייה.

==צריכת מזון בישראל==

==צריכת מזון בישראל==

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>  

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref>  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת [[סוכר|הסוכר והממתיקים]]. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של [[אכילת יתר]].  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת [[סוכר|הסוכר והממתיקים]]. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של [[אכילת יתר]].  

|}

|}

נכון לשנת 2012, ישראלי ממוצע צרך 194 גרם בשר ביום. צריכת כלל סוגי הבשר עומדת על 71 ק"ג בשנה: 1.7 ק"ג בשר חזיר, 1.5 ק"ג חלקי פנים, 2.3 ק"ג בשר צאן, 8.4 ק"ג בשר הודו (12%), 12 ק"ג בשר בקר (17%), ו-44 ק"ג בשר עוף (62%). <ref name="cbs19.23_2014"/> יחסית לשנת 2005 ישנה עליה של 7% בצריכת הבשר לנפש, הגדלת הצריכה של בשר צאן, בשר בקר ועוף וירידה בסוגי הבשר האחרים. <ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>

נכון לשנת 2012, ישראלי ממוצע צרך 194 גרם בשר ביום. צריכת כלל סוגי הבשר עומדת על 71 ק"ג בשנה: 1.7 ק"ג בשר חזיר, 1.5 ק"ג חלקי פנים, 2.3 ק"ג בשר צאן, 8.4 ק"ג בשר הודו (12%), 12 ק"ג בשר בקר (17%), ו-44 ק"ג בשר עוף (62%). <ref name="cbs19.23_2014"/> יחסית לשנת 2005 ישנה עליה של 7% בצריכת הבשר לנפש, הגדלת הצריכה של בשר צאן, בשר בקר ועוף וירידה בסוגי הבשר האחרים. <ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref>

{| {{table}}

{| {{table}}

==הספקה ושיווק מזון==

==הספקה ושיווק מזון==

שיווק המזון בישראל הוא [[שוק אוליגופולי]]. לטענת ניר להב מהסוכנות היהודית, נכון לשנת 2014, 70% מהמצרכים בסופרמרקט מגיעים מחמישה ספקים: [[קבוצת שטראוס|שטראוס]], [[תנובה]], [[אסם]], [[החברה למשקאות]] ו[[יוניליוור]]. <ref>רועי צ'יקי ארד, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2516217 קואופרטיב חדש מבטיח קניות זולות בפריפריה] הארץ, 20.12.2014 </ref>

שיווק המזון בישראל הוא [[שוק אוליגופולי]]. לטענת ניר להב מהסוכנות היהודית, נכון לשנת 2014, 70% מהמצרכים בסופרמרקט מגיעים מחמישה ספקים: [[קבוצת שטראוס|שטראוס]], [[תנובה]], [[אסם]], [[החברה למשקאות]] ו[[יוניליוור]]. <ref>רועי צ'יקי ארד, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2516217 קואופרטיב חדש מבטיח קניות זולות בפריפריה] הארץ, 20.12.2014 </ref>

לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארצות הברית במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16.06.2014 </ref>  

לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארצות הברית במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16.06.2014 </ref>  

{{הפניה לערך מורחב|תזונה בריאה}}

{{הפניה לערך מורחב|תזונה בריאה}}

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|התרומה של גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-25% מהתמותה במדינות עשירות כמו ישראל נובעת מבעיות תזונה לקויה. יישום נתון זה לגבי ישראל פירושו ש-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה עקב צריכה גבוהה מידי של סוכר, עודף מלח במזון, מזון שמן ומעובד , מחסור בפעילות גופנית, השמנה ומחסור בפירות וירקות. ]]

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|התרומה של גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-25% מהתמותה במדינות עשירות כמו ישראל נובעת מבעיות תזונה לקויה. יישום נתון זה לגבי ישראל פירושו ש-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה עקב צריכה גבוהה מידי של סוכר, עודף מלח במזון, מזון שמן ומעובד , מחסור בפעילות גופנית, השמנה ומחסור בפירות וירקות. ]]

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 , ההשפעה הכוללת של תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית על התמותה בטרם עת במדינות מערביות עומדת על 25% מכלל התמותה. יישום נתון זה על ישראל פירושו כי כ-10,000 אנשים בישראל מתים מ[[תזונה לקויה]] בכל שנה, בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. הערכות אחרות הן אפילו גבוהות יותר. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם צריכה של מזון מתוק ומשקאות מתוקים ([[סוכר]]), [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.  

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 , ההשפעה הכוללת של תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית על התמותה בטרם עת במדינות מערביות עומדת על 25% מכלל התמותה. יישום נתון זה על ישראל פירושו כי כ-10,000 אנשים בישראל מתים מ[[תזונה לקויה]] בכל שנה, בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. הערכות אחרות הן אפילו גבוהות יותר. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם צריכה של מזון מתוק ומשקאות מתוקים ([[סוכר]]), [[השפעות בריאותיות של מלח]], ו[[צריכה עודפת של שומנים]], שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של [[מזון מעובד]] ו[[מזון מהיר]] מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.  

===השמנה===

===השמנה===

שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].

שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460651,00.html] ככל הנראה עקב [[עוני בישראל|עוני]].

מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. במונחים של 20 שנה יש עליה של פי 2 בקרב בנים ובנות במספר המתגייסים בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה, עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] [http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf]

מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. במונחים של 20 שנה יש עליה של פי 2 בקרב בנים ובנות במספר המתגייסים בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה, עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3671954,00.html] [http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf]

{| {{table}}

{| {{table}}

"הם משחקים שעות מול המחשב, מחוברים תמידית לטלפון הסלולרי ואנו רואים את התוצאה על פני השטח. חלה עלייה משמעותית במקרי ההשמנה הקיצונית של הדור הצעיר והמרחק למחלת הסוכרת - מתקצר".[http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471] הוא גם קרא לקיום שיעורי תזונה אחת לחודשיים בבתי הספר שכן יש בורות בתחום ומחקרים הראו כי ידע הוא המפתח להצלחה בתחום זה.

"הם משחקים שעות מול המחשב, מחוברים תמידית לטלפון הסלולרי ואנו רואים את התוצאה על פני השטח. חלה עלייה משמעותית במקרי ההשמנה הקיצונית של הדור הצעיר והמרחק למחלת הסוכרת - מתקצר".[http://news.walla.co.il/?w=/90/2668471] הוא גם קרא לקיום שיעורי תזונה אחת לחודשיים בבתי הספר שכן יש בורות בתחום ומחקרים הראו כי ידע הוא המפתח להצלחה בתחום זה.

בדומה למדינות אחרות גם בישראל, [[אי שוויון בריאותי בישראל|סוכרת פוגעת יותר בשכבות עניות יותר]] ומשכילות פחות. מחקר משנת 2006 מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

בדומה למדינות אחרות גם בישראל, [[אי שוויון בריאותי בישראל|סוכרת פוגעת יותר בשכבות עניות יותר]] ומשכילות פחות. מחקר משנת 2006 מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן בקרב יישובים עניים יותר. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

===זיהום מזון בישראל===

===זיהום מזון בישראל===

בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים ל[[זיהום במזון|זיהום ביולוגי ולזיהום כימי במזון]]. מקורם של חלק מהמזהמים באי הקפדה של מפעלים, יצרנים וצרכנים על הוראות תברואה דבר שגורר תחלואה בגורמי זיהום ביולוגים הדבר כולל גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים ל[[זיהום במזון|זיהום ביולוגי ולזיהום כימי במזון]]. מקורם של חלק מהמזהמים באי הקפדה של מפעלים, יצרנים וצרכנים על הוראות תברואה דבר שגורר תחלואה בגורמי זיהום ביולוגים הדבר כולל גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

   

   

חלק מהזיהום במזון מקורו במחלות וחלק אחר עקב [[הגברה ביולוגית]] של מזהמים כימיים שונים - כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]]. מקורות של זיהום כימי במזון הם ריסוס של גידולים ומזון בחומרי הדברה וכן עקב [[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]].

חלק מהזיהום במזון מקורו במחלות וחלק אחר עקב [[הגברה ביולוגית]] של מזהמים כימיים שונים - כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]]. מקורות של זיהום כימי במזון הם ריסוס של גידולים ומזון בחומרי הדברה וכן עקב [[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]].

===מחסור במגנזיום וביוד===

===מחסור במגנזיום וביוד===

מים מותפלים עלולים לגרום נזק לבריאות עקב מחסור במגזניום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf]ולא ייושם.  

מים מותפלים עלולים לגרום נזק לבריאות עקב מחסור במגזניום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf]ולא ייושם.  

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. {{הערה|Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017; 27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251}} התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ואינט}}.  

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. {{הערה|Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017; 27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251}} התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ואינט}}.  

מחקרים מתחילת המאה ה-21 טוענים שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים ועל דגימות שתן של אמהותיהן באנגליה, בנורווגיה ובניו זילנד. בנשים הרות הצורכות תזונה עם חסר ביוד עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת פעילות של בלוטת התריס, במהלך ההריון ובעיקר לאחריו. [https://doctorsonly.co.il/blogs/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94/3383/]

מחקרים מתחילת המאה ה-21 טוענים שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים ועל דגימות שתן של אמהותיהן באנגליה, בנורווגיה ובניו זילנד. בנשים הרות הצורכות תזונה עם חסר ביוד עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת פעילות של בלוטת התריס, במהלך ההריון ובעיקר לאחריו. [https://doctorsonly.co.il/blogs/%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94/3383/]

==פיקוח על המזון בישראל==

==פיקוח על המזון בישראל==

בישראל קיים [[פיקוח מחירים]] לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים] מיכל רז-חיימוביץ', גלובס, 14/08/2014</ref>

בישראל קיים [[פיקוח מחירים]] לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים] מיכל רז-חיימוביץ', גלובס, 14/08/2014</ref>

'''משרד הבריאות''' אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

'''משרד הבריאות''' אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]]. בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]]. בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==