שינויים

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (באנגלית: '''Antibiotic resistance''') היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות Multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (באנגלית: '''Antibiotic resistance''') היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות Multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

[[קובץ:Antibiotic sensitvity and resistance.JPG|ממוזער|350PX|דוגמה לעמידות לאנטיביוטיקה - צלחות פטרי המכילות חיידקים ועיגולים לבנים שהם סוגים שונים של אנטיביוטיקה. בצלחת משמאל החיידקים פגיעים לכל 7 סוגי האנטיביוטיקה שנבדקו, ולכן מסביב לכל עיגול לבן יש טבעת ריקה שבה החיידקים מתו. בצלחת הימנית החיידקים פגיעים בצורה מלאה רק ל-3 סוגי אנטיביוטיקה]]

[[קובץ:Antibiotic sensitvity and resistance.JPG|ממוזער|350PX|דוגמה לעמידות לאנטיביוטיקה - צלחות פטרי המכילות חיידקים ועיגולים לבנים שהם סוגים שונים של אנטיביוטיקה. בצלחת משמאל החיידקים פגיעים לכל 7 סוגי האנטיביוטיקה שנבדקו, ולכן מסביב לכל עיגול לבן יש טבעת ריקה שבה החיידקים מתו. בצלחת הימנית החיידקים פגיעים בצורה מלאה רק ל-3 סוגי אנטיביוטיקה.]]

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

;שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים:

;שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים:

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך. ב-1951 אישר לראשונה ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] מתן קבוע של פניצלין ו[[כלורטטרציקלין]] (הטטרציקלין הראשון שזוהה) לבעלי חיים בתוך המזון{{הערה| http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/riots-rage-and-resistance-a-brief-history-of-how-antibiotics-arrived-on-the-farm/}}. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך תת-תרפויטי בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים, ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו{{הערה|http://microbewiki.kenyon.edu/index.php/Antibiotic_Use_for_Farm_Animals}}. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך. ב-1951 אישר לראשונה ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] מתן קבוע של פניצילין ו[[כלורטטרציקלין]] (הטטרציקלין הראשון שזוהה) לבעלי חיים בתוך המזון{{הערה| http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/riots-rage-and-resistance-a-brief-history-of-how-antibiotics-arrived-on-the-farm/}}. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך תת-תרפויטי בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים, ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו{{הערה|http://microbewiki.kenyon.edu/index.php/Antibiotic_Use_for_Farm_Animals}}. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

;סכנות בריאות הנובעות מכך:

;סכנות בריאות הנובעות מכך:

סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת [[לחץ ברירתי]] (evolutionary pressure) להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה{{הערה|http://dx.doi.org/10.1371/journal.ppat.1004564}}{{הערה|http://www.pewtrusts.org/en/about/news-room/news/2013/02/06/recordhigh-antibiotic-sales-for-meat-and-poultry-production}}.

סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת [[לחץ ברירתי]] (Evolutionary pressure) להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה{{הערה|http://dx.doi.org/10.1371/journal.ppat.1004564}}{{הערה|http://www.pewtrusts.org/en/about/news-room/news/2013/02/06/recordhigh-antibiotic-sales-for-meat-and-poultry-production}}.

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נא עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה, החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פלסמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נא עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה, החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פלסמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.

MRSA מטופל בעזרת [[ואנקומיצין]], האנטיביוטיקה היחידה שעדיין יכולה לו, אך כבר התפתחו זנים שעמידים גם לואנקומיצין. ואנקומיצין הוא אנטיביוטיקה מקבוצת ה[[קבוצות אנטיביוטיקה|גליקופפטידים]] והוא אסור לשימוש בתעשיית בעלי חיים בגלל חשיבותו לרפואת בני אדם. אך תכשיר אחר מאותה קבוצה, אבופארצין (Avoparcin) נפוץ בשימוש כזרז גדילה. מחקר מצא חיידקי [[Streptococcus|אנטרוקוקוס]] עמידים הן לאבופרצין והן לואנקומיצין בחיות קטנות בשתי חוות נפרדות, אף שהחיות לא קיבלו ואנקומיצין. בדיקה גנטית הראתה שרצף הדנ"א מהחוות זהה לזה שבאנטרוקוקוס מבית החולים. פירוש הדבר שהדמיון במבנה של שתי האנטיביוטיקות מאותה קבוצה, סלל את הדרך גם לעמידות לואנקומיצין{{הערה|1= http://jac.oxfordjournals.org/content/34/4/507.abstract?ijkey=e8dbe36dcd19c7517611fb71dcdc1887c4444e5a&keytype2=tf_ipsecsha }}.

MRSA מטופל בעזרת [[ואנקומיצין]], האנטיביוטיקה היחידה שעדיין יכולה לו, אך כבר התפתחו זנים שעמידים גם לואנקומיצין. ואנקומיצין הוא אנטיביוטיקה מקבוצת ה[[קבוצות אנטיביוטיקה|גליקופפטידים]] והוא אסור לשימוש בתעשיית בעלי חיים בגלל חשיבותו לרפואת בני אדם. אך תכשיר אחר מאותה קבוצה, אבופארצין (Avoparcin) נפוץ בשימוש כזרז גדילה. מחקר מצא חיידקי [[Streptococcus|אנטרוקוקוס]] עמידים הן לאבופרצין והן לואנקומיצין בחיות קטנות בשתי חוות נפרדות, אף שהחיות לא קיבלו ואנקומיצין. בדיקה גנטית הראתה שרצף הדנ"א מהחוות זהה לזה שבאנטרוקוקוס מבית החולים. פירוש הדבר שהדמיון במבנה של שתי האנטיביוטיקות מאותה קבוצה, סלל את הדרך גם לעמידות לואנקומיצין{{הערה|1= http://jac.oxfordjournals.org/content/34/4/507.abstract?ijkey=e8dbe36dcd19c7517611fb71dcdc1887c4444e5a&keytype2=tf_ipsecsha }}.

;נסיונות התמודדות ולובי פוליטי:

;ניסיונות התמודדות ולובי פוליטי:

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות, החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות, החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

==ניתוח כלכלי של עמידות לאנטיביוטיקה==

==ניתוח כלכלי של עמידות לאנטיביוטיקה==

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ניתן לראות מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום השימוש באנטיביוטיקה. ניתן לראות בשימוש נפוץ מידי בבאנטיביוטיקה סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מקנייה ושימוש באנטיביוטקה, וכך גם חברת התרופות שמוכרת את המוצר, אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. ניתן להסתכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר, מוצרים מהחי) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ניתן לראות מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום השימוש באנטיביוטיקה. ניתן לראות בשימוש נפוץ מידי באנטיביוטיקה סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מקנייה ושימוש באנטיביוטקה, וכך גם חברת התרופות שמוכרת את המוצר, אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. ניתן להסתכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר, מוצרים מהחי) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשל שוק נוסף המעורב בנושא הוא "[[סיכון מוסרי]]." זהו כשל שוק שבו סוכן לוקח סיכון גבוה מידי, בידיעה כי אם יתממש הסיכון, סוכנים אחרים ישלמו את המחיר. מבחינה זו, [[חברות תרופות]] ומגדלים של חזירים, עופות ובקר המספקים אנטיביוטיקה לבעלי חיים, מודעים לכך שקיים סיכון כי דבר זה יגרור עמידות לאנטיביוטיקה ועקב כך מוות של מיליוני בני אדם. אולם עלות הסיכון הזה מוטלת על החולים שנפגעו במחלה, על מערכות בריאות ציבוריות ועל גורמים אחרים שעלולים לספוג נזקים של מגפה - לדוגמה חברות תיירות או חברות ביטוח המבטחות עסקי תיירות.  

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולארים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולארים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא  [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]

כשלי שוק נוספים נוגעים להיבט של [[מידע מלא]] בגלל מורכבות התהליכים הביולוגיים, והעברת מידע בין חיידקים שונים, קשה להבין איזה גורם גרם לאיזה תוצאה. לכן לדוגמה קשה לחולה שחלה בחיידק עמיד, לתבוע בבית משפט חקלאי או חברת תרופות שהשתמשו באנטיביוטיקה בצורה מסוכנת, שהובילה לעמידות שפגעה בו. בהקשר של [[מגפה]] המצב נעשה מורכב עוד יותר עקב מצב של [[גנב שורף]] - הרווח שנוצר עבור החקלאי או חברת התרופות הוא כמה מיליוני דולרים, אבל הנזק הפוטנציאלי יכול להגיע לכמה מאות מיליארדי דולרים. גם אם תהיה תביעה מוצלחת שתוכיח קשר בין מכירת אנטיביוטיקה לבין משק שגידל בעלי חיים עם אנטיביוטיקה, המשק או חברת התרופות פשוט יפשטו את הרגל, בלי שיש להם יכולת לשלם את הנזק העצום שהם גרמו לו. כשל שוק נוסף הוא  [[תהליך ארוך טווח]] או [[צדק בין-דורי]] - עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת על פני כמה עשורים והנזק המרכזי שלה עלול להתקיים בעתיד כאשר דורות העתיד יסבלו מומים או ימותו בגלל שריטה פשוטה. עם זאת דורות העתיד לא יכולים לקחת מכונת זמן כדי לשלם לנו או לתבוע בבתי משפט סוכנים הגורמים להתרגלות לאנטיביוטיקה. היבטים אלה נוגעים לכשלים מהותיים בשוק - הנוגעים ל[[דינמיקה של מערכות]], [[משבר המוצרים הציבוריים]], [[בעיה נבזית]], ו[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דבידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים, טוען כי צריך להתייחס אל האנטיביוטיקה כאל [[משאב מתכלה]] - מדובר ב[[משאב משותף]] לכלל הציבור וחשוב לשמור אותו לדורות הבאים. הוא מציין כי האינטרס הצר וקצר הטווח של היחיד מתנגש עם האינטרס המשותף וארוך- הטווח של החברה כולה. לכן יש צורך בפעולות ברמת המדינה או העולם. פרופסור נדב דבידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון טוען כי הפחתת שימוש אנטיביוטיקה בקהילה לא תסייע ללא התייחסות ל[[תעשיית הבשר]] {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9670230 עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים], נטע אחיטוב, הארץ, 01.04.21}}

הקןשי להתמודד עם עמידות לאנטיבוטיקה נוגע גם לפער התרבותי בין ראיית עולם [[ליברליזם|ליברלית]] או [[קפליטיסטית]], לבין ראיית עולם של [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הליברלזים טוען כי כל עוד אדם לא פוגע באדם אחר, אין להגביל את הפעולות שלו. אם מישהו יורה על מישהו אחר, אזי כדאי להגביל אותו, בגלל שהוא מסכן את חייו. הבעיה של ניתוח זה הוא שהוא מסתכל רק על דברים ברורים מאליהם, ופחות מתייחס להשפעות שהתגלו במהלך המאה ה-20 - כמו [[זיהום]], הרס של [[מערכות אקולוגיות]] או התרגלות לאנטיביוטיקה. על פי תומכי הקפיטליזם , השוק יסדר כל דבר ואם לא - ניתן לתבוע את הגורמים המתאימים בבתי משפט. אולם במקרה זה כשלי שוק שצויינו מונעים מהשוק להגיע לתוצאה טובה לחברה, וגם צרוף של מוסד כמו בתי משפט לא מסייע לנושא. נקודות מבט אלה דומות לניתוח של [[בוקרים במערב הפרוע]] שחיים בצורה מבודדת וההשפעות ההדדיות הן נדירות וברורות, לעומת זה ניתוח של אסטרונאטים בספינת חלל מתייחס יותר לקשרים הדדים בין גורמים, ולכך שפעולה של סוכן אחד, עלולות להשפיע על כלל הסוכנים, דרך השפעה שלו על תהליכים ועל מערכות המשמשות את כלל הציבור, או שיש להם יכולת תפקוד והשתנות בפני עצמם.

הקושי להתמודד עם עמידות לאנטיביוטיקה נוגע גם לפער התרבותי בין ראיית עולם [[ליברליזם|ליברלית]] או [[קפיטליסטית]], לבין ראיית עולם של [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הליברליזם טוען כי כל עוד אדם לא פוגע באדם אחר, אין להגביל את הפעולות שלו. אם מישהו יורה על מישהו אחר, אזי כדאי להגביל אותו, בגלל שהוא מסכן את חייו. הבעיה של ניתוח זה הוא שהוא מסתכל רק על דברים ברורים מאליהם, ופחות מתייחס להשפעות שהתגלו במהלך המאה ה-20 - כמו [[זיהום]], הרס של [[מערכות אקולוגיות]] או התרגלות לאנטיביוטיקה. על פי תומכי הקפיטליזם , השוק יסדר כל דבר ואם לא - ניתן לתבוע את הגורמים המתאימים בבתי משפט. אולם במקרה זה כשלי שוק שצויינו מונעים מהשוק להגיע לתוצאה טובה לחברה, וגם צרוף של מוסד כמו בתי משפט לא מסייע לנושא. נקודות מבט אלה דומות לניתוח של [[בוקרים במערב הפרוע]] שחיים בצורה מבודדת וההשפעות ההדדיות הן נדירות וברורות, לעומת זה ניתוח של אסטרונאוטים בספינת חלל מתייחס יותר לקשרים הדדים בין גורמים, ולכך שפעולה של סוכן אחד, עלולות להשפיע על כלל הסוכנים, דרך השפעה שלו על תהליכים ועל מערכות המשמשות את כלל הציבור, או שיש להם יכולת תפקוד והשתנות בפני עצמם.

==ראו גם==

==ראו גם==

;נסיונות התמודדות:

;ניסיונות התמודדות:

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי,  הארץ, 08.01.2010

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי,  הארץ, 08.01.2010

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה