שינויים

בשנים האחרונות יש עליה בתמותה ממחלות זיהומיות בישראל, והחל משנת 2015, מחלות זיהומיות הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השלישי בחשיבותו]] לאחר מחלות [[סרטן]] ו[[מחלות לב]].{{הערה|שם=למס2018}}

בשנים האחרונות יש עליה בתמותה ממחלות זיהומיות בישראל, והחל משנת 2015, מחלות זיהומיות הן [[סיבות מוות בישראל|גורם המוות השלישי בחשיבותו]] לאחר מחלות [[סרטן]] ו[[מחלות לב]].{{הערה|שם=למס2018}}

==ניתוח כלכלי==

==ניתוח כלכלי של עמידות לאנטיביוטיקה==

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] שימוש מוגזם ולא אחראי באנטיביוטיקה הוא סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מכך אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. באופן דומה ניתן להסתכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ניתן לראות מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום השימוש באנטיביוטיקה. ניתן לראות בשימוש נפוץ מידי בבאנטיביוטיקה סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מקנייה ושימוש באנטיביוטקה, וכך גם חברת התרופות שמוכרת את המוצר, אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. ניתן להסתכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר, מוצרים מהחי) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

 

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==