שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13:31, 31 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 7: שורה 7:  
מבחינה כימית, מדובר בחומר פאראמגנטי, על החנקן אלקטרון בלתי מזווג כך שהמולקולה היא [[רדיקלים חופשיים|רדיקל חופשי]], שני הקשרים חנקן-חמצן חולקים אלקטרונים לא מאותרים כך שסדר הקשר הוא בין 1 ל-2.  
 
מבחינה כימית, מדובר בחומר פאראמגנטי, על החנקן אלקטרון בלתי מזווג כך שהמולקולה היא [[רדיקלים חופשיים|רדיקל חופשי]], שני הקשרים חנקן-חמצן חולקים אלקטרונים לא מאותרים כך שסדר הקשר הוא בין 1 ל-2.  
   −
'''[[תחמוצות חנקן]]''' הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub> או '''נוקסים'''.  
+
'''[[תחמוצות חנקן]]''' הן תרכובות בעלות הנוסחא האמפירית הכללית N<sub>m</sub>O<sub>n</sub>, כגון N<sub>2</sub>O,{{כ}} NO,{{כ}} NO<sub>2</sub>,{{כ}} N<sub>2</sub>O<sub>3</sub>,{{כ}} [[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] ו-N<sub>2</sub>O<sub>5</sub>. ב[[אטמוספירה]], קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני. נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO<sub>X</sub> או '''נוקסים'''.  
    
==חנקן דו חמצני וזיהום אוויר ==
 
==חנקן דו חמצני וזיהום אוויר ==
שורה 20: שורה 20:  
מחקרים הראו מתאם סטטיסטי בין דו תחמוצת החנקן באוויר בחוץ עם השפעות שליליות על הבריאות, כולל ירידה בתוחלת החיים. עד השנים האחרונות לא היה ברור אם נזקים אלה נגרמים על ידי NO<sub>2</sub> עצמו או על ידי מזהמים אחרים הנפלטים על ידי אותם מקורות - כמו תחבורה. בשנים האחרונות התחזקו הראיות המשייכות NO<sub>2</sub> עם נזקים לבריאות. הוועדה להשפעות רפואיות של זיהום אוויר בבריטניה, טוענת כי לפי ההסתברות חנקן דו חמצני אחראי לחלק מן הנזקים הבריאותיים שקושרו אליו במחקרים אפידמיולוגיים. {{הערה|שם=COMEAP2015|[https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/411756/COMEAP_The_evidence_for_the_effects_of_nitrogen_dioxide.pdf STATEMENT ON THE EVIDENCE FOR THE EFFECTS OF NITROGEN DIOXIDE ON HEALTH], COMMITTEE ON THE MEDICAL EFFECTS OF AIR POLLUTANTS, UK, March 2015}}
 
מחקרים הראו מתאם סטטיסטי בין דו תחמוצת החנקן באוויר בחוץ עם השפעות שליליות על הבריאות, כולל ירידה בתוחלת החיים. עד השנים האחרונות לא היה ברור אם נזקים אלה נגרמים על ידי NO<sub>2</sub> עצמו או על ידי מזהמים אחרים הנפלטים על ידי אותם מקורות - כמו תחבורה. בשנים האחרונות התחזקו הראיות המשייכות NO<sub>2</sub> עם נזקים לבריאות. הוועדה להשפעות רפואיות של זיהום אוויר בבריטניה, טוענת כי לפי ההסתברות חנקן דו חמצני אחראי לחלק מן הנזקים הבריאותיים שקושרו אליו במחקרים אפידמיולוגיים. {{הערה|שם=COMEAP2015|[https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/411756/COMEAP_The_evidence_for_the_effects_of_nitrogen_dioxide.pdf STATEMENT ON THE EVIDENCE FOR THE EFFECTS OF NITROGEN DIOXIDE ON HEALTH], COMMITTEE ON THE MEDICAL EFFECTS OF AIR POLLUTANTS, UK, March 2015}}
   −
לפי סוכנות הסביבה של אוסטרליה, הנזק העיקרי מנשימת אוויר עם אחוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]] הוא הגברת הסיכון לבעיות במערכת הנשימה. חנקן דו-חמצני מגביר את הסיכון לדלקת ברירית הריאות, וזה יכול להפחית את חסינות לזיהומים ריאה. זה יכול לגרום לבעיות כגון צפצופים, שיעול, הצטננות, שפעת וברונכיטיס. רמות גבוהות של תחמוצת החנקן יכולות לגרום נזק משמעותי לאנשים עם [[אסתמה]] כי הדבר עלול לגרום להתקפים תכופים יותר וחזקים יותר. ילדים עם אסתמה ואנשים מבוגרים עם מחלת לב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.{{הערה|[http://www.environment.gov.au/protection/publications/factsheet-nitrogen-dioxide-no2 Nitrogen dioxide (NO2)], Air quality fact sheet, Department of the Environment and Heritage,משרד הסביבה והאנרגיה של אוסטרליה, 2005}}
+
לפי סוכנות הסביבה של אוסטרליה, הנזק העיקרי מנשימת אוויר עם אחוז גבוה של [[תחמוצות חנקן]] הוא הגברת הסיכון לבעיות במערכת הנשימה. חנקן דו-חמצני מגביר את הסיכון לדלקת ברירית הריאות, וזה יכול להפחית את חסינות לזיהומים ריאה. זה יכול לגרום לבעיות כגון צפצופים, שיעול, הצטננות, שפעת וברונכיטיס. רמות גבוהות של תחמוצת החנקן יכולות לגרום נזק משמעותי לאנשים עם [[אסתמה]] כי הדבר עלול לגרום להתקפים תכופים יותר וחזקים יותר. ילדים עם אסתמה ואנשים מבוגרים עם מחלת לב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.{{הערה|[http://www.environment.gov.au/protection/publications/factsheet-nitrogen-dioxide-no2 Nitrogen dioxide (NO2)], Air quality fact sheet, Department of the Environment and Heritage,משרד הסביבה והאנרגיה של אוסטרליה, 2005}}
    
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
 
מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx]
שורה 31: שורה 31:     
==זיהום מחנקן דו חמצני בישראל==
 
==זיהום מחנקן דו חמצני בישראל==
נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של חנקן דו-חמצני [[זיהום אוויר מתחבורה|הנפלט מכלי רכב]] סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}
+
נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה מהתקן השנתי של חנקן דו-חמצני [[זיהום אוויר מתחבורה|הנפלט מכלי רכב]] סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט