שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''חֶשֶל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכת מורכבת]] שיכולה להימצא במספר מצבים ללא תלות בקלט שלה, בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת בתקופה נתונה. מערכת עם חשל היא [[תהליך]] שיש לו '''תלות במסלול''', יש לה סוג כלשהו של "זכרון". אם המערכת היא בעלת חשל לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת רק לפי התשומה הנוכחית שלה, ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות. | + | '''חֶשֶל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכת מורכבת]] שיכולה להימצא במספר מצבים ללא תלות בקלט שלה, בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת בתקופה נתונה. מערכת עם חשל היא [[תהליך]] שיש לו '''תלות במסלול''', יש לה סוג כלשהו של "זכרון". אם המערכת היא בעלת חשל לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת רק לפי התשומה הנוכחית שלה, ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות. |
| | | |
− | בניגוד לכך, ניתן להסתכל על [[מערכת דטרמניסטית]] שיש לה התנהגות דינמית "קלאסית", אבל אין לה חשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט של המערכת בנקודה עתידית כלשהי בהתבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. המונח "היסטרזיס" הגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדמות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing. | + | בניגוד לכך, ניתן להסתכל על [[מערכת דטרמניסטית]] שיש לה התנהגות דינמית "קלאסית", אבל אין לה חשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט של המערכת בנקודה עתידית כלשהי בהתבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. המונח "היסטרזיס" הגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדמות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing. |
| | | |
| חשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. לדוגמה, הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטיזציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. מכאן שאם נעביר ליד פיסה זו חתיכה כלשהי של מגנט, היא תתנהג בצורה אחרת לפי סוג ההיסטוריה של מיגנוט פיסת המתכת. כדי לבטל את המיגנוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשר יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים. | | חשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. לדוגמה, הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטיזציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. מכאן שאם נעביר ליד פיסה זו חתיכה כלשהי של מגנט, היא תתנהג בצורה אחרת לפי סוג ההיסטוריה של מיגנוט פיסת המתכת. כדי לבטל את המיגנוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשר יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים. |
שורה 7: |
שורה 7: |
| ==דוגמאות לחשל== | | ==דוגמאות לחשל== |
| ===חשל בהנדסה ובמערכות טכנולוגיות=== | | ===חשל בהנדסה ובמערכות טכנולוגיות=== |
− | [[טכנולוגיה|מערכות טכנולוגיות]] יכולות להיות בעלות חשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה כך שהטמפרטורה של התנור נעה כל הזמן סביב 20 מעלות, והתרמוסטט מכבה ומדליק אותו לסירוגין. התנור והתרמוסטט עצמו הם בעלי היסטרזיס בחלק מתחום הטמפרטורות - אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק (החום עולה עד שיגיע ל-22 מעלות) או מכובה (החום יורד עד שנגיע ל-18 מעלות). לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התנור (כבוי\ דלוק) רק על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי של התרמוסטט. | + | [[טכנולוגיה|מערכות טכנולוגיות]] יכולות להיות בעלות חשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה כך שהטמפרטורה של התנור נעה כל הזמן סביב 20 מעלות, והתרמוסטט מכבה ומדליק אותו לסירוגין. התנור והתרמוסטט עצמו הם בעלי היסטרזיס בחלק מתחום הטמפרטורות - אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק (החום עולה עד שיגיע ל-22 מעלות) או מכובה (החום יורד עד שנגיע ל-18 מעלות). לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התנור (כבוי\ דלוק) רק על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי של התרמוסטט. |
| ===חשל בכלכלה=== | | ===חשל בכלכלה=== |
| דוגמה לחשל ב[[כלכלה]] היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים, לדוגמה בייצוא. כאשר פירמה מייצאת למדינה אחרת היא צריכה להשקיע בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה. | | דוגמה לחשל ב[[כלכלה]] היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים, לדוגמה בייצוא. כאשר פירמה מייצאת למדינה אחרת היא צריכה להשקיע בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה. |