שינויים

תיבת אדג'וורת' הינה כלי גרפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין 2 סוכנים שיש להם 2 מוצרים הם יכולים לסחור בהם בשוק ללא הפרעה ובתנאים של [[שוק משוכלל]] (כמו [[מידע מלא]], [[רציונליות]], העדר [[עלויות עסקה]] ועוד).  

תיבת אדג'וורת' הינה כלי גרפי שמאפשר להמחיש את מושג יעילות פארטו לגבי מסחר בין 2 סוכנים שיש להם 2 מוצרים הם יכולים לסחור בהם בשוק ללא הפרעה ובתנאים של [[שוק משוכלל]] (כמו [[מידע מלא]], [[רציונליות]], העדר [[עלויות עסקה]] ועוד).  

[[תמונה:Adgwrth1.gif|מסגרת|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' – האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצוין כאן על ידי חיתוך בין הקו המקווקווים.]]

[[תמונה:Adgwrth1.gif|מסגרת|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' – האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצוין כאן על ידי חיתוך בין הקו המקווקווים.]]

 

 

[[תמונה:Adgwrth2.gif|מסגרת|תרשים ב' – "עקומות האדישות" של שני הצרכנים]]

[[תמונה:Adgwrth2.gif|מסגרת|תרשים ב' – "עקומות האדישות" של שני הצרכנים]]

במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה-Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.

במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה-Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.  

כדי להרחיב את התיאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד). יש לשים לב כי קיימת ביקורת מתמטית בנקודה זו, שכן כמות החישובים שיש לבצע גדלה במהירות ולכן בלתי אפשרי להגיע באמת למיקסום אמיתי של הרווחה.  

כדי להרחיב את התיאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד). יש לשים לב כי קיימת ביקורת מתמטית בנקודה זו, שכן כמות החישובים שיש לבצע גדלה במהירות ולכן בלתי אפשרי להגיע באמת למיקסום אמיתי של הרווחה.  

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמה - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה נאו-קלאסית היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים, לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

בתרשים ב' נראות "[[עקומות האדישות]]" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמה - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה נאו-קלאסית היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים, לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור ביניהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים, קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.

התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור ביניהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים, קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.  

==משפטי הרווחה==

==משפטי הרווחה==

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן זוכה [[פרס הנובל בכלכלה]], [[קנת' ארו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים, ולכן המצב שהתקבל הוא יעיל פארטו.

[[משפט הרווחה הראשון]], שנוסח על ידי הכלכלן זוכה [[פרס הנובל בכלכלה]], [[קנת' ארו]], טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים, ולכן המצב שהתקבל הוא יעיל פארטו.  

[[משפט הרווחה השני]] טוען שבהינתן חלוקה מסויימת של מוצרים והעדפות, ניתן להגיע לכל הקצאה יעילה פארטו באמצעות העברה יחידה (כלומר העברת מוצרים שלא דרך השוק, אלא בהתערבות ממשלתית לדוגמה) ושימוש במנגנון השוק.

[[משפט הרווחה השני]] טוען שבהינתן חלוקה מסויימת של מוצרים והעדפות, ניתן להגיע לכל הקצאה יעילה פארטו באמצעות העברה יחידה (כלומר העברת מוצרים שלא דרך השוק, אלא בהתערבות ממשלתית לדוגמה) ושימוש במנגנון השוק.

גם מניחים שקצבאות זקנה הן אכן לא יעילות - עדיין ייתכן שרוב האנשים חושבים שהן צודקות, שיוויוניות או מוסריות, כלומר עונים על ערכים חברתיים אחרים. הסתכלות זו מדגישה את הנקודה שיעילות היא בסך הכל ערך חברתי אחד מיני רבים, ושהחברה (כמו כל אדם פרטי בתוכה) עשויה לבחור לקדם ערכים חברתיים אחרים ולא רק את הערך של יעילות פארטו.  

גם מניחים שקצבאות זקנה הן אכן לא יעילות - עדיין ייתכן שרוב האנשים חושבים שהן צודקות, שיוויוניות או מוסריות, כלומר עונים על ערכים חברתיים אחרים. הסתכלות זו מדגישה את הנקודה שיעילות היא בסך הכל ערך חברתי אחד מיני רבים, ושהחברה (כמו כל אדם פרטי בתוכה) עשויה לבחור לקדם ערכים חברתיים אחרים ולא רק את הערך של יעילות פארטו.  

עם השנים הערך של יעילות כלכלית הפך להיות הערך היחיד בניתוח הכלכלי, ובמשך הזמן הפך להיות גם לערך יחיד בשאלות רבות של מדיניות ציבורית. כלכלנים מסתכלים על מצב מסויים. בודקים אם הוא יעיל פארטו או לא, ואם הוא לא, אז ההמלצה הכלכלית היא לשנותו כך שיהיה יעיל יותר כלכלית. כל עוד זוכרים שיעילות פארטו היא ערך אחד בתוך מגוון של ערכים ערכיים, שהבחירה ביניהם היא לפי שיקול דעתם של האזרחים, דבר זה יכול להועיל, אבל אם הערכים האחרים של החברה נדחקים החוצה, ויעילות פארטו הופכת להיות השיקול היחידי, הדבר קובע באופן פטרוני כי הערך של יעילות פארטו, חשוב יותר מאשר שיוויון לדוגמה.

עם השנים הערך של יעילות כלכלית הפך להיות הערך היחיד בניתוח הכלכלי, ובמשך הזמן הפך להיות גם לערך יחיד בשאלות רבות של מדיניות ציבורית. כלכלנים מסתכלים על מצב מסויים. בודקים אם הוא יעיל פארטו או לא, ואם הוא לא, אז ההמלצה הכלכלית היא לשנותו כך שיהיה יעיל יותר כלכלית. כל עוד זוכרים שיעילות פארטו היא ערך אחד בתוך מגוון של ערכים ערכיים, שהבחירה ביניהם היא לפי שיקול דעתם של האזרחים, דבר זה יכול להועיל, אבל אם הערכים האחרים של החברה נדחקים החוצה, ויעילות פארטו הופכת להיות השיקול היחידי, הדבר קובע באופן פטרוני כי הערך של יעילות פארטו, חשוב יותר מאשר שיוויון לדוגמה.

==ביקורת על הגעה ליעילות פארטו==

==ביקורת על הגעה ליעילות פארטו==

משפטי הרווחה הראשון והשני פותחו כאמור בתוך 'תורת שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת' ארו. על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.

משפטי הרווחה הראשון והשני פותחו כאמור בתוך 'תורת שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת' ארו. על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.

כלכלנים הראו לדוגמה שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמה אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]] מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונליים לחלוטין ([[רציונליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  

כלכלנים הראו לדוגמה שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמה אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]] מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונליים לחלוטין ([[רציונליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  

חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה, לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).

חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה, לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).

==ביקורת על יעילות פארטו==

==ביקורת על יעילות פארטו==

[[תמונה:Adgwrth3.gif|מסגרת|תרשים ג' - גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.]]

[[תמונה:Adgwrth3.gif|מסגרת|תרשים ג' - גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.]]

בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמה ארצות הברית ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה - אז בדרך כלל הם ימצאו את עצמם בפינה הימנית העליונה (או השמאלית תחתונה) - תרשים ג'. באופן כזה המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר השוק מאפשר לצדדים להתמקח על תזוזה של מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלתי הגבוה).

בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמה ארצות הברית ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה - אז בדרך כלל הם ימצאו את עצמם בפינה הימנית העליונה (או השמאלית תחתונה) - תרשים ג'. באופן כזה המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר השוק מאפשר לצדדים להתמקח על תזוזה של מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלתי הגבוה).  

יעילות פארטו לא מאפשרת לפגוע בבעל הסל הראשוני הגבוה, גם אם זו פגיעה מינימלית, ובצידה רווח גדול מאוד לבעל הסל הראשוני המצומק, או כאשר פגיעה ברווחה של אדם אחד משפרת את מצבם של מאות או אלפי אנשים. כך המודל מצדיק שמירה על רמת החיים של העשירים, או של תושבי המדינות העשירות אפילו אם פגיעה קלה בה תביא להגדלה משמעותית ברווחה של העניים או בזו של תושבי מדינות העולם השלישי.

יעילות פארטו לא מאפשרת לפגוע בבעל הסל הראשוני הגבוה, גם אם זו פגיעה מינימלית, ובצידה רווח גדול מאוד לבעל הסל הראשוני המצומק, או כאשר פגיעה ברווחה של אדם אחד משפרת את מצבם של מאות או אלפי אנשים. כך המודל מצדיק שמירה על רמת החיים של העשירים, או של תושבי המדינות העשירות אפילו אם פגיעה קלה בה תביא להגדלה משמעותית ברווחה של העניים או בזו של תושבי מדינות העולם השלישי.

[[ג'רמי בנתהם]], הפילוסוף שהניח את היסודות ל[[תורת ערך התועלת]], חשב שניתן להשוות בין "תועלות" של אנשים שונים. זו מסקנה שרוב הכלכלנים היום יחלקו עליה. על פי הכלכלנים הדרך היחידה להשוות בין תועלות היא על ידי מוסד השוק. מי שמוצר כלשהו מביא לו תועלת גדולה יותר, יהיה מוכן לשלם יותר על מוצר זה.  

[[ג'רמי בנתהם]], הפילוסוף שהניח את היסודות ל[[תורת ערך התועלת]], חשב שניתן להשוות בין "תועלות" של אנשים שונים. זו מסקנה שרוב הכלכלנים היום יחלקו עליה. על פי הכלכלנים הדרך היחידה להשוות בין תועלות היא על ידי מוסד השוק. מי שמוצר כלשהו מביא לו תועלת גדולה יותר, יהיה מוכן לשלם יותר על מוצר זה.  

לפי עמדה זו כשאנו רואים מישהו [[רעב]], או מוכה, או לחלופין חוגג את הולדת בנו, אין לנו שום יכולת לדעת מה החוויה אותה הוא חווה. עמדה אחרת, היא שלמרות שלא ניתן לבצע השוואה מדוייקת, ושרמות התענוג והכאב הן סובייקטיביות, ניתן לבצע השוואה מוגבלת. איש אינו נהנה לרעוב ללחם, וכשאנו רואים מישהו אוכל ארוחה טעימה, או מקבל סטירה, יש לנו, למרות כל המגבלות, הבנה די טובה של עוצמת החוויה שהוא מרגיש.

לפי עמדה זו כשאנו רואים מישהו [[רעב]], או מוכה, או לחלופין חוגג את הולדת בנו, אין לנו שום יכולת לדעת מה החוויה אותה הוא חווה. עמדה אחרת, היא שלמרות שלא ניתן לבצע השוואה מדוייקת, ושרמות התענוג והכאב הן סובייקטיביות, ניתן לבצע השוואה מוגבלת. איש אינו נהנה לרעוב ללחם, וכשאנו רואים מישהו אוכל ארוחה טעימה, או מקבל סטירה, יש לנו, למרות כל המגבלות, הבנה די טובה של עוצמת החוויה שהוא מרגיש.  

על פי ה[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]], הדרך היחידה להשוואת תועלת היא על ידי מחירי השוק. ייתכן, לדוגמה, על פי חשיבה זו, שתוספת של עוד חתיכת עוגה לאדם שאוכל קינוח תגרום ליותר הנאה (או בלשון הכלכלנים לתועלת חברתית), מאשר תוספת של ארוחה לאדם רעב. זו הנחה שנוגדת את ההגיון המצוי אצל כל אדם וגם הנחות מתחום הביולוגיה. מצבו של האדם ללא פרוסת העוגה הנוספת, שונה באופן מהותי מהאדם הרעב. אדם ללא קינוח יכול לסבול סבל חוויתי, ומאוד לא סביר שיסבול סבל גופני או נפשי. אדם רעב הוא אדם שקיומו הפיזי נתון בסכנה. רעב מוביל לסבל גופני מתמשך ויכול גם להוביל לסבל נפשי לאדם עצמו ולסובבים אותו. רעב יכול להוביל למחלות ולמוות. השפעות כאלו אינן קיימות כנראה, בכל מה שנוגע לפרוסות עוגה. לפי הכלכלה הנאו-קלאסית כל השיקולים האלה אינם חשובים שכן מסתכלים על הרווחה על פי ההנחה שכל דולר חשוב באותה מידה ולא שהרווחה של כל אדם חשובה באותה מידה.  

על פי ה[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]], הדרך היחידה להשוואת תועלת היא על ידי מחירי השוק. ייתכן, לדוגמה, על פי חשיבה זו, שתוספת של עוד חתיכת עוגה לאדם שאוכל קינוח תגרום ליותר הנאה (או בלשון הכלכלנים לתועלת חברתית), מאשר תוספת של ארוחה לאדם רעב. זו הנחה שנוגדת את ההגיון המצוי אצל כל אדם וגם הנחות מתחום הביולוגיה. מצבו של האדם ללא פרוסת העוגה הנוספת, שונה באופן מהותי מהאדם הרעב. אדם ללא קינוח יכול לסבול סבל חוויתי, ומאוד לא סביר שיסבול סבל גופני או נפשי. אדם רעב הוא אדם שקיומו הפיזי נתון בסכנה. רעב מוביל לסבל גופני מתמשך ויכול גם להוביל לסבל נפשי לאדם עצמו ולסובבים אותו. רעב יכול להוביל למחלות ולמוות. השפעות כאלו אינן קיימות כנראה, בכל מה שנוגע לפרוסות עוגה. לפי הכלכלה הנאו-קלאסית כל השיקולים האלה אינם חשובים שכן מסתכלים על הרווחה על פי ההנחה שכל דולר חשוב באותה מידה ולא שהרווחה של כל אדם חשובה באותה מידה.  

השוואת תועלות בין שני אנשים שונים, יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו-קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  

השוואת תועלות בין שני אנשים שונים, יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו-קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו-קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.

אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הניסיון של הנאו-קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסייה (אם יש דבר כזה בכלל), פירושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.  

יותר מכך. נניח לדוגמה שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוהה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת הייתה נשארת בעינה.

יותר מכך. נניח לדוגמה שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוהה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת הייתה נשארת בעינה.

=== ביקורת על מודל GET ===

=== ביקורת על מודל GET ===

בתחום [[כלכלת מידע]] עוסקים בכשל שוק מסוג [[מידע א-סימטרי]]- מצב בו המידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני. בתחום של [[כלכלה מוסדית]] עוסקים לפעמים ב[[עלויות עסקה]] - במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמה יחסי עובד ומעביד). בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של ה-GET.

בתחום [[כלכלת מידע]] עוסקים בכשל שוק מסוג [[מידע א-סימטרי]]- מצב בו המידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני. בתחום של [[כלכלה מוסדית]] עוסקים לפעמים ב[[עלויות עסקה]] - במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמה יחסי עובד ומעביד). בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של ה-GET.

===התעלמות מאלימות היסטורית===

===התעלמות מאלימות היסטורית===

הניתוח של תיבת אדג'וורת', ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית, אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת". העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו/או רכושם נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גירוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלתי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  

הניתוח של תיבת אדג'וורת', ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית, אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת". העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו/או רכושם נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גירוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלתי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  

מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, וניסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו-קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.

מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, וניסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו-קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.