שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  13:06, 31 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 6: שורה 6:  
'''חוק ההסדרים''' הוא חוק שמחוקקת [[הכנסת]] מדי שנה, החל משנת 1986, זמן קצר לפני האישור הסופי של חוק התקציב. חוק ההסדרים וחוק התקציב הם חוקים נפרדים, אולם חוק ההסדרים מונח על שולחן הכנסת יחד עם חוק התקציב והדיון בו נעשה במקביל לדיון בתקציב ובזיקה הדוקה אליו. רוב סעיפי חוק התקציב עוסקים בהשעיה ובדחייה של חוקים או סעיפי חוקים שהכנסת חוקקה בעבר, ואשר לדעת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] אין אפשרות לממש אותם בשנת התקציב הקרובה עקב מגבלות המדיניות הכלכלית.
 
'''חוק ההסדרים''' הוא חוק שמחוקקת [[הכנסת]] מדי שנה, החל משנת 1986, זמן קצר לפני האישור הסופי של חוק התקציב. חוק ההסדרים וחוק התקציב הם חוקים נפרדים, אולם חוק ההסדרים מונח על שולחן הכנסת יחד עם חוק התקציב והדיון בו נעשה במקביל לדיון בתקציב ובזיקה הדוקה אליו. רוב סעיפי חוק התקציב עוסקים בהשעיה ובדחייה של חוקים או סעיפי חוקים שהכנסת חוקקה בעבר, ואשר לדעת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] אין אפשרות לממש אותם בשנת התקציב הקרובה עקב מגבלות המדיניות הכלכלית.
   −
במהלך השנים החלו ממשלות ישראל להשתמש בחוק ההסדרים כמעין מסלול חקיקה מזורז. תוכניות או ביטול תוכניות, שהממשלה התקשתה להעביר בהליכי החקיקה הרגילים, שולבו בחוק ההסדרים גם אם לא היה להם קשר ישיר למדיניות הכלכלית וגם אם ההצדקה לביצוע או לביטול לא תלויה בהכרח בתקציב. ההנחה של הממשלה היא שהדיון בסעיפי חקיקה רבים בתוך זמן קצר, והמחויבות של סיעות הקואליציה להצביע בעד התקציב שהכינה הממשלה, מגדילים את הסיכוי לאישור תוכניות שנויות במחלוקת. על מגמה זו, ועל השימוש בחוק ההסדרים באופן כללי, נמתחה ביקורת קשה מצד יושבי ראש של הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת, ארגונים חוץ-פרלמנטריים ואף בית-המשפט העליון, אולם עתירות לבג"ץ נגד הליך החקיקה של חוק ההסדרים לא התקבלו. ב-2007 הוקם [[פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים]] ונמתחה עליו ביקורת מצד גורמים משפטיים. בשנת 2009 התרחבה הביקורת גם לגופים נוספים כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] המציעה שינוי בדרך קבלת התקציב ושינויים מהותיים בחוק.
+
במהלך השנים החלו ממשלות ישראל להשתמש בחוק ההסדרים כמעין מסלול חקיקה מזורז. תוכניות או ביטול תוכניות, שהממשלה התקשתה להעביר בהליכי החקיקה הרגילים, שולבו בחוק ההסדרים גם אם לא היה להם קשר ישיר למדיניות הכלכלית וגם אם ההצדקה לביצוע או לביטול לא תלויה בהכרח בתקציב. ההנחה של הממשלה היא שהדיון בסעיפי חקיקה רבים בתוך זמן קצר, והמחויבות של סיעות הקואליציה להצביע בעד התקציב שהכינה הממשלה, מגדילים את הסיכוי לאישור תוכניות שנויות במחלוקת. על מגמה זו, ועל השימוש בחוק ההסדרים באופן כללי, נמתחה ביקורת קשה מצד יושבי ראש של הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת, ארגונים חוץ-פרלמנטריים ואף בית-המשפט העליון, אולם עתירות לבג"ץ נגד הליך החקיקה של חוק ההסדרים לא התקבלו. ב-2007 הוקם [[פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים]] ונמתחה עליו ביקורת מצד גורמים משפטיים. בשנת 2009 התרחבה הביקורת גם לגופים נוספים כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] המציעה שינוי בדרך קבלת התקציב ושינויים מהותיים בחוק.  
   −
בין התוכניות הממשלתיות שהועברו באמצעות חוק ההסדרים (כלומר בלי דיון והליכי חקיקה נפרדים) אפשר למנות [[הפרטה]] של גופים שונים וצעדי מדיניות נאו-ליברלית אחרים. בנוסף משמש החוק ככלי לקידום מדיניות שהאוצר מעוניין בה. החוק אינו נוגע רק לנושאים כלכליים כמו מדיניות מיסוי או תקציב, אלא קובע גם מהלכים ושינויים מבניים בכל רבדי הממשל והחקיקה בישראל, כולל לדוגמה אנרגיה, בריאות, חינוך, רשויות מקומיות וכו'.
+
בין התוכניות הממשלתיות שהועברו באמצעות חוק ההסדרים (כלומר בלי דיון והליכי חקיקה נפרדים) אפשר למנות [[הפרטה]] של גופים שונים וצעדי מדיניות נאו-ליברלית אחרים. בנוסף משמש החוק ככלי לקידום מדיניות שהאוצר מעוניין בה. החוק אינו נוגע רק לנושאים כלכליים כמו מדיניות מיסוי או תקציב, אלא קובע גם מהלכים ושינויים מבניים בכל רבדי הממשל והחקיקה בישראל, כולל לדוגמה אנרגיה, בריאות, חינוך, רשויות מקומיות וכו'.  
    
{{חדשות חוק ההסדרים}}
 
{{חדשות חוק ההסדרים}}
שורה 48: שורה 48:  
בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון ל[[חוק יסוד: משק המדינה]], הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ-5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.  
 
בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון ל[[חוק יסוד: משק המדינה]], הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ-5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.  
   −
בשלהי 1994 משכה הממשלה את חוק ההסדרים במהלכה של קריאה השנייה שמא לא יעבור ללא הסתייגותם של חברי הכנסת אלי דיין ורפאל אדרי בקשר ל[[יום לימודים ארוך]], והתקציב לאותה שנה אושר ללא חוק זה.
+
בשלהי 1994 משכה הממשלה את חוק ההסדרים במהלכה של קריאה השנייה שמא לא יעבור ללא הסתייגותם של חברי הכנסת אלי דיין ורפאל אדרי בקשר ל[[יום לימודים ארוך]], והתקציב לאותה שנה אושר ללא חוק זה.
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
שורה 101: שורה 101:  
{{ציטוט|תוכן=מדוע חוק ההסדרים אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המצופים ממנו? ראשית, יש באגף התקציבים רק כ-40 כלכלנים, רובם צעירים וחסרי ניסיון. הדבר בולט במיוחד ביחס למס הבריאות - כלכלני אגף התקציבים מניחים שכל הפרטה היא טובה, אלא שכלכלנים מנוסים יודעים שלא כל הפרטה היא טובה או רעה: תלוי במקרה....האידאולוגיה של האוצר - בעד השוק החופשי ונגד הסקטור הציבורי - מפריעה לו לראות את צורכי המשק ואת התמונה הכלכלית המורכבת. |מקור = כלכליסט, 19.08.08 [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3105806,00.html חוק ההסדרים ל-2009 הוא חוק רע]}}
 
{{ציטוט|תוכן=מדוע חוק ההסדרים אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המצופים ממנו? ראשית, יש באגף התקציבים רק כ-40 כלכלנים, רובם צעירים וחסרי ניסיון. הדבר בולט במיוחד ביחס למס הבריאות - כלכלני אגף התקציבים מניחים שכל הפרטה היא טובה, אלא שכלכלנים מנוסים יודעים שלא כל הפרטה היא טובה או רעה: תלוי במקרה....האידאולוגיה של האוצר - בעד השוק החופשי ונגד הסקטור הציבורי - מפריעה לו לראות את צורכי המשק ואת התמונה הכלכלית המורכבת. |מקור = כלכליסט, 19.08.08 [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3105806,00.html חוק ההסדרים ל-2009 הוא חוק רע]}}
   −
בשנת 2009 התרחבה הביקורת על חוק ההסדרים גם לחוגים כלכליים מרכזיים יותר כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] שהמליצה לשנות את חוק ההסדרים בצורה משמעותית ולצמצם מאוד את השימוש בו (ראו בהמשך בפרק חלופות לחוק). הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב, שבדרך כלל תומכת בקו כלכלי ימני, ציטטה את מסקנות המועצה ותקפה את החוק[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090521_1086996.xml]
+
בשנת 2009 התרחבה הביקורת על חוק ההסדרים גם לחוגים כלכליים מרכזיים יותר כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] שהמליצה לשנות את חוק ההסדרים בצורה משמעותית ולצמצם מאוד את השימוש בו (ראו בהמשך בפרק חלופות לחוק). הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב, שבדרך כלל תומכת בקו כלכלי ימני, ציטטה את מסקנות המועצה ותקפה את החוק[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090521_1086996.xml]
    
===קולוניאליזם כלכלי===
 
===קולוניאליזם כלכלי===
שורה 131: שורה 131:  
בעשור האחרון החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. ביניהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.  
 
בעשור האחרון החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. ביניהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.  
   −
בספטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009 50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו [[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] וזאת על רקע הניסיון ל[[הפרטת קרקעות ישראל]], וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות ב[[פייסבוק]] נגד החוק והחלו פעילויות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.  
+
בספטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009 50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו [[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] וזאת על רקע הניסיון ל[[הפרטת קרקעות ישראל]], וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות ב[[פייסבוק]] נגד החוק והחלו פעילויות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.  
    
==חלופות לחוק ההסדרים==
 
==חלופות לחוק ההסדרים==
ספר שיצא מטעם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק "[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7071/Chap9.pdf הצעה לרפורמה בתהליך התקצוב במדינה]". בפרק מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.
+
ספר שיצא מטעם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק "[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7071/Chap9.pdf הצעה לרפורמה בתהליך התקצוב במדינה]". בפרק מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.
    
במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפורמות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים.
 
במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפורמות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים.
שורה 149: שורה 149:  
* דנה בלאנדר, [http://www.idi.org.il/breakingnews/pages/breaking_the_news_4.aspx חוק ההסדרים – רע הכרחי או בהכרח רע?], המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2007
 
* דנה בלאנדר, [http://www.idi.org.il/breakingnews/pages/breaking_the_news_4.aspx חוק ההסדרים – רע הכרחי או בהכרח רע?], המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2007
 
* דוד נחמיאס וערן קליין, 1999, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_17/Publications_Catalog_2017.aspx '''חוק ההסדרים בין כלכלה לפוליטיקה'''], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].  
 
* דוד נחמיאס וערן קליין, 1999, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_17/Publications_Catalog_2017.aspx '''חוק ההסדרים בין כלכלה לפוליטיקה'''], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].  
* [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/BOOK_7071/Publications_Catalog_7071.aspx מאזן הכוחות בתהליך התקצוב] ספר מאת אבי בן-בסט, ומומי דהן 2006, המכון הישראלי לדמוקרטיה
+
* [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/BOOK_7071/Publications_Catalog_7071.aspx מאזן הכוחות בתהליך התקצוב] ספר מאת אבי בן-בסט, ומומי דהן 2006, המכון הישראלי לדמוקרטיה
 
* [http://info.org.il/hesderim חוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות] אגרגטור אוטומטי של ידיעות בעיתונות ובבלוגים, שנבנה על ידי חנן כהן.  
 
* [http://info.org.il/hesderim חוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות] אגרגטור אוטומטי של ידיעות בעיתונות ובבלוגים, שנבנה על ידי חנן כהן.  
 
   
 
   
שורה 209: שורה 209:  
* [http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/hok_ha_hesderim.pdf השינויים בחוק התכנון והבנייה בדגש על חוק ההסדרים] מכון דשא, 2006
 
* [http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/hok_ha_hesderim.pdf השינויים בחוק התכנון והבנייה בדגש על חוק ההסדרים] מכון דשא, 2006
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3708859,00.html הורים למפגרים: חוק ההסדרים יפגע בילדינו] 30.04.09, ynet
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3708859,00.html הורים למפגרים: חוק ההסדרים יפגע בילדינו] 30.04.09, ynet
* [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=634537&sid=217 משרד התקשורת לאוצר: מתנגדים ל"ברית המועצות"] וואלה, 05.05.2009
+
* [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=634537&sid=217 משרד התקשורת לאוצר: מתנגדים ל"ברית המועצות"] וואלה, 05.05.2009
 
* [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=634746 היוצרים נגד חוק ההסדרים] וואלה 2009
 
* [http://media.nana10.co.il/Article/?ArticleID=634746 היוצרים נגד חוק ההסדרים] וואלה 2009
   שורה 216: שורה 216:     
;חוק ההסדרים 2009-2010:
 
;חוק ההסדרים 2009-2010:
* [http://www.shelly.org.il/node/2262 טיוטת חוק ההסדרים 2009-2010] באתר של ח"כ שלי יחימוביץ
+
* [http://www.shelly.org.il/node/2262 טיוטת חוק ההסדרים 2009-2010] באתר של ח"כ שלי יחימוביץ
    
;חוק ההסדרים 2008:
 
;חוק ההסדרים 2008:
* [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/335/335.pdf הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח-2007] PDF
+
* [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/335/335.pdf הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח-2007] PDF
 
* ח"כ [[שלי יחימוביץ]] ועמית בן צור, ניתוח חוק ההסדרים 2008, [http://shelly.org.il/files/hakdamahesderim2008.pdf הקדמה] ו[http://shelly.org.il/files/nituachhesderim2008.pdf ניתוח החוק] (PDF)
 
* ח"כ [[שלי יחימוביץ]] ועמית בן צור, ניתוח חוק ההסדרים 2008, [http://shelly.org.il/files/hakdamahesderim2008.pdf הקדמה] ו[http://shelly.org.il/files/nituachhesderim2008.pdf ניתוח החוק] (PDF)
  

תפריט ניווט