שינויים

בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  

בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  

מתוך תאוריה זו צמחה [[מם|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופולריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.

מתוך תאוריה זו צמחה [[מם|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופולריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן.  

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע. אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו. זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפילו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע. אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו. זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  

בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או [[נישה]]) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.  

בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או [[נישה]]) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.  

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציונית גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציונית גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מספק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה.

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מספק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  

טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  

אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסדרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית ל[[מוסד חברתי]] - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה [[נורמה תרבותית]]) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להימנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.

אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסדרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית ל[[מוסד חברתי]] - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה [[נורמה תרבותית]]) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להימנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.  

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולוגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.

להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולוגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.

* ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;

* ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון;

* [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]];  

* [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]];  

* טכניקות בנייה של מבני אבן, עץ, עור ובוץ;

* טכניקות בנייה של מבני אבן, עץ, עור ובוץ;  

* טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;  

* טכניקות דיג ברשת ובחכה, ופיתוח סירות;  

* המצאת הגלגל;  

* המצאת הגלגל;  

* פיתוח אוניות מפרש ואומנות הניווט;  

* פיתוח אוניות מפרש ואומנות הניווט;  

* פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;  

* פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;  

* המצאת הדפוס;

* המצאת הדפוס;  

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטליזם תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטליזם תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

* פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה;  

* פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה;  

* [[המהפכה הירוקה]];

* [[המהפכה הירוקה]];

* פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;

* פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  

* פיתוח מטוסים ומנועי סילון;  

* פיתוח מטוסים ומנועי סילון;  

* טלפונים;  

* טלפונים;  

* פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף;

* פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

* מחזור;

* מחזור;  

* פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים;

* פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים;

* פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]];  

* פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]];  

במשך תקופה ארוכה לא הייתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.  

במשך תקופה ארוכה לא הייתה התייחסות אל הטכנולוגיה כתופעה חברתית. לא ניסו לעודד אותה או לדכא אותה. דוגמה בולטת לכך היא בשינוי בגישה אל טכנולוגיה בקרב צבאות. לפי [[יובל הררי]], בתקופה הרומית ואפילו בתקופת נפוליאון לא נעשה ניסיון מצד צבאות, מדינות או מצביעים לפתח באופן מודע כלי נשק מתוחכמים יותר. היתרון הצבאי הרומאי נבא מטקטיקות, נהלים צבאיים וכו', כלומר [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], ולא כתוצאה מחרבות או קשתות טובות מאלו שהיו ליריביהם.  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

מאז [[המהפכה התעשייתית]] בולטת הגישה של או הגישה של זרם ה[[מודרניזם]] של [[אופטימיזם טכנולוגי]] המלווה במיתוס של [[קידמה טכנולוגית]] לפיו "יותר מחרשות יתנו יותר לחם"- עוד טכנולוגיה בהכרח תשפר את העולם. עוד [[הון פיזי]], לדוגמה עוד מחרשות, וכן [[פיתוח טכנולוגי]] כמו מחרשות טובות יותר, יאפשרו לנצל או להפיק יותר משאבים ודבר זה יוביל ל"קידמה" או [[צמיחה כלכלית]] צמיחה זו תוביל לכך שיש יותר משאבים פנויים (במונחים של זמן, [[אנרגיה]], [[ידע]] ו[[מידע]]) ואלו יאפשרו עוד מחקר שיתרגם לשכלול נוסף של הטכנולוגיה. הררי מכנה [[תהליך]] זה בשם [[המהפכה המדעית]].  

;הגישה האינסטרומנטלית:

;הגישה האינסטרומנטלית:

זו הגישה הרווחת כיום בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית]] - ב[[שוק משוכלל]] או [[שוק חופשי]] הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.  

זו הגישה הרווחת כיום בקרב הציבור ושקודמה על ידי הזרם המודרני במאות מוקדמות יותר. גישה זו רואה בטכנולוגיה לא יותר מאשר מכשיר לשירות האנושות. מכשיר שמטרתו היא שימוש ואין לו כל "דעה" לגבי התוצאות. ה"אנושות" היא זו שבונה ויוצרת את הטכנולוגיה (לפי החלטות הצרכנים או בחירות של מקבלי החלטות), וממילא לא ניתן לדבר כלל על הפוליטיקה של הטכנולוגיה. גישה זו נפוצה לדוגמה בקרב תומכים של [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית]] - ב[[שוק משוכלל]] או [[שוק חופשי]] הצרכנים הם לכאורה מי שבוחרים באיזה מוצרים להשתמש ומה לקנות, כאשר הרצונות שלהם לכאורה נתונים מראש למודל (הצרכנים נולדים איתם), לפי בחירות אלה מוכתבות הפירמות והטכנולוגיות שישרדו בשוק.  

;הגישה הדטרמיניסטית:

;הגישה הדטרמיניסטית:

;הגישה האבולוציונית:

;הגישה האבולוציונית:

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות [[שיווי משקל]] ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות [[מזון מהיר]], הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "[[נישה|נישה טכנולוגית-מוסדית]]" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציוניים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו [[חופש]], [[אושר]], [[שוויון]] לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.

גישה זו משלבת בין הגישה הדטרמיניסטית לבין הגישה המהותית. לטכנולוגיה יש כיוון ו"רצון" משלה - יש לה ולנישה שמאפשרת אותה נקודות [[שיווי משקל]] ומושכים שאליהם המערכת עם הטכנולוגיה מנסה להגיע או נעה בהתאם למושכים אלה - לדוגמה מכוניות מעודדות פרבור, הקמת מסעדות [[מזון מהיר]], הקמת מחלפים, כבישים מהירים ועוד. קיום של "[[נישה|נישה טכנולוגית-מוסדית]]" על ידי טכנולוגיות מהעבר מקל על פיתוח של טכנולוגיות מסויימות על חשבון טכנולוגיות אחרות. ומצד שני נישה כזו מושפעת גם על ידי מוסדות חברתיים, כולל מוסדות פוליטיים, תרבותיים וכלכליים ועל ידי התפתחויות של גנים (של בני אדם ושל יצורים חיים אחרים). יש קו-אבולוציה בין 3 מערכות שונות של גנים, ממים וטכנו-ממים שמשפיעים האחד על השני - לדוגמה השפעה של כלי נשק על צורת המשטר (השפעת הקשת הארוכה ואחר הרובים על מוסד האצולה והתפתחות הדמוקרטיה המערבית). לתהליכים אבולוציוניים אין בהכרח כיוון "טוב" יותר - דברים מורכבים יותר או "חכמים" יותר לא תמיד מקבלים יתרון אבולוציוני וכך גם מימדים אחרים של ערכים חברתיים אחרים כמו [[חופש]], [[אושר]], [[שוויון]] לא בהכרח מתקדמים על ידי אבולוציה שכן זו מתייחסת רק להיבטים של שרידה על פני זמן והתפשטות. הצלחה של טכנולוגיה או הצלחה של התפשטות גנים לא בהכרח מבטיחה אושר ליצורים החיים המעורבים בכך ולא בהכרח נעה בכיוון מסויים של ערך חברתי כלשהו.  

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

===גישות אל הטכנולוגיה בתנועה לקיימות===

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים הייתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחברות הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

הגישה לטכנולוגיה בתנועות ה[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] מורכבת מכמה גישות. הגישה האחת היא [[הגישה הרומנטית]] או גישת [[השיבה לטבע]], שקוראת לשוב לחברה של [[ציידים לקטים]] ולזנוח את רוב הטכנולוגיה. גישה זו נדחית בבוז על ידי רוב הציבור שמכנה אותה גישה של "חזקה למערות" או "חזרה לימי הביניים" (אם כי בימי הביניים הייתה טכנולוגיה מתקדמת יחסית לחברות הציידים לקטים לדוגמה בתחומים של אוניות או כתב).  

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לואו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצורכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[ניקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישות אחרות לטכנולוגיה הן "[[פרמקלצ'ר|פרמקלצ'ר-טכנולוגי]]" או "טכנולוגיית לואו-טק" - [[טכנולוגיה נאותה]] - טכנולוגיות שמנסות למצוא טכנולוגיות שיצרכו מעט משאבים, יצרכו [[שימור אנרגיה|מעט אנרגיה]], יהיה קל וזול ליישם אותן והן יאפשרו שיפור באיכות החיים של בני האדם. גישה זו מתבוננת גם בהיבטים חברתיים של הטכנולוגיה, כמו [[אי שוויון כלכלי]] שיש בה - משום שחלקים גדולים מידי בטכנולוגיה הקיימת אינם זמינים עבור רוב תושבי העולם. דוגמאות בולטות בגישה זו הן [[טכנולוגיה נאותה]] וכן [[פרמקלצ'ר]]. דוגמאות ליישום טכנולוגיות בגישה זו אפשר למצוא בשימוש ב[[אופניים]] לצורכי תחבורה, [[שימור אנרגיה]] ופיתוח [[אנרגיה מתחדשת]] באמצעים פשוטים כמו [[תנור שמש]], או [[תאורת אור שמש]], [[ניקיון ידידותי לסביבה]] ועוד.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהיעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]], [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]], [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technology טכנולוגיה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technology טכנולוגיה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?] איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?] איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]